ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
להלכה פסקו כל הפוסקים (רמב"ם שכירות א, ו ושו"ע חו"מ שז, ה) כפי שפסק שמואל בגמרא (לו ע"ב), כדעת רבי יוסי.
נשאלת השאלה: מה יהיה הדין במקרה דומה, שבו שומר חינם קיבל חפץ לשמור והוא מסרו לשומר שכר. כך שהשומר הא' משלם לשומר הב' את שכר השמירה. לאחר זמן מה החפץ נגנב מביתו של השומר הב'. מוסכם ששומר החינם פטור מלשלם ושומר השכר חייב לשלם, אך נשאלת השאלה למי ישלם שומר החנם?
(איננו נכנסים כעת לסוגיית שומר שמסר לשומר, מכיון שאין זה ענייננו כעת)
התוספות (בבא קמא יא ע"ב, ד"ה לא מבעיא) כותב שלדעת רבי יוסי הנ"ל שהשואל משלם לבעלים ולא לשוכר, ה"ה ששומר השכר ישלם לבעלים ולא לשומר החינם.
אולם השבות יעקב (ג, קמח) נשאל שאלה במקרה דומה, וכתב שלדעתו שומר השכר ישלם לשומר החנם ולא לבעלים, ואין הנדון דומה לראייה. טעמו הוא, שהשוכר שהשאיל לאחר לא השקיע בכך דבר, ואילו שומר החנם שילם לשומר הב' מכספו שלו. לפיכך לא שייכת כאן הטענה 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו', כיון ששומר החינם מקבל את תשלומי הפרה כתמורה לשכר השמירה שהוציא מכיסו, ונמצא שזו 'פרה שלו' ולא 'פרת חבירו'.
הפתחי תשובה (חו"מ שז, א) התפלא על השבות יעקב שחלק על התוספות בלי להזכירו כלל.
מפי אחי הרב נחשון כהנא שמעתי לתרץ, שנידון דידן תלוי במח' ראשונים בביאור דעת ר' יוסי, הסובר שהבעלים זוכים בתשלומי הפרה.
לדעת התוספות (לה ע"ב, ד"ה תחזור) הדין נובע מכך שהשוכר זוכה בתשלומי הפרה רק לאחר שנשבע שהפרה נאנסה, ואז הוא עצמו פטור מלשלם לבעלים. לכן יכול בעל הפרה לומר שאינו מקבל את שבועתו ולפטור אותו מתשלום בלי שבועה, וכך הבעלים ידון ישירות עם השואל ויזכה בתשלומי הפרה.
אך לדעת הרא"ש (ג, ה) וראשונים נוספים, הדין נובע מכך שהשוכר שהשאיל לשואל נחשב לשליח של הבעלים: חשיב שוכר כאילו השאילו בשליחות המשכיר, הלכך דין המשכיר עם השואל". השוכר השאיל מכח רשותו של בעל הפרה ולכן הוא נחשב לשלוחו, וממילא השואל נחשב לשואל של המשכיר בעל הפרה, ולא של השוכר.
נפקא מינה פשוטה בין הטעמים, המובאת כבר בתוספות, היא באופן שבעל הפרה יודע בוודאות שהפרה מתה באונס, כך שהשוכר פטור מלשלם גם בלי שבועה. לפי התוס' כאן השואל ישלם לשוכר, כיון שהמשכיר אינו יכול להפקיע את זכותו. אך לפי הרא"ש גם כאן השואל ישלם לבעלים, כיון שהשוכר הוא שליח של הבעלים. הטור (חו"מ שז) פסק בפירוש שהשואל ישלם לבעלים גם כשהמשכיר יודע על האונס, והיינו כדעת אביו הרא"ש. גם הש"ך (סק"ג) והגר"א (ה) הכריעו כדעת הרא"ש, על פי המבואר בגמרא שגם אם הפרה מתה אצל הבעלים עצמם, השואל ישלם לשוכר.
נפקא מינה נוספת בין שני הטעמים תהיה בדיוק במקרה שלנו, שבו שומר חנם שכר שומר שכר שישמור עבורו. לדעת התוספות, גם כאן יכול הבעלים לפטור את שומר החינם משבועה, ולדון ישירות עם שומר השכר ולזכות בתשלום. אך לדעת הרא"ש, כל הסיבה שהשואל משלם לבעל הפרה היא בגלל שהשוכר נחשב לשלוחו של בעל הפרה, כך שהשואל נחשבת לשואל מהבעלים. אבל כאן שהשומר הא' שילם מכספו לשומר השכר על מנת שישמור, וודאי שהשומר הב' הוא שומר של השומר הא' ולא של בעל הפרה.
הנה כי כן, דברי השבות יעקב נכונים לפי דברי ההלכה בשולחן ערוך ובטור (וכן רמב"ם ורי"ף), ואילו דברי התוספות הם רק לשיטתו שלא נפסקה להלכה. אם כן מובן שיש לפסוק כדברי השבות יעקב, ושאלת הפתחי תשובה אינה קשה על שיטת ההלכה.
סיכום : במקרה של שומר חנם ששכר שומר שכר שישמור על החפץ והחפץ נגנב, נחלקו בזה התוספות ושבות יעקב האם התשלום שייך לבעל החפץ או לשומר. במאמרנו הוכחנו ששיטת השבות יעקב מתאימה לשיטת ההלכה, שאינה כדברי התוספות, בביאור סוגית 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
