ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
רק לפני שבוע זכינו לסיים את ספר בראשית. כל מי שקרא את סיפורי התורה על קין והבל, יעקב ועשיו, רחל ולאה והשיא - מאבק האיתנים בין יוסף לאחיו, לא יכול שלא לחוש טעם חמצמץ. סימני שאלה מטרידים מרחפים באוויר ומנקרים בלב. למה היחסים המשפחתיים נראים כאן כל-כך נורא? האם אחים לא אמורים לאהוב ולתמוך אחד בשני? וגם אם אין ביניהם חיבה עצומה - לפחות שלא תהיה עוינות כזו? ובכלל, מה התורה רוצה לומר לנו בזה?
ייתכן שדווקא הקרבה הגדולה הקיימת בין אחים, היא זו שיוצרת את הסיבות לריחוק ולשנאה ביניהם. יש כאן שני ילדים המתחרים בעצם על אותה המשבצת . בלב שניהם מקנן רצון עמוק לאהבה בלעדית של הוריהם. שניהם מצטופפים באותה טריטוריה פיזית, ושניהם מתחרים על אותם משחקים, בגדים ומאכלים. יש מחכמי ישראל המסבירים שהתורה הטילה וטו חמור על גילוי עריות בתוך המשפחה כדי לפחות לנטרל את הגורם המיני מתוך התחרות הקיימת, אך עדיין נותרו מספיק דברים שיכולים להיות עילה למריבה.
"אני אחיך אל תשכח..."
בניית האחווה המשפחתית היא אחד האתגרים הגדולים הרובצים לפתחם של ההורים. הוא דורש השקעה מתמדת, אך ללא ספק היא משתלמת מאוד. קשר משפחתי חם ואיכותי הוא אוצר יקר ואין לו תחליף. גם אם יש לך אלפי חברים בפייסבוק, ברגע האמת מי שיבוא לעזרתך ויחלץ אותך בעת צרה אלו קודם כל בני המשפחה שלך.
איך עושים את זה? הנה כמה כיוונים למחשבה:
א. יצירת חוויות משפחתיות מגבשות – נצלו כל הזדמנות של מפגש משפחתי (בארוחת ערב סתמית, בטיול משפחתי בחופש, בטקס הדלקת נרות חנוכה וכן הלאה) ליצירת חוויה משפחתית נעימה של שיח, התעניינות, שיתוף והנאה. הורים שיובילו נכונה את המהלך יצמיחו משפחה מדברת, מקשיבה ומגובשת.
ב. כל אחד אהוב בפני עצמו - אחד הלקחים מסיפור יוסף ואחיו הוא האחריות של ההורים להימנע מלעורר קינאה בין הילדים. "אמר רב: לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב לבנו יוסף משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת ד,ב). כל ילד צריך להרגיש אהוב ומוערך בפני עצמו, כך שלא יהיה מאויים מהענקה של יחס טוב לאחיו.
ג. הניחו להם להסתדר - האינטואציה הטבעית של הורים דוחפת אותם למהר ולהתערב בכל מריבה בין הילדים. המציאות מלמדת שאם נצליח לעצור את עצמנו ולהמתין - את רוב המריבות מצליחים הילדים לפתור בעצמם!
ד. לחלוק ולהתחשב – בלא מעט בתים יש היום חדר לכל ילד ומחשב לכל צאצא. אין ספק שזה חוסך מריבות וויכוחים ויוצר הפרדה המספקת להורים שקט תעשייתי. מצד שני, מחמיצים כאן הזדמנות לחנך את הילדים להתחשבות ולהרגיל אותם לוויתור. אדרבה, מוטב שיהיה רק מחשב אחד ובאותו חדר יגורו כמה ילדים. הם יצטרכו ללמוד לראות את האחר ולקחת בחשבון את זכויותיו וצרכיו, נכס גדול לחיים כאנשים בוגרים.
ה. דוגמא אישית – האופן בו בני הזוג מתייחסים זה לזו, והדרך בה הם מתייחסים לבני משפחתם היא ספר הלימוד הטוב ביותר לילדים מהי משפחה ואיך לנהוג בזולת.
לבנות את המקדש שלנו
לעומת ספר בראשית המציג עימותים משפחתיים רבים, בספר שמות אנו זוכים לפגוש מודל אחר. משה ואהרון. כאשר האח הצעיר מתבשר על היבחרו להיות מנהיג העם, הוא מציע אוטומטית את אחיו הבכור – "שלח נא ביד תשלח " (שמות ד, יג ורש"י שם). כאשר אחיו הגדול שומע על המינוי של הצעיר ממנו אין בליבו שמץ קינאה – "הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בליבו " (שם ד,יד).
כולנו מכירים את הסיפור על שני האחים שבחלקם נבנה המקדש. המשימה שלנו היא שלפחות במקדש הפרטי, הביתי, שלנו, נזכה ליצור אהבה ואחווה, כבוד ופרגון בין הילדים.
לחומרי תוכן והעשרה, שיעורי וידאו וסרטונים חינוכיים: milatova.org.il
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
