ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות קריאת שמע
חובה לקרוא את שלשת הפרשיות שבקריאת שמע, ''ואהבת'' ''והיה אם שמוע'' ו''ויאמר'', בערב ובבוקר ולברך לפניהם ולאחריהם. בבוקר מברך לפני ''יוצר אור'' ו''אהבת עולם'' ואחרי ''אמת ויציב'', ובערב מברך לפני ''מעריב ערבים'' ו''אהבת עולם'' ואחרי ''אמת ואמונה'' ו''השכיבנו''. אין לשנות מנוסח הברכות ובמקרה שטעה ביניהם הולכים אחר החתימה, אך סדר הברכות אינו מעכב.
זמן קריאת שמע של ערבית מצאת הכוכבים עד חצות ובדיעבד עד עלות השחר ואף עד הנץ במקרה שהיה אנוס. זמן קריאת שמע של שחרית משש דקות לפני הנץ ועד סוף שלש שעות, ובדיעבד או בשעת הדחק אף מעלות השחר יצא. לאחר שלוש שעות קורא בברכות כל היום אך אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע.
נקודה להרחבה:
1. שיטת הרמב''ם שניתן לקרוא ק''ש בברכות כל היום, אך להלכה פסק השו''ע כשיטת הרא''ש שמותר רק עד סוף שעה רביעית.
2. נחלקו הראשונים האם המצווה מדאורייתא היא רק בפסוק ראשון, בפרשה ראשונה או אף בפרשה שנייה. יש שכתבו בדעת הרמב''ם שאף שמדאורייתא חייב רק בפסוק הראשון מקיים מצווה גם בשאר הפרשיות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
16 - הלכות קריאת שמע פרק ד' - הרמב"ם היומי
17 - לב הלימוד - הלכות קריאת שמע
טען עוד
פרק ב
יש לדקדק בקריאת שמע. בפסוק הראשון גם הכוונה מעכבת ואין לומר אותו בהליכה או בנמנום, ובפרשה הראשונה מפסיק ממלאכתו. אסור לקרוא כשהוא שוכב על הגב, אסור לרמוז או לקרוא שלא לפי סדר הפסוקים, ויש לדקדק באותיות ולהשמיע לאזניו. קורא בכל לשון ובלבד שידקדק בלשון.
מצוות קריאת שמע קודמת לתלמוד תורה אך נדחית מפני צרכי רבים. אם היה עסוק באכילה וכדומה אינו חייב להפסיק אלא גומר וקורא. המסופק אם קרא חוזר וקורא בברכות. המסופק אם נמצא בפרשה ראשונה או שנייה חוזר לראשונה אא''כ המשיכה לשונו לקרוא את השנייה שנראה שכבר קרא את הראשונה.
בין הפרקים מפסיק לשאול בשלום אדם שחייב בכבודו, ומשיב שלום לכל אדם. באמצע הפרק שואל בשלום מי שמפחד ממנו ומשיב בשלום מי שחייב בכבודו.
פרק ג
קריאת שמע צריכה להיאמר בנקיות ויש להרחיק מן הצואה ומן הערווה.
מן הצואה: מצואה ומי רגלים מרחיק ארבע אמות או שיכסה אותה או שיעמוד במקום נפרד. מריח רע שיש לו מקור מרחיק ארבע אמות ממקום שהפסיק וכשאין לו מקור מרחיק עד שיפסיק הריח. מצואה של קטן מרחיק משעה שיכול לאכול כזית דגן.
מן הערווה: מערווה של אדם או מטפח מגולה במקום שבדרך כלל מוסתר באשה לא יקרא עד שיחזיר פניו. אסור לקרות ערום עד שיכסה ויחצוץ בין ליבו לערווה והוא הדין עם אשתו ובניו הקטנים, אך עם אדם אחר אסור עד שיחצוץ ביניהם.
נקודה להרחבה:
1. להלכה נחלקו האחרונים מאיזה גיל מרחיקים מצואת קטן- עשרה שבועות, שלשה חדשים או שנה.
2. בהלכות אלו דנו הפוסקים לגבי כל דיני צניעות באיש ובאשה.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
ענייני כשרות המצויים
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
קשה עליי פרידתכם
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
