ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא ביבמות (מ''ו ע''ב) מלמדת אותנו שכדי לגייר צריך בית דין:
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך שלושה - משפט כתיב ביה".
והקשה מו"ר הרב שאול ישראלי זצ''ל (חוות בנימין סימן ס''ז) מספר שאלות שמתוכם נעמוד על מהותו הייחודית של בית הדין לגיור:
א. מדוע בכלל צריך שלושה ולא מספיק שעדים יעידו שהגר מל, טבל וקיבל על עצמו עול מצוות?
ב. לשון הגמרא (יבמות כ''ד ע''ב) הוא 'לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה'. וקשה: "אם הפירוש של 'בפני שלושה' היינו שצריכה הגירות נוכחות של שלושה, כי אז הלשון 'קבלה' אינו הולם, שאין זה תלוי בקבלתם, אלא במעשה הגירות שהאיש עושה בעצמו"?
ג. הגמרא בקידושין (ס''ג ע''ב) שדנה לגבי מקדש אישה לאחר שהוא יתגייר, אומרת שאין הדבר בידו כי 'מי יימר דמזדקקו לי הני תלתא'. וקשה: "מה תוכן 'ההזקקות', הרי יכול להצהיר בפני שלושה מישראל מבלי שיבקש את הסכמתם, או אפילו בפני שלושה דיינים מומחים שיושבים במושב ב''ד, שמקבל על עצמו כל תרי''ג המצוות ודקדוקיהם. וכן יכול הוא לקפוץ ולטבול בפני שלושה ויאמר שמגייר עצמו, ומי מעכב בידו"?
מתוך קושיות אלו, ורבות נוספות, יוצא הרב ישראלי לבאר ולברר את תפקידו הייחודי של בית הדין בתהליך הגיור:
"ברור אם כן, שיסוד עיקרי הגירות כתנאי ראשון, הוא שכלל ישראל מסכימים לקבל אותו לקהלם, וזה מתבטא בזה שבית הדין, שהוא בא כוחם של עם ישראל, מחליטים לקבלו , שמודיעים לו מקצת המצוות והוא מקבלם בפניהם. ועל כן, כל עוד לא נתקיים תנאי זה, אין בכל פעולות הגירות מצדו כל ממש".
לכן, אומר הרב ישראלי, עיקר מהותה של הגירות היא ההודעה של בית הדין, הנציג הנאמן של עם ישראל, שהעם היהודי מוכן לקבל את הגר לתוך שורותיו, לאחר הסכמת הגר.
משכך, מחדש הרב, כל שאר הפעולות של הגירות הם רק ביטוי של הסכמות של הגר להיות חלק מעם ישראל:
"ועל כן גם עיקר מה שצריך שיהא בפני ב''ד, הוא שקבלת המצוות מצדו שתיעשה בפני הב''ד הוא גילוי דעת שמסכימים לקבלו כגר. ואילו הפעולות מצדו שלאחר כך, המילה והטבילה, מספיק שיהיו בפני שני עדים, שמאשרים שהוא מצדו עשה את הנדרש לכניסתו לכלל ישראל. היסוד העיקרי המכריע בגירות הוא, אפוא, הכניסה לכלל ישראל. משום זה הוא שצריך שלושה שהם ב''ד שמקבלים אותו בהסכמתו. הפעולה מצדו אינה אלא תנאים הכרחיים לביטוי ההסכמה שמצדו".
על פי יסוד נפלא זה מנהיר לנו הרב ישראלי הלכה עמומה נוספת הקיימת בהלכות גירות. הגמרא אומרת (יבמות כ''ב כ''א) ש''גר שנתגייר כקטן שנולד דמי'', אך היא לא הביאה לכלל זה שום מקור. ועוד, אם נתבונן נראה שכלל זה מופיע רק בהקשר קורבה ולא בענייני ממונות, למשל. ולפי האמור לעיל הדברים מבוארים כמין חומר:
"בזה מושטת לנו בקנה התשובה למה שנתקשו האחרונים מהו המקור להלכה זו ושמפליא ביותר שחז''ל לא מצאו לנכון לציין זאת, כפי הנראה מרוב פשיטותו. דלפי האמור, הרי זה מפורש בדברי רות שאמרה 'עמך עמי', שתוכן הגירות הוא בעיקרו עזיבת העם שמנו בא וכניסתו לעם ישראל . ומכיוון שגירות פירושה כניסה לעמ''י, לא רק קבלת תורתו, הרי פשוט ומובן שבזה מתנתקים כל ההקשרים המשפחתיים שקשורים עם הזהות הלאומית הקודמת, שאם הגר הוא בן עם ישראל אינו יכול להיות בו בזמן גם שייך למשפחה שהיא חוליא אחת של העם ממנו בא. ממילא גם מובן שאין אומרים 'כקטן שנולד' לגבי נכסים וכיו''ב כי רק בנוגע להשתייכות הלאומית, שנובעת מקשרי המשפחה הוא שנאמר דבר זה אבל לא לשום עניין אחר זולתו".
סיכום
מבאר הרב ישראלי זצ''ל שמהותו של בית הדין לגיור הוא היותו נציג של עם ישראל, הנציג הממונה על דלת הכניסה לעם היהודי, ומחליט לקבל את אותו גר שמוכן לעזוב את הלאומיות הישנה שלו ולדבוק מכאן ואילך בלאומיות של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
