ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
שני מקורות למידת ה'קדושה': השתדלות ומתנה
עִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה כָּפוּל הוּא, דְּהַיְנוּ, תְּחִלָּתוֹ עֲבוֹדָה וְסוֹפוֹ גְמוּל, תְּחִלָּתוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת וְסוֹפוֹ מַתָּנָה, וְהַיְינוּ שֶׁתְּחִילָתוֹ הוּא מַה שֶׁאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וְסוֹפוֹ מַה שֶּׁמְּקַדְּשִׁים* אוֹתוֹ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לט ע"א), "אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט – מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה, מִלְּמַטָּה* – מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה".
ההשתדלות: דבקות מתמדת בה'
הַהִשְׁתַּדְּלוּת הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִבְדָּל וְנֶעְתָּק* מִן הַחָמְרִיּוּת לְגַמְרֵי וּמִתְדַּבֵּק תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בָּאֱלֹהִיוּת. וְעַל דָּבָר זֶה נִקְרְאוּ הַנְּבִיאִים 'מַלְאָכִים', כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן (מלאכי ב, ז), "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא", וְאוֹמֵר (דברי הימים ב' לו, טז), "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים" וְגוֹ'. וַאֲפִילוּ בִּשְׁעַת הִתְעַסְּקוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַגַּשְׁמִיִּים הַמֻּכְרָחִים לוֹ מִפְּאַת גּוּפוֹ, הִנֵּה לֹא תָזוּז נַפְשׁוֹ מִדְּבֵקוּתָהּ הָעֶלְיוֹן, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סג, ט), "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ".
המתנה: השראת 'קדושה' מה' על המשתדל
וְאָמְנָם לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיָּשִׂים הוּא אֶת עַצְמוֹ בַּמַּצָּב הַזֶּה, כִּי כָבֵד הוּא מִמֶּנּוּ, כִּי סוֹף סוֹף חָמְרִי הוּא וּבָשָׂר-וָדָם, עַל כֵּן אָמַרְתִּי, שֶׁסּוֹף הַקְּדֻשָּׁה מַתָּנָה, כִּי מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת – הוּא הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָרִאשׁוֹנָה בִּרְדִיפַת הַיְדִיעָה הָאֲמִתִּית וְהַתְמָדַת הַהַשְׂכָּלָה בִּקְדֻשַּׁת הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ הַסּוֹף הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַדְרִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁהוּא חָפֵץ לָלֶכֶת בָּהּ, וְיַשְׁרֶה עָלָיו קְדֻשָּׁתוֹ וִיקַדְּשֵׁהוּ, וְאָז יִצְלַח בְּיָדוֹ זֶה הַדָּבָר שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת בַּדְּבֵקוּת הַזֶּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת, כִּי מַה שֶּׁהַטֶּבַע מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ – יַעַזְרוֹ יִתְבָּרַךְ וְסִיּוּעוֹ יִתֵּן לוֹ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, יב), "לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים". וְעַל כֵּן אָמְרוּ בַּמַּאֲמָר שֶׁזָּכַרְתִּי, "אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט", שֶׁהוּא מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לִקְנוֹת בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, "מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה", שֶׁהוּא הָעֵזֶר שֶׁעוֹזֵר אוֹתוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
במצב של קדושה - גם הגשמי הופך לקדוש
וְהִנֵּה, הָאִישׁ הַמִּתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת בּוֹרְאוֹ, אֲפִלּוּ מַעֲשָׂיו הַגַּשְׁמִיִּים חוֹזְרִים לִהְיוֹת עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה מַמָּשׁ, וְסִימָנְךָ* אֲכִילַת קָדָשִׁים,* שֶׁהִיא עַצְמָהּ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נט ע"ב), "כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים".
___________________________________
מְקַדְּשִׁים – בעזר אלוהי. מִלְּמַטָּה – במעשה האדם. וְנֶעְתָּק – מתנתק. וְסִימָנְךָ – וראיה לכך. קָדָשִׁים – קרבנות.
ביאורים
מידת הקדושה היא החותמת את הספר 'מסילת ישרים'. לאחר שזכינו ללמוד ולהתבונן במידות השונות בהתאם לסדרן והדרגתן, מעפילים אנו אל המדרגה הגבוהה ביותר בה עוסק הרמח"ל בספר מסילת ישרים, מידת הקדושה.
לאורך כל הספר עסקנו בעניין תפקיד האדם, מהן משימותיו השונות בכדי להגיע לדבקות בה', ומהי דרך הבנין הנכונה של הנפש. כפי שכבר ראינו, דרך זו מצריכה עבודה רצינית ומאומצת, דרך של עבודה יסודית ובלתי מתפשרת.
כל עבודתו וכל משימותיו של האדם, כפי שראינו בספרנו, מגמתן אחת, והיא הדבקות בה'. בכדי שהאדם יוכל לדבוק בה' באמת הוא זקוק להתפתח ולהתקדם, ולרכוש בתוכו כמה שיותר קדושה. במדרגה זו חי האדם את התוכן העליון הקיים בו, ומתעלה מעל לכל התביעות המצומצמות של החומר, עד שהוא מנצח את החומר ומשייך את נפשו לבורא יתברך בלבד.
אלא שכאן עשויה להתעורר מורכבות. האדם שטרח ויגע, התאמץ והתרומם, עלול חלילה להגיע למצב בעייתי, שהרי אינו זונח את הגוף, וממילא באיזשהו שלב הוא עלול להיתקע. אמנם הוא קדוש וטהור, כל מגמותיו זוככו, אך עם כל זה יש לו גוף בעל תביעות וצרכים. מחר נלמד מדוע התעסקותו של הקדוש עם הגוף לא רק שלא מפריעה לו אלא היא חלק מעבודת ה'.
הרחבות
•צדק במתנה משמים
מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. בצוותה על רדיפת הצדק, כופלת התורה את המילה צדק: "צדק צדק תרדֹף" [דברים טז, כ]. בעניין זה כותב הרב קוק : "...שהנוטה מבחירתו לדרכי צדק ומשרים, שמזדמנות לידו סיבות להיטיב יותר מאשר ביכולתו מראש, "צדק צדק תרדוף" בכפל, אם תרדוף הצדק שבידך, תרדוף גם כן את הצדק היותר נשגב שהוא כעת נעלה מכוחותיו הגשמיים והרוחניים, כי הבא לטהר מסייעין אותו, ואדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה" [עין איה, פאה ט]. רדיפת הצדק מעלה ומרוממת את האדם לרצות להשיג מעלות רוחניות גבוהות יותר.
•השגת עומק דברי התורה
אַךְ הַסּוֹף הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַדְרִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁהוּא חָפֵץ לָלֶכֶת בָּהּ. הרמח"ל אומר כאן כי בהשגת מדרגת הקדושה האדם עושה השתדלות מסוימת והשאר תלוי במתנת שמים. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב כי כך הם הדברים גם בלימוד התורה ובפרט בלימוד רזיה של התורה: "ואם כן אי אפשר כלל לגלות דבר זה (תורה שבעל פה) וללמד לאחר שאינו מכיר ויודע זה ואין ה' יתברך מלמדו, כי על דבר זה לדעת צפונות התורה שהוא התורה שבעל פה הגנוזה בתורה שבכתב בזה אין שום מלמד רק ה' יתברך נקרא מלמד תורה לעמו ישראל" [ליקוטי מאמרים עמוד יז].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
