- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות קריאת שמע
פֶּרֶק שְׁלִישִׁימונעי הקריאה | |
טהרת האדם | |
א הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע - רוֹחֵץ יָדָיו בַּמַּיִם קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאָה וְלֹא מָצָא מַיִם - לֹא יְאַחֵר קְרִיאָתָהּ וְיֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ הַמַּיִם, אֶלָּא מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּקוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְקוֹרֵא. | א רוֹחֵץ יָדָיו - בנטילת ידיים לכל דיניה כמו לתפילה (ברכות ו,ב). ונטילת הידיים בבוקר משמשת לקריאת שמע ולתפילת שחרית כאחת. זְמַן קְרִיאָה - כמצוותה לכתחילה, לפני הנץ החמה או החל מצאת הכוכבים. צְרוֹר - אבן קטנה (ראה פה"מ כלים ה,ח) או גוש עפר. |
טהרת המקום | |
ד וְלֹא קְרִיַּת שְׁמַע בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל עִנְיָן שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי קֹדֶשׁ - אָסוּר לְאָמְרוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבְבֵית הַכִּסֵּא, וַאֲפִלּוּ אֲמָרוֹ בִּלְשׁוֹן חֹל. וְלֹא לְאָמְרוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ וּבִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוֹאָה אוֹ מֵי רַגְלַיִם - אָסוּר. | ד בִּלְשׁוֹן חֹל - בשפה זרה. מֵי רַגְלַיִם - לשון נקייה לשתן. |
ה דְּבָרִים שֶׁלְּחֹל - מֻתָּר לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַכִּסֵּא. וְכֵן הַכִּנּוּיִים, כְּגוֹן 'רַחוּם' וְ'חַנּוּן' וְ'נֶאֱמָן' וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - מֻתָּר לְאָמְרָן בְּבֵית הַכִּסֵּא. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִין, וְהֵן הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵין נִמְחָקִין - אָסוּר לְהַזְכִּירָן בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ הַיָּשָׁן. וְאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַפְרִישׁ מִדָּבָר הָאָסוּר בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא - מַפְרִישׁ, וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וּבְעִנְיְנֵי קֹדֶשׁ. | ה הַכִּנּוּיִים - תארים "שמשבחין בהן הקדוש ברוך הוא" (יסודי התורה ו,ה), ומותר לומר אותם בבית הכיסא רק אם הוא מתכוון לחברו אבל לא להקדוש ברוך הוא (י'). הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵין נִמְחָקִין - שאסור למחוק אותם, כלומר: "השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה... ושבעה שמות הם: השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א, והוא השם המפורש, או הנכתב אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ואל, ואלוה, ואלהים, ואהיה, ושדי, וצבאות" (שם ו,ב). וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ הַיָּשָׁן - שהשתמשו בו לפחות פעם אחת. לְהַפְרִישׁ מִדָּבָר הָאָסוּר - להזהיר את חברו מפני עשיית איסור. |
צואה ומי רגליים | |
ו צוֹאַת הָאָדָם, וְצוֹאַת כְּלָבִים וַחֲזִירִים בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן עוֹרוֹת, וְכָל צוֹאָה שֶׁרֵיחָהּ רַע כְּגוֹן אֵלּוּ - אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע כְּנֶגְדָּן. וְכֵן כְּנֶגֶד מֵי רַגְלֵי אָדָם. אֲבָל מֵי רַגְלֵי בְּהֵמָה - קוֹרְאִין כְּנֶגְדָּן. קָטָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת דָּגָן בִּכְדֵי שֶׁיֹּאכַל הַגָּדוֹל כְּשָׁלשׁ בֵּיצִים דָּגָן - אֵין מַרְחִיקִין לֹא מִצּוֹאָתוֹ וְלֹא מִמֵּימֵי רַגְלָיו. | ו שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן עוֹרוֹת - משום שצואת בעלי חיים, ששימשה בתהליך עיבוד העור, גורמת סירחון רב (חגיגה ב,ב). כַּזַּיִת - בשיעור זית בינוני. דָּגָן - "חמישה מינין הן: החיטין, והשעורין, והכוסמין, ושיבולת שועל, והשיפון... ואחר שדשין אותן וזורין אותן, נקראין דגן" (ברכות ג,א). בִּכְדֵי שֶׁיֹּאכַל הַגָּדוֹל כְּשָׁלשׁ בֵּיצִים דָּגָן - בזמן הדרוש לאדם מבוגר לאכול דגן בשיעור שלוש ביצים, שהן כ 150 סמ"ק, ונקרא גם "כדי אכילת פרס" (עיין מאכלות אסורות יד,ח; תרומות י,ג). אֵין מַרְחִיקִין - מפני שעדיין אינם מאוסים כל כך. |
ח כַּמָּה יַרְחִיק מִצּוֹאָה וּמִמֵּי רַגְלַיִם וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא? אַרְבַּע אַמּוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהֵן מִלְּאַחֲרָיו אוֹ מִצְּדָדָיו. אֲבָל אִם הָיוּ כְּנֶגֶד פָּנָיו - מַרְחִיק מֵהֶן עַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא. | ח מַרְחִיק - ויכול גם להפנות את פניו, כדי שיהיו מצדדיו או מאחוריו (תפילה ד,ט). |
ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה עִמָּהֶן בַּבַּיִת בְּמָקוֹם שָׁוֶה. אֲבָל אִם הָיָה שָׁם מָקוֹם גָּבוֹהַּ מֵהֶן* עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ נָמוּךְ מֵהֶן עֲשָׂרָה טְפָחִים - יוֹשֵׁב בְּצַד הַמָּקוֹם וְקוֹרֵא, שֶׁהֲרֵי נִפְסַק בֵּינֵיהֶן; וְהוּא שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לוֹ רֵיחַ רַע. וְכֵן אִם כָּפָה כְּלִי עַל הַצּוֹאָה אוֹ מֵימֵי רַגְלַיִם - אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עִמּוֹ בַּבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ כִּקְבוּרִין, וּמֻתָּר לִקְרוֹת עִמָּהֶן. | ט בְּמָקוֹם שָׁוֶה - באותו מישור. מֵהֵן* - בכ"י ק' אין מילה זו. עֲשָׂרָה טְפָחִים - כ 80 ס"מ, ונחשבת כמחיצה החולקת רשות. וכל טפח הוא כרוחב ארבעה אגודלים, כלומר כ 8 ס"מ. יוֹשֵׁב - כך שגובה המקום או עומקו מסתיר אותה מפניו. כָּפָה כְּלִי - הפך כלי על הדבר כדי לכסותו. |
יב רֵיחַ רַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִקָּר - מַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא, אִם פָּסַק הָרֵיחַ. וְאִם לֹא פָּסַק - מַרְחִיק עַד מָקוֹם שֶׁפּוֹסֵק. וְשֶׁאֵין לוֹ עִקָּר, כְּגוֹן מִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְּמַטָּה - מַרְחִיק עַד מָקוֹם שֶׁתִּכְלֶה הָרוּחַ וְקוֹרֵא. גְּרָף שֶׁלִּרְעִי וְעָבִיט שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם - אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע כְּנֶגְדָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן כְּלוּם וְאֵין לָהֶם רֵיחַ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּבֵית הַכִּסֵּא. | יב רֵיחַ רַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִקָּר - שיש לו מקור ממשי. גְּרָף שֶׁלִּרְעִי - כלי קיבול לצואה. גְּרָף - לשון גריפה וסילוק (ר' תנחום). עָבִיט שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם - כלי קיבול לשתן, כגון הכלי המכונה סיר לילה. |
יד הָיָה קוֹרֵא, וְהִגִּיעַ לִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת - לֹא יַנִּיחַ יָדָיו עַל פִּיו וְיִקְרָא, אֶלָּא יַפְסִיק עַד שֶׁיַּעֲבֹר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם. וְכֵן הַקּוֹרֵא שֶׁיָּצָאת מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְּמַטָּה - יַפְסִיק עַד שֶׁיִּכְלֶה בָּאְשָׁהּ וְחוֹזֵר לִקְרִיאָתוֹ. וְכֵן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. יָצָאת רוּחַ מֵחֲבֵרוֹ - אַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִיק לָהּ קְרִיַּת שְׁמַע, אֵינוֹ מַפְסִיק לָהּ דִּבְרֵי תּוֹרָה. | יד טִנֹּפֶת - להגדרתה ראה לעיל ד. בָּאְשָׁהּ - סירחונה. |
הרחקה מן הערווה | |
טז כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד צוֹאָה וּמֵימֵי רַגְלַיִם עַד שֶׁיַּרְחִיק, כָּךְ אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד הָעֶרְוָה עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. אֲפִלּוּ גּוֹי אוֹ קָטָן לֹא יִקְרָא כְּנֶגֶד עֶרְוָתָן; וַאֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶׁלִּזְכוּכִית מַפְסֶקֶת - הוֹאִיל וְהוּא רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, אָסוּר לִקְרוֹת עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. וְכָל גּוּף הָאִשָּׁה עֶרְוָה, לְפִיכָךְ לֹא יִסְתַּכֵּל בְּגוּף הָאִשָּׁה כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא. וַאֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ - אִם הָיָה מְגֻלֶּה טֶפַח מִגּוּפָהּ, לֹא יִקְרָא כְּנֶגְדָּהּ. | טז הָעֶרְוָה - באיש - אברי המין; באשתו - טפח ממקום שדרכה לכסותו; ובשאר נשים - כל חלק של גופן נחשב ערוה לאנשים (י'). יַחֲזִיר פָּנָיו - יפנה את פניו. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות קריאת שמע ב'
3 - הלכות קריאת שמע ג'
4 - הלכות קריאת שמע ד'
טען עוד
הלכות קריאת שמע ד'
הרב אחיקם פרייליך
לב הלימוד - הלכות קריאת שמע
הרמב"ם היומי | כסלו תשע"ח
הלכות קריאת שמע פרק ב' - הרב סבתו
הרב חיים סבתו | ז' כסלו תשע"ח
הלכות קריאת שמע ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות ציצית ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות דעות ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
המשך מניין המצוות לרמב"ם - מצוות לא עשה (א - קכב)
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מתנות בחינם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מסירות או התמסרות?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?