ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
שני מקורות למידת ה'קדושה': השתדלות ומתנה
עִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה כָּפוּל הוּא, דְּהַיְנוּ, תְּחִלָּתוֹ עֲבוֹדָה וְסוֹפוֹ גְמוּל, תְּחִלָּתוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת וְסוֹפוֹ מַתָּנָה, וְהַיְינוּ שֶׁתְּחִילָתוֹ הוּא מַה שֶׁאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וְסוֹפוֹ מַה שֶּׁמְּקַדְּשִׁים* אוֹתוֹ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לט ע"א), "אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט – מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה, מִלְּמַטָּה* – מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה".
ההשתדלות: דבקות מתמדת בה'
הַהִשְׁתַּדְּלוּת הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִבְדָּל וְנֶעְתָּק* מִן הַחָמְרִיּוּת לְגַמְרֵי וּמִתְדַּבֵּק תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בָּאֱלֹהִיוּת. וְעַל דָּבָר זֶה נִקְרְאוּ הַנְּבִיאִים 'מַלְאָכִים', כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן (מלאכי ב, ז), "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא", וְאוֹמֵר (דברי הימים ב' לו, טז), "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים" וְגוֹ'. וַאֲפִילוּ בִּשְׁעַת הִתְעַסְּקוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַגַּשְׁמִיִּים הַמֻּכְרָחִים לוֹ מִפְּאַת גּוּפוֹ, הִנֵּה לֹא תָזוּז נַפְשׁוֹ מִדְּבֵקוּתָהּ הָעֶלְיוֹן, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סג, ט), "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ".
המתנה: השראת 'קדושה' מה' על המשתדל
וְאָמְנָם לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיָּשִׂים הוּא אֶת עַצְמוֹ בַּמַּצָּב הַזֶּה, כִּי כָבֵד הוּא מִמֶּנּוּ, כִּי סוֹף סוֹף חָמְרִי הוּא וּבָשָׂר-וָדָם, עַל כֵּן אָמַרְתִּי, שֶׁסּוֹף הַקְּדֻשָּׁה מַתָּנָה, כִּי מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת – הוּא הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָרִאשׁוֹנָה בִּרְדִיפַת הַיְדִיעָה הָאֲמִתִּית וְהַתְמָדַת הַהַשְׂכָּלָה בִּקְדֻשַּׁת הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ הַסּוֹף הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַדְרִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁהוּא חָפֵץ לָלֶכֶת בָּהּ, וְיַשְׁרֶה עָלָיו קְדֻשָּׁתוֹ וִיקַדְּשֵׁהוּ, וְאָז יִצְלַח בְּיָדוֹ זֶה הַדָּבָר שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת בַּדְּבֵקוּת הַזֶּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת, כִּי מַה שֶּׁהַטֶּבַע מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ – יַעַזְרוֹ יִתְבָּרַךְ וְסִיּוּעוֹ יִתֵּן לוֹ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, יב), "לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים". וְעַל כֵּן אָמְרוּ בַּמַּאֲמָר שֶׁזָּכַרְתִּי, "אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט", שֶׁהוּא מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לִקְנוֹת בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, "מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה", שֶׁהוּא הָעֵזֶר שֶׁעוֹזֵר אוֹתוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
במצב של קדושה - גם הגשמי הופך לקדוש
וְהִנֵּה, הָאִישׁ הַמִּתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת בּוֹרְאוֹ, אֲפִלּוּ מַעֲשָׂיו הַגַּשְׁמִיִּים חוֹזְרִים לִהְיוֹת עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה מַמָּשׁ, וְסִימָנְךָ* אֲכִילַת קָדָשִׁים,* שֶׁהִיא עַצְמָהּ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נט ע"ב), "כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים".
___________________________________
מְקַדְּשִׁים – בעזר אלוהי. מִלְּמַטָּה – במעשה האדם. וְנֶעְתָּק – מתנתק. וְסִימָנְךָ – וראיה לכך. קָדָשִׁים – קרבנות.
ביאורים
מידת הקדושה היא החותמת את הספר 'מסילת ישרים'. לאחר שזכינו ללמוד ולהתבונן במידות השונות בהתאם לסדרן והדרגתן, מעפילים אנו אל המדרגה הגבוהה ביותר בה עוסק הרמח"ל בספר מסילת ישרים, מידת הקדושה.
לאורך כל הספר עסקנו בעניין תפקיד האדם, מהן משימותיו השונות בכדי להגיע לדבקות בה', ומהי דרך הבנין הנכונה של הנפש. כפי שכבר ראינו, דרך זו מצריכה עבודה רצינית ומאומצת, דרך של עבודה יסודית ובלתי מתפשרת.
כל עבודתו וכל משימותיו של האדם, כפי שראינו בספרנו, מגמתן אחת, והיא הדבקות בה'. בכדי שהאדם יוכל לדבוק בה' באמת הוא זקוק להתפתח ולהתקדם, ולרכוש בתוכו כמה שיותר קדושה. במדרגה זו חי האדם את התוכן העליון הקיים בו, ומתעלה מעל לכל התביעות המצומצמות של החומר, עד שהוא מנצח את החומר ומשייך את נפשו לבורא יתברך בלבד.
אלא שכאן עשויה להתעורר מורכבות. האדם שטרח ויגע, התאמץ והתרומם, עלול חלילה להגיע למצב בעייתי, שהרי אינו זונח את הגוף, וממילא באיזשהו שלב הוא עלול להיתקע. אמנם הוא קדוש וטהור, כל מגמותיו זוככו, אך עם כל זה יש לו גוף בעל תביעות וצרכים. מחר נלמד מדוע התעסקותו של הקדוש עם הגוף לא רק שלא מפריעה לו אלא היא חלק מעבודת ה'.
הרחבות
•צדק במתנה משמים
מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. בצוותה על רדיפת הצדק, כופלת התורה את המילה צדק: "צדק צדק תרדֹף" [דברים טז, כ]. בעניין זה כותב הרב קוק : "...שהנוטה מבחירתו לדרכי צדק ומשרים, שמזדמנות לידו סיבות להיטיב יותר מאשר ביכולתו מראש, "צדק צדק תרדוף" בכפל, אם תרדוף הצדק שבידך, תרדוף גם כן את הצדק היותר נשגב שהוא כעת נעלה מכוחותיו הגשמיים והרוחניים, כי הבא לטהר מסייעין אותו, ואדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה" [עין איה, פאה ט]. רדיפת הצדק מעלה ומרוממת את האדם לרצות להשיג מעלות רוחניות גבוהות יותר.
•השגת עומק דברי התורה
אַךְ הַסּוֹף הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַדְרִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁהוּא חָפֵץ לָלֶכֶת בָּהּ. הרמח"ל אומר כאן כי בהשגת מדרגת הקדושה האדם עושה השתדלות מסוימת והשאר תלוי במתנת שמים. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב כי כך הם הדברים גם בלימוד התורה ובפרט בלימוד רזיה של התורה: "ואם כן אי אפשר כלל לגלות דבר זה (תורה שבעל פה) וללמד לאחר שאינו מכיר ויודע זה ואין ה' יתברך מלמדו, כי על דבר זה לדעת צפונות התורה שהוא התורה שבעל פה הגנוזה בתורה שבכתב בזה אין שום מלמד רק ה' יתברך נקרא מלמד תורה לעמו ישראל" [ליקוטי מאמרים עמוד יז].

איך ללמוד גמרא?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך מתגברים על מידות רעות?

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

האם מותר לפנות למקובלים?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך ללמוד אמונה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















