ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
וכתב רבינו האר"י החי זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.
והנה טבע העולם שהנאשם על איזה עבירה, ובפרט אם היא עבירה חמורה, מתכונן למשפטו בעוד מועד, ומסדר טענותיו יפה, ומעמיד לו סנגור בקי ומומחה, ולא חוסך כל מאמץ או הוצאה כספית ועושה כל אשר ביכולתו בכדי שיצא זכאי, או למצער שיקילו השופטים בענשו. ואם על עונש הגוף ששניהם חולפים,0 משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כאמור, ק"ו בעונש הנשמה ששניהם נצחיים, שעליו לחפש סנגור טוב ומעולה, וכמ"ש רז"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נ"ח ע"א), והסנגור האמיתי בעומדו למשפט הם המצוות והמעשים הטובים. ולכן בדרך כלל מקובל בעם ישראל שמרבים במצוות ובמעשה צדקה וחסד בחדש אלול יותר מכל השנה, כי אז מתעורר לתחייה הניצוץ היהודי הקדוש הרדום והחבוי במעמקים במשך כל השנה, ונפשו של כל יהודי שואפת להתעלות רוחנית, מתוך ערגה וכמיהה לדברים רוחניים נעלמים ובלתי נתפשים בחושיו הגשמיים. אולם זה תלוי בשלשה דברים, א. הכנה. ב. טהרת המחשבה. ג. קדושת המעשה. ולפי המאמץ שהוא משקיע בשלשה דברים הנ"ל, זוכה ומרגיש בנועם ה' יתעלה אם רב ואם מעט.
וכתבו רבותינו חכמי המוסר זלה"ה, כי כמו שיש שלשה סוגים בסוחרים, דהיינו סוחרים סיטונאים גדולים עושים מאזן יומי לדעת הכנסותיהם והוצאותיהם, סוחרים זעירים עושים מאזן חדשי, סוחרים קמעונאים עושים מאזן שנתי, כמו כן אותו הדבר בבעלי תשובה, צדיקים חסידים ואנשי מעשה, עושים חשבון הנפש יום יום לפני שינתם, ואלה נקראים "מארי דחושבנא" ומעלתם רמה ונשגבה לאין ערך, אנשים בינוניים פעם בחדש, בערב ראש חדש שהוא יום כפור קטן, אנשים פשוטים פעם אחת בשנה, בחדש אלול, לפני ראש השנה, וזה רמוז בדברי רז"ל, באמרם: אחורי ארי ולא אחורי אשה (ברכות ס"א ע"א), כי ידוע שמזל חדש אב הוא אריה, ומזל אלול בתולה, ורצו לרמוז לנו בזה, שעל האדם לשוב בתשובה אחרי חדש אב שמזלו אריה, והיינו באלול, ולא לחכות עד אחרי אלול שמזלו אשה.
תכלית הדברים, שהאיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, עליו להתעמק במחשבות טהורות ולהאמין באמונה איתנה ומוחלטת כי אם יקדש מעשיו ויטהר מחשבותיו ויקבל עליו לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, יהיה לבו נכון ובטוח כי ה' יתעלה, החפץ בתשובת השבים, יקבל תשובתו ברצון, כי ימינו פשוטה לקבל שבים, ובעומדו למשפט בר"ה יצא זכאי בדינו, ויצא כנוגה צדקו וארוכתו מהרה תצמח.
והגם שר"ה הוא יום הדין כאמור, עכ"ז אוכלים ושותים ושמחים שמחה של מצווה ולא של הוללות ושכרות ח"ו, כי ביטחוננו חזק ואיתן באבינו שבשמים יתב"ש שיוציא משפטנו לאור ונצא זכאים בדיננו, וכמ"ש רז"ל במדרש רבה פרשת אחרי פרשה כ"א עה"פ לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, אורי בר"ה וישעי ביום הכיפורים ע"כ (ראה הרב קש"ע סימן קכ"ח ס"ב).
ומנהג ישראל, לקרוא תהלים פעמיים במשך החג כמספר "כפר". וצריך משנה זהירות שלא לבזבז זמן יקר זה בשיחה בטילה וליצנות או במושב לצים רח"ל, אלא לנצלו לתפלה וללימוד כנ"ל כי קדוש היום לאדוננו יתב"ש, וכמ"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה (יומא ט"ל ע"א). וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ע"ש הרב המחבר ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













