ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
אַךְ חֶלְקֵי הַיִּרְאָה הַזֹּאת – שְׁנַיִם. הָאֶחָד הוּא בַּהֹוֶה אוֹ עָתִיד, וְהַשֵּׁנִי בֶּעָבָר.
בַּהֹוֶה הוּא – שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא וְדוֹאֵג עַל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹ עַל מַה שֶּׁהוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, פֶּן יִהְיֶה בוֹ דָבָר אוֹ פֶּן יִכָּנֵס בּוֹ אֵיזֶה דָבָר אֲשֶׁר לֹא לְפִי כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל.
בֶּעָבָר הוּא – שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל מַה שֶּׁכְּבָר עָשָׂה, וְיִירָא וְיִדְאַג פֶּן יָצָא מִתַּחַת יָדָיו אֵיזֶה חֵטְא בְּלֹא שֶׁיָּדַע, וְהוּא כְּעִנְיַן בָּבָא בֶּן בּוּטָא שֶׁהָיָה מַקְרִיב אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם (כריתות כה ע"א). וְאִיּוֹב, אַחַר מִשְׁתֵּה בָּנָיו, הָיָה מַשְׁכִּים "וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב, אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" וְגוֹ' (איוב א, ה), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּעִנְיַן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁמָּשַׁח מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ (שמות ל, לב), "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ", וּלְאַהֲרֹן נִצְטַוָּה שֶׁיִּמְשָׁחֵהוּ בוֹ, וְהָיוּ מִתְיָרְאִים שֶׁמָּא מָעֲלוּ בוֹ בְאֵיזֶה צַד שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא כַמִּצְוָה, זֶה לְשׁוֹנָם (הוריות יב ע"א), "וְעַל דָּבָר זֶה דָאַג מֹשֶׁה וְאָמַר, שֶׁמָּא מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? יָצְתָה בַת-קוֹל וְאָמְרָה, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן וְגוֹ'. כְּטַל חֶרְמוֹן, מַה טַּל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה אַף שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁבִּזְקַן אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה. וַעֲדַיִן הָיָה אַהֲרֹן דּוֹאֵג שֶׁמָּא מֹשֶׁה לֹא מָעַל, וַאֲנִי מָעַלְתִּי, יָצְאָה בַת-קוֹל וְאָמְרָה לוֹ, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, מַה מֹּשֶׁה לֹא מָעַל אַף אַתָּה לֹא מָעָלְתָּ".
הֲרֵי לְךָ מִדָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, שֶׁאֲפִלּוּ בַמִּצְוָה שֶׁעָשׂוּ הָיוּ דוֹאֲגִים וְאוֹמְרִים, שֶׁמָּא נִתְעָרֵב בָּהֶם שֶׁמֶץ פְּסוּל חַס-וְחָלִילָה. וְאַבְרָהָם אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא לַעֲזוֹר לְבֶן אָחִיו לוֹט שֶׁשָּׁבוּ אוֹתוֹ, הָיָה מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר, שֶׁמָּא לֹא זַכּוּ מַעֲשָֹיו לְגַמְרֵי, הוּא מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מד, ד) עַל פָּסוּק (בראשית טו, א) "אַל תִּירָא אַבְרָם" – "רַבִּי לֵוִי אָמַר, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר, בֵּין כָּל אוּכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתִּי, שֶׁמָּא הָיָה בֵינֵיהֶם צַדִּיק אֶחָד אוֹ יְרֵא שָׁמַיִם אֶחָד, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר לוֹ, 'אַל תִּירָא אַבְרָם'". וְאָמְרוּ בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ (רבה פרק כה), "אַל תִּירָא אַבְרָם" – "אֵין אוֹמְרִים, אַל תִּירָא אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם לַאֲמִתּוֹ". וְהִיא זֹאת הַיִּרְאָה הָאֲמִתִּית שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ (ברכות לג ע"ב), "אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבָד", שֶׁרַק לְמֹשֶׁה הָיָה קַל לְהַשִּׂיגָהּ מִפְּנֵי רֹב דְּבֵקוּתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי הָאֲחֵרִים וַדַּאי שֶׁהַחֹמֶר* מוֹנֵעַ גָּדוֹל הוּא לָהֶם. אָמְנָם כָּל חָסִיד וְחָסִיד רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׁיג מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְנֶאֱמַר (תהלים לד, י), "יְראוּ אֶת ה' קְדוֹשָׁיו".
