בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • מדורים
  • חמד×Ē ×™×ž×™×
  • חמד×Ē ×”×“×Ŗ היומי
קטגוריה משני×Ē
undefined
3 דק' קריאה
אח×Ē ×”×Š××œ×•×Ē ×”×‘×•×ĸרו×Ē ×‘×™×ž×™× ×• היא שאל×Ē ×‘×Ēי הדין לגיור, איזה בי×Ē ×“×™×Ÿ יכול לגייר ומדו×ĸ דווקא הוא. אך לפני הדיון ההלכ×Ēי במ×ĸמד בי×Ē ×”×“×™×Ÿ לגיור, שומה ×ĸלינו להבין מדו×ĸ יש ×Ļורך בבי×Ē ×“×™×Ÿ ומהו ×Ēפקידו המיוחד של בי×Ē ×“×™×Ÿ לגיור.
הגמרא ביבמו×Ē (מ''ו ×ĸ''ב) מלמד×Ē ××•×Ēנו שכדי לגייר ×Ļריך בי×Ē ×“×™×Ÿ:
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר ×Ļריך שלושה - משפט כ×Ēיב ביה".
והקשה מו"ר הרב שאול ישראלי ז×Ļ''ל (חוו×Ē ×‘× ×™×ž×™×Ÿ סימן ץ''ז) מספר שאלו×Ē ×Š×ž×Ēוכם × ×ĸמוד ×ĸל מהו×Ēו הייחודי×Ē ×Š×œ בי×Ē ×”×“×™×Ÿ לגיור:
א. מדו×ĸ בכלל ×Ļריך שלושה ולא מספיק ׊×ĸדים י×ĸידו שהגר מל, טבל וקיבל ×ĸל ×ĸ×Ļמו ×ĸול מ×Ļוו×Ē?
ב. לשון הגמרא (יבמו×Ē ×›''ד ×ĸ''ב) הוא 'לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה'. וקשה: "אם הפירוש של 'בפני שלושה' היינו ׊×Ļריכה הגירו×Ē × ×•×›×—×•×Ē ×Š×œ שלושה, כי אז הלשון 'קבלה' אינו הולם, שאין זה ×Ēלוי בקבל×Ēם, אלא במ×ĸשה הגירו×Ē ×Š×”××™×Š ×ĸושה ב×ĸ×Ļמו"?
ג. הגמרא בקידושין (ץ''ג ×ĸ''ב) שדנה לגבי מקדש אישה לאחר שהוא י×Ēגייר, אומר×Ē ×Š××™×Ÿ הדבר בידו כי 'מי יימר דמזדקקו לי הני ×Ēל×Ēא'. וקשה: "מה ×Ēוכן 'ההזקקו×Ē', הרי יכול לה×Ļהיר בפני שלושה מישראל מבלי שיבקש א×Ē ×”×Ą×›×ž×Ēם, או אפילו בפני שלושה דיינים מומחים שיושבים במושב ב''ד, שמקבל ×ĸל ×ĸ×Ļמו כל ×Ēרי''ג המ×Ļוו×Ē ×•×“×§×“×•×§×™×”×. וכן יכול הוא לקפו×Ĩ ולטבול בפני שלושה ויאמר שמגייר ×ĸ×Ļמו, ומי מ×ĸכב בידו"?
מ×Ēוך קושיו×Ē ××œ×•, ורבו×Ē × ×•×Ą×¤×•×Ē, יו×Ļא הרב ישראלי לבאר ולברר א×Ē ×Ēפקידו הייחודי של בי×Ē ×”×“×™×Ÿ ב×Ēהליך הגיור:
"ברור אם כן, שיסוד ×ĸיקרי הגירו×Ē ×›×Ēנאי ראשון, הוא שכלל ישראל מסכימים לקבל או×Ēו לקהלם, וזה מ×Ēבטא בזה שבי×Ē ×”×“×™×Ÿ, שהוא בא כוחם של ×ĸם ישראל, מחליטים לקבלו , שמודי×ĸים לו מק×Ļ×Ē ×”×ž×Ļוו×Ē ×•×”×•× מקבלם בפניהם. ו×ĸל כן, כל ×ĸוד לא × ×Ēקיים ×Ēנאי זה, אין בכל פ×ĸולו×Ē ×”×’×™×¨×•×Ē ×ž×Ļדו כל ממ׊".
לכן, אומר הרב ישראלי, ×ĸיקר מהו×Ēה של הגירו×Ē ×”×™× ההוד×ĸה של בי×Ē ×”×“×™×Ÿ, הנ×Ļיג הנאמן של ×ĸם ישראל, שה×ĸם היהודי מוכן לקבל א×Ē ×”×’×¨ ל×Ēוך שורו×Ēיו, לאחר הסכמ×Ē ×”×’×¨.
