ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
ענה על כך הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) – וודאי מידת חסידות לנהוג כך, משום חיבוב הארץ, להודות לה' על הארץ ופירותיה הקדושים. וכך מסופר על האמוראים הקדושים, שהיו הולכים במיוחד ואוכלים כמות עצומה של פירות הארץ, משום חיבת ארצנו הקדושה. רבי יוחנן, לדוגמא, היה אוכל 1000 (!) פירות, והיה מוכן 'להישבע' לאחר האכילה, שעדיין איננו שבע (מרוב טעמם הטוב של הפירות)
חכמי הדורות הרימו את האכילה וההנאה מפירות הארץ, מעניין גשמי נמוך לערך המרומם אותנו למדרגות רוחניות נעלות. בשורות הבאות, נביא תובנה רוחנית בדבר, המוצאת עומק בעניין, בהשראת דבריו של הראי"ה קוק זצ"ל (רעיון כללי לאור - אורות הקודש ג' עמ' רצד- ה). תובנה זו הופכת את אכילת פירות הארץ לנקודה שבכוחה לרפא את אחד המשברים הגדולים, שאנו חווים כעת בפוליטיקה הישראלית.
ידוע ומפורסם הוא – חטא הארץ. בבריאת העולם, הצטוותה הארץ להוציא 'עץ פרי' – עץ שטעם העץ כטעם הפרי. אך הארץ חטאה והוציאה 'עץ עושה פרי' – עץ שטעם הגזע והענפים שונה מטעם הפרי. עניין זה של שינוי הטעמים, הוא הגורם לכל ההבדלים בין הדרגות בעולם. יש דרגת 'פרי' ויש דרגת 'עץ', וטעמם שונה זה מזה. 'פרי' מבטא את האידיאל, המקום אליו אנו שואפים, לעומתו ה'עץ' מבטא את הדרך הארוכ והקשה שאנו עוברים בדרך לאותו אידיאל.
לכן, מדרגת ה'פרי' מבטאת את האנשים שתפקידם בעולם הוא הרוחניות והתורה (האידיאל), לעומתם – מדרגת ה'עץ' שייכת לאנשים בעלי התפקיד המעשי בעולם, כדוגמת – המלכים, הגיבורים, המנהיגים וכל ההמון כולו. בעקבות חטא הארץ, מדרגות אלו מנוגדות זה לזה, ופעמים רבות אנשי שתי המדרגות מובילים לכיוונים שונים זה מזה.
הפתרון לבעיה זו מצוי באכילת הצדיקים. כשצדיק אוכל, הוא מרים את האוכל החומרי למדרגות רוחניות. הרי האוכל מזין אותנו, ונותן לנו את כוחות החיים לפעולותינו, וכשאנו עושים מצוות ופעולות רוחניות, נמצא שהאוכל שותף ברוחניות זו. כך – "אכילת הצדיקים... מחזירה את הארץ לתפקידה, והדרגות מתחילות לקבל צורה הדדית", ומכוח זה – מתחברים הכיוונים של אנשי המעשה ואנשי הרוח בכל יסודות החיים.
בהמשך מבאר הראי"ה קוק – "המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו, ואינו מגשם כי אם בחיצוניותו". ארץ ישראל, עניינה שגם הארץ-האדמה קדושה, כלומר גם המדרגות הכי חומריות ונמוכות קדושות, שהרי האדמה עליה אנו דורכים ממוקמת כביכול במקום הכי נמוך. לפיכך, המאכל של ארץ ישראל מקדש אותנו, ובמילים אחרות – כשאוכלים את פירות הארץ, כל ישראל מצויים במדרגה הקדושה של אכילת הצדיקים. לפיכך, אכילת פירות הארץ סוללת את הדרך לאיחוי הקרע שבין אנשי הרוח ואנשי המעשה.
בימים אלה, עת חווים אנו בפוליטיקה הישראלית את הקרע הנורא שבין הרוח ובין המעשה, ברבדים שונים שבין המפלגות ובתוך המפלגות (ודי לחכימא), מזמן לנו הקב"ה את יום ט"ו בשבט. ביום זה לימדונו חכמי הפנימיות לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ולשוב ולהתגעגע ליום בו ננחל את הארץ בשלמות ונרפא את השבר שבין הרוח והמעשה.
ביום זה, נפתח שולחן שכל כולו רק מפירות חיים ויבשים מהארץ הקדושה (ולא מפירות טורקיה וקליפורניה). נקרא בפינו את הפסוקים הקדושים העוסקים בארץ ובפירות, נחבר רוחניות וגשמיות, ונייחל ונאמין ביום הגדול בו יתאחדו כל המדרגות, ושב ורפא לנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















