ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הרמב"ם היומי
- הקדמה
| "בְּשֵׁם יי אֵל עוֹלָם"(בראשית כא,לג) | בְּשֵׁם יי אֵל עוֹלָם - פתיחתו הקבועה של הרמב"ם בכל ספריו (פתיחת משנה תורה וכל ספר מי"ד הספרים במשנה תורה, ספר המצוות, כל סדר מפירושו למשנה, כל חלק ממורה נבוכים, מאמר תחיית המתים ועוד), והיא קריאה של קידוש השם בפרסומו בעולם, כקריאתו של אברהם אבינו, הכוללת הכרה במציאות ה' ובהיותו בורא העולם ומחדשו (מו"נ ב,יג; ג,כט). |
| "אָז לֹא אֵבוֹשׁ, בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ" (תהילים קיט,ו) | אָז לֹא אֵבוֹשׁ... כָּל מִצְוֹתֶיךָ - הפסוק המיוחד הפותח את משנה תורה, ומשמעו כי הקפת המצוות כולן במניין המצוות שלהלן ובאופן כללי בלימוד פרטיהן בכל משנה תורה המביאה למימושן יש בו להעמיד את כבוד התורה וכבוד ה'. |
[הַקְדָּמָה]* | |
התורה ופירושה | |
| א* כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי - בְּפֵרוּשָׁן נִתְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה" (שמות כד,יב); "תּוֹרָה" - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּ"מִצְוָה" - זוֹ פֵּרוּשָׁהּ, וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה עַל פִּי הַמִּצְוָה. וּמִצְוָה זוֹ - הִיא הַנִּקְרֵאת 'תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה'. | א*) - החלוקה לפסקאות היא על פי כתבי היד של החיבור, אך ציוני הסעיפים שבדפוסים נוספו על ידנו במהדורה זו, אף על פי שאינם מצויים בכתבי היד של החיבור, כדי להקל על ההפניה אליהן. שֶׁנֶּאֱמַר - "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה [הר סיני] וֶהְיֵה שָׁם, וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן [לוחות הברית] וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". |
| ב כָּל הַתּוֹרָה - כְּתָבָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ קֹדֶם שֶׁיָּמוּת בִּכְתַב יָדוֹ, וְנָתַן סֵפֶר תּוֹרָה לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְסֵפֶר אֶחָד נְתָנָהוּ בָּאָרוֹן לְעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יי אֱלֹהֵיכֶם, וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא,כו). | ב כָּל הַתּוֹרָה - כולל שמונת הפסוקים שבסוף התורה, המספרים על מות משה (תפילה יג,ו). שֶׁנֶּאֱמַר - בהוראת משה לשבט לוי. |
| ג וְהַמִּצְוָה, שֶׁהִיא פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה - לֹא כְּתָבָהּ, אֶלָּא צִוָּה בָּהּ לַזְּקֵנִים וְלִיהוֹשֻׁעַ וְלִשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (שם יג,א), וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרֵאת 'תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה'. | ג לַזְּקֵנִים - לחכמים. |
חיבור המשנה | |
| יב רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חִבֵּר הַמִּשְׁנָה. וּמִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לֹא חִבְּרוּ חִבּוּר שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתוֹ בָּרַבִּים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹ נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ זִכָּרוֹן בַּשְּׁמוּעוֹת שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹתָיו, וְהוּא מְלַמֵּד עַל פֶּה בָּרַבִּים. וְכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ כְּפִי כֹּחוֹ מִבֵּאוּר הַתּוֹרָה וּמֵהִלְכוֹתֶיהָ כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע, וּמִדְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּדִינִים שֶׁלֹּא לְמָדוּם מִפִּי הַשְּׁמוּעָה אֶלָּא בְּמִדָּה מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר תָּמִיד עַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. | יב רֹאשׁ בֵּית דִּין - נשיא הסנהדרין. נָבִיא... בַּשְּׁמוּעוֹת שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹתָיו - אך דברי הנבואה ששמע מאת ה' לא נועדו להיות פרשנות לתורה וכלי לפסיקת הלכה (יסודי התורה פרק ט). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה - כפי ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין את פסוקי המקרא (ק'). מִדּוֹת - כללים ושיטות לדרוש בהם הלכות מפסוקי המקרא. בֵּית דִּין הַגָּדוֹל - הסנהדרין. |
| יג וְהוּא קִבֵּץ כָּל הַשְּׁמוּעוֹת וְכָל הַדִּינִין וְכָל הַבֵּאוּרִין וְהַפֵּרוּשִׁין שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ וְשֶׁלָּמְדוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְחִבֵּר מֵהַכֹּל סֵפֶר הַמִּשְׁנָה, וְשִׁנְּנוֹ בָּרַבִּים, וְנִגְלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּכְתָבוּהוּ כֻּלָּם, וְרִבְּצוֹ בְּכָל מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִיִּשְׂרָאֵל. | יג רִבְּצוֹ - לימד אותו לתלמידים. |
| יד וְלָמָּה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּךְ, וְלֹא הִנִּיחַ הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה? לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, וְהַצָּרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּבָאוֹת, וּמַמְלֶכֶת הָרִשְׁעָה פּוֹשֶׁטֶת בָּעוֹלָם וּמִתְגַּבֶּרֶת, וְיִשְׂרָאֵל מִתְגַּלְגְּלִין וְהוֹלְכִין לַקְּצָווֹת - חִבֵּר חִבּוּר אֶחָד לִהְיוֹת בְּיַד כֻּלָּם, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּהוּ בִּמְהֵרָה וְלֹא יִשָּׁכַח. וְיָשַׁב כָּל יָמָיו הוּא וּבֵית דִּינוֹ וְלִמֵּד הַמִּשְׁנָה בָּרַבִּים. | יד מַמְלֶכֶת הָרִשְׁעָה - מלכות רומי, שהתעללה באכזריות ביהודי ארץ ישראל וגזרה עליהם גזרות שמד. לַקְּצָווֹת - לכל קצות תבל. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הקדמה (18)
מפעל משנה תורה
1 - הקדמה לספר המדע - חלק א'
2 - הקדמה למשנה תורה- חלק ב'
3 - הקדמה למשנה תורה - חלק ג'
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










