ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
יש שלושה תחומים בפרישות. הראשון - 'פרישות' בהנאות
חֶלְקֵי הַפְּרִישׁוּת הָרָאשִׁיִּים שְׁלֹשָׁה. כִּי הִנֵּה יֵשׁ פְּרִישׁוּת בַּהֲנָאוֹת , פְּרִישׁוּת בַּדִּינִים , פְּרִישׁוּת בַּמִּנְהָגִים :
הַפְּרִישׁוּת בַּהֲנָאוֹת הוּא מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לָקַחַת מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם אֶלָּא מַה שֶּׁהַצֹּרֶךְ יַכְרִיחַ. וְדָבָר זֶה יַקִּיף עַל כָּל מַה שֶּׁהוּא תַּעֲנוּג לְאֶחָד מִן הַחוּשִׁים, וְהַיְנוּ, בְּמַאֲכָלוֹת, בִּבְעִילוֹת, בְּמַלְבּוּשִׁים, בְּטִיּוּלִים, בִּשְׁמוּעוֹת,* וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, רַק בַּיָּמִים שֶׁהָעֹנֶג בָּהֶם מִצְוָה.
התחום השני - ה'פרישות' בדינים
הַפְּרִישׁוּת בַּדִּינִים הוּא לְהַחֲמִיר בָּהֶם תָּמִיד לָחוּשׁ אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי יָחִיד בְּמַחֲלֹקוֹת אִם טַעְמוֹ נִרְאֶה אֲפִלּוּ שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֻמְרוֹ קֻלּוֹ,* וּלְהַחֲמִיר בַּסְּפֵקוֹת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָקֵל בָּהֶם. וּכְבָר בֵּאֲרוּ לָנוּ הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין לז ע"ב), מַאֲמַר יְחֵזְקֵאל, "הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה, וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל" (יחזקאל ד, יד) – "שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָהּ חָכָם וְלֹא אָכַלְתִּי מִבְּשַׂר כּוֹס כּוֹס". *
וְהִנֵּה כָּל זֶה מֻתָּר הוּא מִן הַדִּין וַדַּאי אֶלָּא אִיהוּ דְאַחְמִיר אַנַּפְשֵׁיהּ.* וּכְבָר זָכַרְתִּי לְמַעְלָה שֶׁאֵין לִלְמֹד מִמַּה שֶּׁהֻתַּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, לַפְּרוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהַרְחִיק מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ וּמִן הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה. וְכֵן אָמַר מַר עוּקְבָא (שם קה ע"א), "אֲנָא בְּהַאי מִלְּתָא חַלָא בַּר חַמְרָא* לְגַבֵּי אַבָּא, דְּאִלּוּ אַבָּא כַּד אָכַל בִּשְׂרָא הָאִידְנָא לָא הֲוַה אָכֵל גְּבִינָא עַד לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא, וַאֲנָא בְּהַאי סְעוּדָתָא לָא אָכֵילְנָא בִּסְעוּדָתָא אַחֲרִיתָא אָכֵילְנָא", וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין פְּסַק הַהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה מַר עוּקְבָא עוֹשֶׂה נֶגֶד זֶה, אֶלָּא שֶׁאָבִיו מַחֲמִיר הָיָה בִּפְרִישׁוּתוֹ וּלְכָךְ הָיָה מַר עוּקְבָא קוֹרֵא עַצְמוֹ חַלָא בַּר חַמְרָא, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה פּוֹרֵשׁ כָּל כָּךְ כָּמוֹהוּ.
התחום השלישי - ה'פרישות' במנהגים (בקשרי חברה)
וְהַפְּרִישׁוּת בַּמִּנְהָגִים הוּא הִתְבּוֹדְדוּת וְהַהִבָּדֵל מִן הַחֶבְרָה הַמְּדִינִית,* לְפַנּוֹת לִבּוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בָּהּ כָּרָאוּי, וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יִטֶּה גַּם בָּזֶה אֶל הַקָּצֶה הָאַחֵר,* שֶׁכְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות יז ע"א), "לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת", וְכֵן אָמְרוּ (ברכות סג ע"ב), "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ" (ירמיה נ, לו) – "חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם* שֶׁל תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּד בְּבַד* וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה", אֶלָּא יִתְחַבֵּר הָאָדָם עִם הַטּוֹבִים זְמַן מַה שֶּׁמִּצְטָרֵךְ לוֹ לְלִמּוּדוֹ אוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וְיִתְבּוֹדֵד אַחַר כָּךְ לְהִדָּבֵק בֵּאלֹקָיו וּלְהַשִּׂיג דַּרְכֵי הַיֹּשֶׁר וְהָעֲבוֹדָה הָאֲמִתִּית. וּבִכְלָל זֶה – לְמַעֵט בְּדִבּוּרוֹ וְלִיזָּהֵר מִן הַשִּׂיחָה בְּטֵלָה וְשֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹתָיו וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה מִן הָעִנְיָנִים שֶׁהָאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָהֶם עַד שֶׁנִּשְׁאָרִים לוֹ* בַּטֶּבַע אֶל תְּנוּעוֹתָיו.