___________________________________
שֶׁהַחֹמֶר – החיים בגוף גשמי.
ביאורים
דיברנו אתמול על מעלתה הגדולה של יראת החטא, ועל הזהירות הגדולה של האדם הירא את ה' בכל מהלך חייו, בכל פרט ובכל דבר. כעת הרמח"ל מדבר על נקודה נוספת ביראת החטא. עד כה דיברנו על הזהירות הגדולה של האדם מלהיכשל בעברה ולו הקטנה ביותר, ועל כך שהוא נזהר לא למעוד בשום דבר שאינו ראוי מפני הכיעור שבו, ועכשיו מוסיף הרמח"ל שזהירות זו אינה רק על מעשיו בהווה או בעתיד, אלא גם על מעשיו בעבר.
לאדם ירא חטא יש נפש כה עדינה ורגישות כל כך גבוהה למעשיו, והוא רוצה שהם ייעשו באופן הנכון ביותר והטוב ביותר לכבודו של הקב"ה. לעשות את הטוב מפני שהוא באמת טוב, ולהימנע מעשיית הרע מפני שהוא מתועב ונמאס בעיניו. אדם בעל עדינות ורגישות כזו אינו נזהר רק על להבא, אלא גם על מעשים שעשה בעבר. אם אדם כבר עשה נזק בעבר, הדבר צובט בלבו. עצם המחשבה שיצא מעשה כזה מתחת ידיו, והוא גרם לכזה נזק מפריע לו ממש כאילו עשה את הדברים עכשיו. אי אפשר להישאר עם תחושה של 'מה שהיה היה' אלא יש להשתדל לתקן את המעוות. כשמצליחים לפתח רגישות בריאה כזו למעשים רעים, אי אפשר להישאר אדישים ולומר שחל 'חוק התיישנות' על המעשה, כי מבינים שלכל מעשה יש פירות, יש לו השלכות שנגזרות ממנו. לכן תמיד יש לתקן בהתחלה, לעקור את השורש החולה על מנת שיוכלו לצמוח הזרעים הבריאים.
הדבר שייך במיוחד כאשר עלינו לנהוג בצורה חריגה, כמו להראות כעס בחינוך, או להתנהג באכזריות במחסום בצבא וכדומה. תמיד עלינו לבדוק עם עצמנו לפני מעשה כיצד עלינו לנהוג, וגם לאחר מעשה לא לזנוח ולומר 'את שנעשה אין להשיב' אלא לבחון אם באמת נהגנו כשורה.
הרחבות
•יראה ואהבה
אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבָד. במקרים רבים אנו מתייחסים לקשר של אהבה עם ה' כאל דבר עדיף מקשר של יראה , "אהבה גדולה מיראה" [רמב"ן שמות כ, ח]. האהבה מביאה לעשייה, לעומת היראה שהיא מצמצמת ומקפיאה. היראה מצטיירת כאמצעי למניעת נפילות, ולא כמטרה עצמית הבונה קומות חיוביות. אולם, יש צד שדווקא היראה מבטאת קשר עמוק ונשגב יותר עם הקב"ה , ומצד זה יש לה יתרונות על האהבה. רעיון זה טמון בביטוי 'אוצר', וכך כתב על זה המהר"ל : "הקיום הנצחי הוא על ידי יראת השם יתברך, שנקרא יראת השם יתברך 'אוצרו'. וכך הדבר הזה בעצמו, אף אם היה לו כל התורה כולה, אין הקיום אלא בשביל יראת ה'... ודבר זה (היראה) הוא קיום העלול (הנברא) לא מצד אהבת השם יתברך... כי מי שיש בו יראת שמים הוא מבטל צורתו (עצמיותו) לגמרי אצל השם יתברך... וכאשר הוא בעצמו אין דבר, רק הכל מן השם יתברך, הנה זה נמסר לגמרי אל השם יתברך..." [חידושי אגדות, שבת לא.]. דווקא היראה מבטאת הערצה והכרה של העוצמה האינסופית של הקב"ה, מה שמביא את האדם להתבטלות גמורה בפני ה' ולהיבלעות באלוהות וברצון האלוהי.
לרפואת והצלחת מתניה בן שרה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
