ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות קריאת שמע
חובה לקרוא את שלשת הפרשיות שבקריאת שמע, ''ואהבת'' ''והיה אם שמוע'' ו''ויאמר'', בערב ובבוקר ולברך לפניהם ולאחריהם. בבוקר מברך לפני ''יוצר אור'' ו''אהבת עולם'' ואחרי ''אמת ויציב'', ובערב מברך לפני ''מעריב ערבים'' ו''אהבת עולם'' ואחרי ''אמת ואמונה'' ו''השכיבנו''. אין לשנות מנוסח הברכות ובמקרה שטעה ביניהם הולכים אחר החתימה, אך סדר הברכות אינו מעכב.
זמן קריאת שמע של ערבית מצאת הכוכבים עד חצות ובדיעבד עד עלות השחר ואף עד הנץ במקרה שהיה אנוס. זמן קריאת שמע של שחרית משש דקות לפני הנץ ועד סוף שלש שעות, ובדיעבד או בשעת הדחק אף מעלות השחר יצא. לאחר שלוש שעות קורא בברכות כל היום אך אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע.
נקודה להרחבה:
1. שיטת הרמב''ם שניתן לקרוא ק''ש בברכות כל היום, אך להלכה פסק השו''ע כשיטת הרא''ש שמותר רק עד סוף שעה רביעית.
2. נחלקו הראשונים האם המצווה מדאורייתא היא רק בפסוק ראשון, בפרשה ראשונה או אף בפרשה שנייה. יש שכתבו בדעת הרמב''ם שאף שמדאורייתא חייב רק בפסוק הראשון מקיים מצווה גם בשאר הפרשיות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
16 - הלכות קריאת שמע פרק ד' - הרמב"ם היומי
17 - לב הלימוד - הלכות קריאת שמע
טען עוד
פרק ב
יש לדקדק בקריאת שמע. בפסוק הראשון גם הכוונה מעכבת ואין לומר אותו בהליכה או בנמנום, ובפרשה הראשונה מפסיק ממלאכתו. אסור לקרוא כשהוא שוכב על הגב, אסור לרמוז או לקרוא שלא לפי סדר הפסוקים, ויש לדקדק באותיות ולהשמיע לאזניו. קורא בכל לשון ובלבד שידקדק בלשון.
מצוות קריאת שמע קודמת לתלמוד תורה אך נדחית מפני צרכי רבים. אם היה עסוק באכילה וכדומה אינו חייב להפסיק אלא גומר וקורא. המסופק אם קרא חוזר וקורא בברכות. המסופק אם נמצא בפרשה ראשונה או שנייה חוזר לראשונה אא''כ המשיכה לשונו לקרוא את השנייה שנראה שכבר קרא את הראשונה.
בין הפרקים מפסיק לשאול בשלום אדם שחייב בכבודו, ומשיב שלום לכל אדם. באמצע הפרק שואל בשלום מי שמפחד ממנו ומשיב בשלום מי שחייב בכבודו.
פרק ג
קריאת שמע צריכה להיאמר בנקיות ויש להרחיק מן הצואה ומן הערווה.
מן הצואה: מצואה ומי רגלים מרחיק ארבע אמות או שיכסה אותה או שיעמוד במקום נפרד. מריח רע שיש לו מקור מרחיק ארבע אמות ממקום שהפסיק וכשאין לו מקור מרחיק עד שיפסיק הריח. מצואה של קטן מרחיק משעה שיכול לאכול כזית דגן.
מן הערווה: מערווה של אדם או מטפח מגולה במקום שבדרך כלל מוסתר באשה לא יקרא עד שיחזיר פניו. אסור לקרות ערום עד שיכסה ויחצוץ בין ליבו לערווה והוא הדין עם אשתו ובניו הקטנים, אך עם אדם אחר אסור עד שיחצוץ ביניהם.
נקודה להרחבה:
1. להלכה נחלקו האחרונים מאיזה גיל מרחיקים מצואת קטן- עשרה שבועות, שלשה חדשים או שנה.
2. בהלכות אלו דנו הפוסקים לגבי כל דיני צניעות באיש ובאשה.
הרמב"ם היומי

רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי

רמב"ם יומי – הלכות טומאת צרעת – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר טהרה הלכות טומאת צרעת פרק י"ב
מנחה: ישי לפידות

רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