התאמת הפרטים לכללים
וְהִנֵּה שְׁלֹשֶׁת הַחֲלָקִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֲמַרְתִּים לְךָ בִּכְלָלִים קְצָרִים, הִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁהֵם כּוֹלְלִים פְּעֻלּוֹת רַבּוֹת מִפְּעֻלּוֹת הָאָדָם, וּכְבָר אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַפְּרָטִים – אִי אֶפְשָׁר לִמָּסֵר כִּי אִם לְשִׁקּוּל הַדַּעַת, לְהַיְשִׁיר* אוֹתָם עַל יֹשֶׁר הַכְּלָל וַאֲמִתּוֹ.
___________________________________
בִּשְׁמוּעוֹת – בשמיעת שירים וכד'. חֻמְרוֹ קֻלּוֹ - החומרא מביאה לידי קולא. בְּשַׂר כּוֹס כּוֹס – בשר בהמה חולה שנשחטה בטרם תמות. אִיהוּ דְאַחְמִיר אַנַּפְשֵׁיהּ - הוא החמיר על עצמו. אֲנָא בְּהַאי מִלְּתָא חַלָא בַּר חַמְרָא וכו' – אני בעניין זה גרוע כחומץ בן יין ביחס לאבי. אבי כשאכל בשר המתין ולא אכל גבינה עד למחרת באותה בשעה, ואני ממתין רק עד הסעודה הבאה. הַמְּדִינִית – חברתית. הַקָּצֶה הָאַחֵר – פרישות גמורה מן החברה. שׂוֹנְאֵיהֶם – הכוונה בלשון סגי נהור. בַּד בְּבַד – לבד, ואינם לומדים זה עם זה. שֶׁנִּשְׁאָרִים לוֹ – שנקבעים בו. לְהַיְשִׁיר – להתאים.
ביאורים
לאחר שלמדנו מהי הפרישות הרצויה ומהי הפרישות שאינה רצויה, עובר הרמח"ל לעסוק בסוגים השונים של הפרישות. הרמח"ל מגדיר שישנם שלשה סוגים של פרישות, והוא מפרטם אחד לאחד.
בכדי לעמוד כראוי על מהותה של הפרישות, ולהפוך אותה לחלק מהחיים שלנו, לא די בידיעה רחבה וכוללת שיש מושג כזה של פרישות, אלא ישנו צורך לעמוד על הגוונים השונים של הפרישות. הרמח"ל טורח ומפרט לנו כל מין ומין ממיני הפרישות, בכדי לעוררנו להכרה רחבה ומקיפה, שמכילה בתוכה את כל הגוונים השונים של האדם.
הפרישות בהנאות – פרישות זו כוללת בתוכה את הצורך של האדם להתגבר על עצמו, ולא לעסוק יותר מדי במילוי צרכיו הגשמיים, כפי שהארכנו כבר בימים קודמים.
הפרישות בדינים – פרישות זו תובעת מן האדם להתרומם מעל העיסוק התמידי בשאלת המותר והאסור על פי ההגדרה היבשה. פרישות זו נועדה לרומם את האדם למצב בו הוא מתרחק מן האיסורים מאוד מאוד, עד שכל מה שיש בו שמץ של קרבה לאיסור הוא נמנע מלעסוק בו.
הפרישות במנהגים – אמנם ידוע ומפורסם שכאשר אדם נמצא בחברה טובה הוא מושפע ממנה לטובה, אבל עם כל זה מלמדנו הרמח"ל שלמרות זאת לעתים יש מקום לפרוש גם מהחברה הטובה. העיסוק של האדם בענייני יראת ה' הינו עיסוק שמצריך התאמה מלאה לעולמו הפנימי של האדם. כדי שיוכל האדם להגיע למצב בו הוא פועל בהתאמה מלאה לנפש שלו, יש צורך חיוני שהאדם יפרוש לעיתים מהחברה ויעסוק בשאלה הפרטית היכן הוא נמצא, ומה מתאים לו עכשיו.
כאשר לוקח האדם את שלושת סוגי הפרישה הללו, ומשריש אותם בתוכו באמת, מתחולל באדם שינוי עמוק ופנימי, אשר כולל בתוכו התנהלות חדשה ומקיפה בכל מעשיו והרגליו.
הרחבות
•חשיבות השליטה על הדיבור
לְמַעֵט בְּדִבּוּרוֹ וְלִיזָּהֵר מִן הַשִּׂיחָה בְּטֵלָה. הגר"א יצא למסע לכיוון ארץ ישראל, ובצאתו השאיר לבני משפחתו איגרת (הנקראת עלים לתרופה), עם כמה הנהגות חשובות. הוא כותב שם: "ועד יום מותו צריך האדם להתייסר, ולא בתעניתים (תעניות) וסיגופים, רק ברסן פיו ובתאוותו. וזה התשובה, וזה כל פרי העולם הבא... וזהו יותר מכל התעניתים וסיגופים בעולם. וכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו, זוכה לאור הגנוז שאין מלאך וברייה יכולים לשער... ובזה יכופר לו כל עוון וניצול משאול תחתית כמו שכתוב: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", "מוות וחיים ביד הלשון", אוי למי שממית עצמו בשביל דיבור אחד ומה יתרון לבעל הלשון".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
