ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
"אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום... רבי נתן אומר מצווה .''
דברי הגמרא הללו עוררו שאלה לרבותינו הראשונים .
הגמרא בבבא מציעא (כג ע ) ב'' אומרת שלתלמיד חכם מותר לשנות מדיבורו בשלושה דברים – מסכתא, פוריא ואושפיזא (עיין
שם במפרשים ביאור הדברים ).
וקשה – מדוע הגמרא לא הוסיפה גם את דברי הסוגיה שלנו ביבמות, המתירה לשנות מפני השלום ?
.א תוספות – שלושת ההיתרים של הגמרא בבבא מציעא כולם נובעים מאותו היתר יסודי של הגמרא ביבמות, כי גם הם נועדו
לשמור על השלום ועל יחסי החברה התקינים .
.ב ף ''רי – כשאדם משנה מפני השלום הדבר לא רק מותר אלא יש בכך מצווה, ולכן הגמרא בבבא מציעא שעוסקת במקרים
בהם רק 'מותר' לשנות בדיבור לא הוסיפה את השינוי מפני השלום.
וצריך להבין, מהו יסוד המחלוקת בין התוספות והרי ?ף''
בתורה נאמר (שמות כג '') יז, מדבר שקר תרחק . '' נחלקו הראשונים, האם איסור זה נאמר רק כשגורם נזק לחברו בעקבות
השקר, או שמא כל שקר מכל סוג שהוא אסור מן התורה .
רבי אליעזר ממיץ בספר היראים (סימן רלה) כותב: "שקר שאינו בא לידי רעה לא הזהירה תורה עליו, שדבר הלמד מענינו הוא,
שברשע רע לבריות הפסוק מדבר, שכתוב 'מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע". וכן משמע שדעת
הרמב ם'' שהביא בחיבורו (ספר המצוות מל''ת רמ''ח ורמ , ט'' ובהלכות טוען ונטען פט ) ט''ז ה'' איסור שקר רק בהפסד ממון
לחברו, ולא מנה איסור עשה כללי של להתרחק משקר בכלל תרי''ג מצוות .
מאידך, דעת ספר חרדים ''ע פ''מ ( ד מצווה כ "ש) ו'' מצות עשה לדבר אמת אפילו במילי דעלמא דליכא דררא דממונא, שנאמר
מדבר שקר תרחק, משמע אפילו דליכא רק דיבור בעלמא". וכן דעת התשבץ'' בספרו מגן אבות בתחילת מסכת אבות .
אמנם חידש הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה ליקוטים חלק ב ) ' שלכל הדעות, בהקפדה על אמירת אמת יש קיום מצוות 'והלכת
בדרכיו :'
"אולם צריך לדעת, שגם אם האיסור לשקר שקר שאינו גורם נזק ממוני אינו נלמד מהפסוק "מדבר שקר תרחק , " ברור
שיסודו מן התורה. שהרי מצווה מן התורה "והלכת בדרכיו , " היינו להידבק במידותיו, ואחת המידות העיקריות שהקב ה "
מתגלה בהן בעולם היא מידת האמת, שאמרו חז ל" : "חותמו של הקב"ה אמת". אם כן, כל המחלוקת היא רק בשאלה
הפרטית, האם ייחדה התורה פסוק מיוחד כדי לאסור את כל השקרים, או שיש על זה הדרכה כללית ללא פסוק מיוחד ".
על כל פנים ניתן לומר, שמחלוקת התוספות והרי''ף בה פתחנו תלויה במחלוקת הפוסקים שפרשנו כאן. התוספות סוברים שיש
איסור לשקר גם ללא הפסד, ולכן די לנו בכך שנתיר לשנות מפני השלום, אף שלא נגרם נזק. לעומת זאת, דעת הרי''ף שאין כלל
איסור מן התורה לשקר כאשר לא נגרם נזק, וממילא בדין 'לשנות מפני השלום' התחדש שיש גם מצווה לשנות, כי הרי אין
איסור מעיקר הדין בכל מקרה שאינו גורם נזק .
ונסיים בדברי פרופסור נתן אביעזר שרואה בדברי הגמרא שלנו, המתירה לשנות מפני השלום, מסר יהודי חשוב ביותר, לפיו
האדם אחראי לתוצאות של מעשיו ומטילה עליו לשקול כל מקרה לגופו :
"הכול תלוי בהקשר ובהשלכות. אמירת אמת עלולה להיות עבֵ רה חמורה (כגון לשון הרע),ואמירת שקר עשויה להיות
מצווה גדולה (כגון שפרה ופועה). התורה מטילה אחריות כבדה על האדם ודורשת ממנו לשקול כל מקרה לגופו על-פי אמות
המוסר הגבוהות של התורה. אין פתרונות קלים וגורפים ".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.

שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.













