ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
פרסום הנס בחנוכה נעשה על ידי מצוות הדלקת הנרות, מצווה זו תוקנה לזכר הנס העל-טבעי, השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים. בכל החגים קיימת חובה של "משתה ושמחה" כיוון שחגי התורה הם זכר ליציאת מצרים, ששם הנס היה גלוי לעין כל ואילו בחנוכה שעיקר הנס, נס פך השמן היה נסתר, הימים הללו תוקנו ל"הלל והודאה". ובכל אופן פוסק הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן תר"ע) שאם בסעודות חנוכה אומרים דברי הלל והודאה ניתן להעלותם למדרגה של סעודות מצווה כמו בשאר החגים שתוקנו ל"משתה ושמחה".והרב מסביר:"מצד נס פך השמן שלמעלה מן הטבע שמעלה גם את הנס של כיבוש הארץ והנצחון של המלחמה למעלת נס שלמעלה מן הטבע, וזה הכח של ישראל להעלות את החנוכה למדרגת חג של משתה ושמחה" . נס על- טבעי גבוה במעלתו מנס טבעי, ולכן נס פך שמן גבוה מנס הניצחון במלחמה, מלמד אותנו הרב, שכיוון שבחנוכה היה נס על- טבעי ונס טבעי, הנס העל- טבעי מגביה את הנס הטבעי, ומביאו למדרגת הנס העל טבעי. בדומה לכך עם ישראל יכול להעלות את ימי החנוכה שתוקנו רק ל"הלל והודאה" למדרגת חגי התורה שהם ימי "משתה ושמחה".
כפי שראינו הדלקת הנרות היא זכר לנס פך השמן, שהיה אמור לדלוק יום אחד ודלק שמונה ימים. החנוכיה בכל בית מישראל מזכירה לנו את המנורה בבית המקדש. בבית הכנסת נוהגים להניח את החנוכיה בכותל דרום כמו שבבית המקדש המנורה הייתה בדרום. נשאלת השאלה, אם החנוכיה היא זכר למנורת המקדש, מדוע היא בעלת שמונה קנים ולא שבעה קנים כמו מנורת המקדש? וניתן להוסיף את הקושיה המפורסמת של ה"בית יוסף" מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים והלא הנס היה שבעה ימים, שהרי היה שמן ליום אחד? אם היינו חוגגים שבעה ימים היה מקום גם לתקן חנוכיה בעלת שבעה קנים כמו מנורת המקדש? ומסביר הרב (מאמרי ראי"ה ב' עמ' 478): קיים איסור לעשות כלי חול הזהים בגדלם ובצורתם לכלי המקדש: "לא תעשון אתי (שמות כ') - לא תעשון כדמות שמשיי! - אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן. כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה" (ראש השנה כ"ד). סיבת האיסור היא להבדיל בין קדש לחול:"הקודש שומר את גבולותיו, הוא מגן על עצמו, שלא יבוא כל זרם של חול למעט את שויו. ודוקא על-ידי השמירה הזאת, נותן הקודש חיים וגם מקום לחול ולמערכת החול" . ההבדלה בין קדש לחול מאפשרת לקדש להתקיים ולחול להתקיים לצידו. היוונים ניסו לעקור את הקדש מהעולם, לשיטתם קיימת בעולם רק חכמה אנושית חילונית, והיא ורק היא ממלאת את העולם כולו. היוונים טמאו את המקדש: "כיון שנכנסו להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, לא פסלו רק את עצמן של אותן הדיעות והתכונות שנפגמו ע"י המגע עם התרבות היונית ההוללת, כ"א הדבר פעל על כל המערכה של הדיעות והמדות המעשים והתורות, לתן בהם טעם לפגם, להורידם מקדושתם ולמנע פעולתם הטובה והקדושה על עם ד'" (עין אי"ה שבת כ"א). היוונים כפו את ישראל לתרגם את התורה ליוונית ולכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל. זו הסיבה שבית חשמונאי הבדילו את החנוכיה ממנורת המקדש. מנורה יש רק במקדש והיא בעלת שבעה קנים, החנוכיה תהיה בת שמונה קנים והחג שמונה ימים: "חששו אנשי בית-החשמונאים, שאם יתקנו רק שבעה נרות, יעשו מנורות חילוניות כמו של בית-המקדש, של שבעה נרות. אנחנו יודעים, שנצח ישראל בנוי על ההבדלה בין קודש לחול ועל צרופם בחיים" (מאמרי ראי"ה שם עמ' 479).
הקדש מעלה את החול, הנס העל טבעי, נס פך השמן העלה את נס ניצחון המלחמה אבל עדיין קיימת חובה להבדיל בין קדש לחול.
בד בבד עם הרצון לעשות זכר למקדש בכל בית מישראל דאגו חכמים להבדיל בין המקדש לבתי ישראל, ולכן תקנו שהחנוכייה תהיה בעלת שמונה קנים ולא שבעה כמו במקדש, ולכן החג הוא שמונה ימים ולא שבעה.
המקדש הלאומי האיר את אורו לכל בית מישראל על ידי הנס הגלוי של מנורת המקדש שהאירה את ניצחון המלחמה שהביא להקמת מלכות ישראל שהחזיקה מעמד למעלה ממאתיים שנה. גם אנו בדורנו זכינו לניסים גלויים רבים ואנו מצפים לאור המיוחד שיאיר מבית המקדש שייבנה במהרה בימינו.
^ 1.בדרך כלל "נס נסתר" הכוונה לנס טבעי, הרב כאן משתמש בהגדרה זו לנס שאינו מפורסם, ובחנוכה הכוונה לנס פך השמן שהתרחש בבית המקדש ולא היה מפורסם בניגוד לנס הניצחון במלחמה שהיה גלוי לעין כל.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אי אפשר לבד!
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