משכך, מחדש הרב, כל ׊אר הפ×ĸולו×Ē ×Š×œ הגירו×Ē ×”× רק ביטוי של הסכמו×Ē ×Š×œ הגר להיו×Ē ×—×œ×§ מ×ĸם ישראל:
"ו×ĸל כן גם ×ĸיקר מה ׊×Ļריך שיהא בפני ב''ד, הוא שקבל×Ē ×”×ž×Ļוו×Ē ×ž×Ļדו ׊×Ēי×ĸשה בפני הב''ד הוא גילוי ד×ĸ×Ē ×Š×ž×Ą×›×™×ž×™× לקבלו כגר. ואילו הפ×ĸולו×Ē ×ž×Ļדו שלאחר כך, המילה והטבילה, מספיק שיהיו בפני שני ×ĸדים, שמאשרים שהוא מ×Ļדו ×ĸשה א×Ē ×”× ×“×¨×Š לכניס×Ēו לכלל ישראל. היסוד ה×ĸיקרי המכרי×ĸ בגירו×Ē ×”×•×, אפוא, הכניסה לכלל ישראל. משום זה הוא ׊×Ļריך שלושה שהם ב''ד שמקבלים או×Ēו בהסכמ×Ēו. הפ×ĸולה מ×Ļדו אינה אלא ×Ēנאים הכרחיים לביטוי ההסכמה ׊מ×Ļדו".
×ĸל פי יסוד נפלא זה מנהיר לנו הרב ישראלי הלכה ×ĸמומה נוספ×Ē ×”×§×™×™×ž×Ē ×‘×”×œ×›×•×Ē ×’×™×¨×•×Ē. הגמרא אומר×Ē (יבמו×Ē ×›''ב כ''א) ׊''גר ׊נ×Ēגייר כקטן שנולד דמי'', אך היא לא הביאה לכלל זה שום מקור. ו×ĸוד, אם × ×Ēבונן נראה שכלל זה מופי×ĸ רק בהקשר קורבה ולא ב×ĸנייני ממונו×Ē, למשל. ולפי האמור ל×ĸיל הדברים מבוארים כמין חומר:
"בזה מושט×Ē ×œ× ×• בקנה ה×Ēשובה למה ׊נ×Ēקשו האחרונים מהו המקור להלכה זו ושמפליא ביו×Ēר שחז''ל לא מ×Ļאו לנכון ל×Ļיין זא×Ē, כפי הנראה מרוב פשיטו×Ēו. דלפי האמור, הרי זה מפורש בדברי רו×Ē ×Š××ž×¨×” '×ĸמך ×ĸמי', ׊×Ēוכן הגירו×Ē ×”×•× ב×ĸיקרו ×ĸזיב×Ē ×”×ĸם שמנו בא וכניס×Ēו ל×ĸם ישראל . ומכיוון שגירו×Ē ×¤×™×¨×•×Š×” כניסה ל×ĸמ''י, לא רק קבל×Ē ×Ēור×Ēו, הרי פשוט ומובן שבזה מ×Ē× ×Ēקים כל ההקשרים המשפח×Ēיים שקשורים ×ĸם הזהו×Ē ×”×œ××•×ž×™×Ē ×”×§×•×“×ž×Ē, ׊אם הגר הוא בן ×ĸם ישראל אינו יכול להיו×Ē ×‘×• בזמן גם שייך למשפחה שהיא חוליא אח×Ē ×Š×œ ה×ĸם ממנו בא. ממילא גם מובן שאין אומרים 'כקטן שנולד' לגבי נכסים וכיו''ב כי רק בנוג×ĸ להש×Ēייכו×Ē ×”×œ××•×ž×™×Ē, שנוב×ĸ×Ē ×ž×§×Š×¨×™ המשפחה הוא ׊נאמר דבר זה אבל לא לשום ×ĸניין אחר זול×Ēו".

סיכום
מבאר הרב ישראלי ז×Ļ''ל שמהו×Ēו של בי×Ē ×”×“×™×Ÿ לגיור הוא היו×Ēו × ×Ļיג של ×ĸם ישראל, הנ×Ļיג הממונה ×ĸל דל×Ē ×”×›× ×™×Ą×” ל×ĸם היהודי, ומחליט לקבל א×Ē ××•×Ēו גר שמוכן ל×ĸזוב א×Ē ×”×œ××•×ž×™×•×Ē ×”×™×Š× ×” שלו ולדבוק מכאן ואילך בלאומיו×Ē ×Š×œ ×ĸם ישראל.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il