ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"וחיי עולם נטע בתוכנו, כנטיעה שמתגדלת והולכת מן ההעלם אל הגילוי, להוריש לנו חיי עוה"ב, עולת ראיה א' שט
הרב מסביר את ברכת התורה המדמה את התורה לנטיעה. הנטיעה מתגלה בצורה הדרגתית, היא יוצאת מהכוח אל הפועל, מציאות נעלמת ההולכת ומתגלית. התורה בשלמותה חבויה בסגולת ישראל ועם ישראל מגלה אותה מידי דור, ועל ידי כך הוא זוכה לחיי נצח, חיי העולם הבא, שהם שיא הקרבה אל ה'.
במקום נוסף הרב משווה בין מצוות כתיבת ספר תורה לנטיעה בארץ ישראל: "הרי לפנינו שתי מצוות; כתיבת ספר תורה וישוב ארץ ישראל, ובשתיהן מתעוררת השאלה: אם מצוות אלו נצטוה כל אחד מישראל לעשותן בעצמו בגופו, או שיכול אדם מישראל לצאת ידי חובתן גם על ידי שליח?" (מאמרי הראי"ה ח"ב תסה), על מנת לענות על שאלה זו מביא הרב את דברי התלמוד במסכת בבא בתרא (יד) המספרת על רבי אמי שכתב ארבע מאות ספרי תורה, הגמרא שם אומרת שייתכן שלא כתב ספרים שלמים אלא רק את הפסוק: "תורה צווה לנו משה" (רש"י: כתב פסוק זה בארבע מאות ספרי תורה, תוספות: פסוק זה נחשב כמו תורה) ואת השאר כתבו אחרים. הגמרא ממשיכה ומספרת על רבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים, וגם כאן אומרת הגמרא שכנראה נטע ארבע מאות פעמים חמשה עצים, זו הכמות של כרם מינימלי ואת השאר נטעו אחרים.
משני סיפורים אלו בתלמוד לומד הרב עיקרון חשוב: "זוהי הבחינה המיוחדת של מצוה כעין זו, ככתיבת ספר תורה או בנין ארץ ישראל, כי אף שהיא מצוה פעולתית כדי שאפשר יהיה לעשותה על ידי שליח, מכיון שאי אפשר באופן אחר להטיל את חובת המצוה בכל שלמותה על כל אחד מישראל, בכל זאת יש בכל אחת מהן גם משום מצוה עצמית באופן שכל אחד מישראל מחויב בעצמו לעשות איזו פעולה שהיא כדי לקיימה על ידי עצמו", מצות כתיבת ספר תורה ובנין ארץ ישראל ניתן לקיימם על ידי שליח, לא ניתן לחייב כל אדם להשלים את המצווה כולה, אבל מאידך כל אחד צריך לעשות חלק מהמצווה בעצמו ולא להסתפק בפעולתו של השליח, ואם יעשה חלק זה ייחשב הדבר כאילו עשה הכל בעצמו, כמו שהתלמוד מספר על רבי אמי שכתב ארבע מאות ספרי תורה ורבי ינאי שנטע ארבע מאות כרמים.
במקומות נוספים הרב משתמש בנטיעה על מנת להסביר רעיונות רוחניים נשגבים:
"שני אפני נטיעה: נטיעה של גרעיני הפירות, אשר אמנם יצמיחו פרי חמד ע"י עבודה זריזה ומושלמת, אבל אם תחסר להם העבודה הראויה יעלו בתהו ויאבדו, ונטיעה של חלקי אילנות שלמים, שכבר נשלמו בעצמם אלא שע"י נטיעתם מחדש יוסיפו תנובה, ואם לא יושגח עליהם לעבדם ולשמרם, אע"פ שירדו מדרך התעלותם, בכ"ז כל עוד לא יעלה עליהם הכורת יש להם עוד תקוה כי יפריחו ויעשו נטע" (עולת ראיה ח"ב קנו). הרב מסביר שיש נטיעה של גרעין ויש נטיעה של שתיל. נטיעת עץ על ידי גרעין מצריכה עבודה רצופה על מנת שיניב פירות, ואם העבודה לא תהיה שלמה הנטיעה תרד לטמיון, לעומת זאת נטיעת שתיל כל זמן שהשתיל קיים יש תקווה שהוא ישתקם ויעשה פרי. הרב משתמש במשל זה על מנת להמחיש את ההבדל בין ישראל לעמים: "בסדרי הנשמות ומדרגותיהן יש גם כן שני אפנים כאלה. יש מציאות נפש כחנית, כתאר נקודה בלתי-פרצופית, והיא רק הכנה המשתלמת בקבלתה המושכלות בשלמות הדעת והמעשים, ולעומת-זה הנשמות האצולות ממקור הקודש בשלמות תכנן, כתואר פרצוף שלם כעניין המלאכים, אלא שע"י עבודתן הנכונה בעולם המעשה יש להן להוסיף חיל ואומץ", יש נשמות שהם במדרגת "גרעין"- נקודה ללא פרצוף, הן יכולות להתקדם בלמידה ובמעשה, אבל אם לא יתאמצו לא יוכלו להתפתח, ולעומת זאת יש נשמות שהם במדרגת "שתיל" שעל ידי טיפול נכון יגלו את כוחם ביתר קלות. זה ההבדל בין נשמות ישראל לנשמות שאר העמים, העמים הם במדרגה גולמית כמו גרעין, הם יכולים להתקדם על ידי עבודה משמעותית, לעומתם נשמות ישראל הן דומות למלאכים השלמים, ומטרת העבודה שלהן היא לגלות את מהותן. לכן "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", המדרגה הנצחית טבועה בעם ישראל ואינה תלויה במעשיהם.
"אמונה בטהרתה הרי היא כשתילה עדינה מורכבה על גבי נטיעה גסה, אלא שהגסות הגמורה של עבודה זרה לא יכלה להיות ליסוד נטיעת הקודש, מפני הריחוק העצום, על כן נעקרה השתילה הגסה ממקומה, והועתקה בחידוש הצורה... ואקח את אביכם אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען" (שמונה קבצים ז' קג). העולם מורכב מחומר ורוח, בדרך כלל הרוח מורכבת על החומר, החומר נותן את הבסיס והרוח את התוכן הפנימי. האמונה באל אחד הייתה יכולה להיבנות על גבי אמונות אחרות אבל מסביר הרב שעבודה זרה הייתה כל כך גסה ועכורה שהיה הכרח לטעת נטיעה חדשה לגמרי, ולכן ה' עקר את אברהם מארצו ונטע אותו מחדש בארץ ישראל.
בחודש שבט בו אנו עוסקים בנטיעת שתילים בארץ ישראל נתחבר לעובדת היותנו שתילים מיוחדים בגינתו של הקב"ה בעולם הזה ונדע כיצד לגלות עובדה זו לנו ולעולם כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
