ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
חנוכה הוא גם החג, שהמקורות הקדומים עליו הם המועטים ביותר. בתנ"ך אינו מוזכר, אין מסכת במשנה ובגמרא שעוסקת בו, ורק מספר דפים במסכת שבת מפרטים את הלכותיו.
השילוב של שתי העובדות הללו, יוצר אתגר גדול לכל רב ודרשן, כי עליו להעביר שיעורים רבים ומקורות יניקתו מועטים. לפיכך, ברצוני להציף כאן מקור יניקה קדמון נוסף, מזווית חדשה, השופך אור על מהותו של חנוכה.
בחנוכה אנו מכירים את דמויותיהם של מובילי המערכה בחזית – מתתיהו בן יוחנן כהן גדול מניף נס המרד, יהודה המכבי המצביא בדגול, ואחיו הגיבורים והקדושים. אולם, באותה תקופה היו גם דמויות חשובות נוספות, שגיבו את המערכה מאחורי הקלעים. וכאן נשאלת השאלה - מי היו גדולי הדור של התקופה? מי היו ראשי הסנהדרין, שנתנו את הגיבוי למרד? ומי היו מתקני חג החנוכה, שעליהם כתב הרמב"ם (חנוכה ג, ג) – "התקינו החכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים הללו... ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים.."? החשמונאים עם כל גדולתם וקדושתם, לא היו יכולים לתקן את תקנת חנוכה לבדם, שהרי תקנות כאלו מסורות בידי הסנהדרין, והחשמונאים לא היו ראשי הסנהדרין (עיין הקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה).
כנראה, שגדולי דור מרד החשמונאים היו – יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים. יוסי בן יועזר אף הומת על קידוש ה' בידי היוונים בימי גזירות השמד. וכפי שמסופר במדרש (בראשית רבה סה, כב) – שבשעה שהוציאו את יוסי בן יועזר להריגה, הוליכו לפניו קורה כדי לתלותו. בא לפניו אחיינו המתייוון יקום איש צרורות (צרורות = צרידה?), כשהוא רוכב על סוס בשבת, והתגרה בו – תראה את הסוס שאני רוכב עליו, ואת הסוס שאלוקים מרכיב אותך עליו. ענה לו יוסי בן יועזר – אם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו.
הרגיש יקום בדברי האמת של דודו, שב בתשובה, והלך וסידר לעצמו – ארבע מיתות בית דין, ומת עוד לפני שדודו נתלה. נתנמנם יוסי בן יועזר וראה מטתו פורחת באוויר, אמר – "בשעה קלה קדמני זה לגן עדן".
תקופת הגזרות היחידה המוכרת לנו בהיסטוריה של אותם דורות היא – תקופת גזרות אנטיוכוס. כך שכנראה מדובר ממש בימי המכבים. (וגם באופן כללי – שמעון הצדיק פגש את אלכסנדר מוקדון בראשית הכיבוש היווני בארץ. שמעון בן שטח היה גיסו של ינאי המלך, כך שסביר שיוסי בן יועזר הוא גדול דור מרד החשמונאים, ויתכן שאת תקנת חנוכה – קבע לאחר הריגתו – חבירו יוסי בן יועזר, או תלמידיהם – יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי).
מעט מאד נשאר בידינו בכתובים מחכמי אותה תקופה, המכונה תקופת הזוגות. אך במסכת אבות מופיע הפתגם היסודי של כל אחד מהחכמים הללו, המהווה כנראה המסר המרכזי המאפיין את תמצית חייו.
התבוננות פשוטה בפתגמים אלו תגלה דבר מדהים: שני החכמים מדגישים את אותו עניין – הבית. יוסי בן יועזר מדגיש את חשיבות התורה בבית – "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והווי מתאבק בעפר רגליהם, והווי שותה בצמא את דבריהם". יוסי בן יוחנן מדגיש את חשיבות החסד בבית – "יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך"...
והנה, למרבה הפלא, גם המצווה של חנוכה מדגישה את הבית – נר איש וביתו, מעיקר הדין – נר אחד לכל בני הבית. וכן מבחינת מקום הדלקת הנר – המצווה היא להניח את הנר על פתח הבית. והתקנה כה קשורה לבית, עד שנחלקו הפוסקים בנוגע לאדם שאין לו בית ('הומלס', חייל, או מטייל בשטח וכדומה) האם מחויב בכלל במצוות הדלקת נרות חנוכה.
באותם ימים, עת הסתלקה הנבואה, ונותרה בידינו רק התורה שבעל פה. באותם ימים, עת קיבלנו מנת כוח של מלכות לשעה ובית מקדש לתקופה מוגבלת, הבינו חכמי הדור שזו מנת כוח חשובה שתפקידה לתת כוחות לימי הגלות הארוכה. ואכן זה עניינו של חנוכה, המביא מעט אור לימים החשוכים ביותר בשנה, וכדברי השפת אמת – "מצוות נר חנוכה קצת נחמה בגלות... וזה לעולם אף תוך ההעלם וההסתר יהיה הארה מנרות המנורה".
לפיכך, הבינו חכמי הדור, שעלינו לחזק את כוחו של הבית היהודי הקדוש. גם כאשר העם יתפורר וילך לגלות, תישאר היחידה היסודית של הבית היהודי, שתהיה מלאה באור של תורה וחסד, ותפיץ אור זה על כל סביבותיה.
ובימינו, עת שבים ומתקבצים אנו לארצנו הקדושה, עלינו להאיר בבתינו אור תורה וחסד. ויחידות אור אלו, יתקבצו זו לזו, ויפרסמו את הנס, עד שהעם כולו יתלקח לאבוקת אור אדירה. "הברק האלוקי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו לאבוקה אחת – ישוב להיגלות" (הראי"ה קוק – מגד ירחים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
