הגמרא ביבמות (סה ע ) ב'' מלמדת אותנו ששקר איננו רע מוחלט, אלא הוא תלוי בנסיבות :
"אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום... רבי נתן אומר מצווה .''

דברי הגמרא הללו עוררו שאלה לרבותינו הראשונים .
הגמרא בבבא מציעא (כג ע ) ב'' אומרת שלתלמיד חכם מותר לשנות מדיבורו בשלושה דברים – מסכתא, פוריא ואושפיזא (עיין
שם במפרשים ביאור הדברים ).
וקשה – מדוע הגמרא לא הוסיפה גם את דברי הסוגיה שלנו ביבמות, המתירה לשנות מפני השלום ?
.א תוספות – שלושת ההיתרים של הגמרא בבבא מציעא כולם נובעים מאותו היתר יסודי של הגמרא ביבמות, כי גם הם נועדו
לשמור על השלום ועל יחסי החברה התקינים .
.ב ף ''רי – כשאדם משנה מפני השלום הדבר לא רק מותר אלא יש בכך מצווה, ולכן הגמרא בבבא מציעא שעוסקת במקרים
בהם רק 'מותר' לשנות בדיבור לא הוסיפה את השינוי מפני השלום.
וצריך להבין, מהו יסוד המחלוקת בין התוספות והרי ?ף''
בתורה נאמר (שמות כג '') יז, מדבר שקר תרחק . '' נחלקו הראשונים, האם איסור זה נאמר רק כשגורם נזק לחברו בעקבות
השקר, או שמא כל שקר מכל סוג שהוא אסור מן התורה .

רבי אליעזר ממיץ בספר היראים (סימן רלה) כותב: "שקר שאינו בא לידי רעה לא הזהירה תורה עליו, שדבר הלמד מענינו הוא,
שברשע רע לבריות הפסוק מדבר, שכתוב 'מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע". וכן משמע שדעת
הרמב ם'' שהביא בחיבורו (ספר המצוות מל''ת רמ''ח ורמ , ט'' ובהלכות טוען ונטען פט ) ט''ז ה'' איסור שקר רק בהפסד ממון
לחברו, ולא מנה איסור עשה כללי של להתרחק משקר בכלל תרי''ג מצוות .

מאידך, דעת ספר חרדים ''ע פ''מ ( ד מצווה כ "ש) ו'' מצות עשה לדבר אמת אפילו במילי דעלמא דליכא דררא דממונא, שנאמר
מדבר שקר תרחק, משמע אפילו דליכא רק דיבור בעלמא". וכן דעת התשבץ'' בספרו מגן אבות בתחילת מסכת אבות .

אמנם חידש הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה ליקוטים חלק ב ) ' שלכל הדעות, בהקפדה על אמירת אמת יש קיום מצוות 'והלכת
בדרכיו :'
"אולם צריך לדעת, שגם אם האיסור לשקר שקר שאינו גורם נזק ממוני אינו נלמד מהפסוק "מדבר שקר תרחק , " ברור
שיסודו מן התורה. שהרי מצווה מן התורה "והלכת בדרכיו , " היינו להידבק במידותיו, ואחת המידות העיקריות שהקב ה "
מתגלה בהן בעולם היא מידת האמת, שאמרו חז ל" : "חותמו של הקב"ה אמת". אם כן, כל המחלוקת היא רק בשאלה
הפרטית, האם ייחדה התורה פסוק מיוחד כדי לאסור את כל השקרים, או שיש על זה הדרכה כללית ללא פסוק מיוחד ".

על כל פנים ניתן לומר, שמחלוקת התוספות והרי''ף בה פתחנו תלויה במחלוקת הפוסקים שפרשנו כאן. התוספות סוברים שיש
איסור לשקר גם ללא הפסד, ולכן די לנו בכך שנתיר לשנות מפני השלום, אף שלא נגרם נזק. לעומת זאת, דעת הרי''ף שאין כלל
איסור מן התורה לשקר כאשר לא נגרם נזק, וממילא בדין 'לשנות מפני השלום' התחדש שיש גם מצווה לשנות, כי הרי אין
איסור מעיקר הדין בכל מקרה שאינו גורם נזק .

ונסיים בדברי פרופסור נתן אביעזר שרואה בדברי הגמרא שלנו, המתירה לשנות מפני השלום, מסר יהודי חשוב ביותר, לפיו
האדם אחראי לתוצאות של מעשיו ומטילה עליו לשקול כל מקרה לגופו :
"הכול תלוי בהקשר ובהשלכות. אמירת אמת עלולה להיות עבֵ רה חמורה (כגון לשון הרע),ואמירת שקר עשויה להיות
מצווה גדולה (כגון שפרה ופועה). התורה מטילה אחריות כבדה על האדם ודורשת ממנו לשקול כל מקרה לגופו על-פי אמות
המוסר הגבוהות של התורה. אין פתרונות קלים וגורפים ".