ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
אך התורה לא מספרת לנו בשום אופן על ההשלכות הגיאו-פוליטיות של יציאת בני ישראל ממצרים. תחת זאת, כל פרשיות התורה שנקרא כל השנה יעסקו באופן בלעדי כמעט ביחסיו של הקב"ה עם עם ישראל ובהוראות שהוא נותן לו.
גם כאשר אומות ואנשים אחרים מוזכרים או מתוארים בתורה, זה נעשה רק בהקשר של הקשר הישיר שלהם לעם ישראל. לכן יש בהחלט מקום להתפלא על הבחירה בסוג סיפור בלעדי כזה שלוקה, כביכול, בשנאת זרים. העם היהודי תמיד היה רק אחוז קטן לא מאוכלוסיית העולם בלבד אלא גם מאוכלוסיית המזרח התיכון עצמו.
ארץ ישראל, המולדת של העם היהודי, היא ארץ קטנה מאוד שמשתרעת על חלק מזערי משטחי האדמה העצומים של המזרח התיכון. מדוע התורה בוחרת להתעלם, כביכול, מכל שאר החברה האנושית ומן המציאות הגיאו-פוליטית שמסביב ומתרכזת רק בסיפורו של עם קטן שמתיישב בחלקת אדמה זעירה בעולם? סוגיית הבלעדיות של העם היהודי מצויה גם היום בשורשם של הרבה ויכוחים פנימיים וחיצוניים בעניין מדינת ישראל והעם היהודי.
סיפור יציאת מצרים הוא הבסיס לתפיסה שהעם היהודי הוא יחיד במינו ואיכשהו מיוחד מכל העמים ששוכנים בעולם. כפי שהתורה מכריזה, "הנהיה כדבר הזה... הניסה אלוקים לקחת לו גוי מתוך גוי?"
היו עמים רבים שהתקוממו נגד עריצים והצליחו להשיג חירות לאומית, אך הסיפור של יציאת מצרים ושל העם היהודי נשאר יחיד ומיוחד במינו. וזאת משום שהמטרה של יציאה מצרים לא הייתה חירות לאומית ונוחות אישית בלבד אלא גם, כפי שאומרים לא פעם משה והתורה עצמה, הייעוד של העם הזה כאור לגויים, כעם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש שמוקדש לעבודת האל.
בגלל רמת החירות הגבוהה יותר הזאת, יציאת מצרים מסמלת את העובדה שהעם היהודי הצליח לשרוד ולשגשג גם בתנאים קשים ביותר לאורך כל הדורות. לכל אורך ההיסטוריה התמודד העולם הלא-יהודי עם התעלומה והשאלה כיצד הצליח העם היהודי להמשיך להתקיים כך. היהדות וערכיה הצליחו לחלחל גם לחברה הלא-יהודית והשפיעו על כל המגזרים של האנושות. אפשר לומר שבמעמד הבלעדי שמקבל העם היהודי בתורה ובאורח החיים היהודי טמונה גם האוניברסאליות שהעם היהודי הצליח השיג. הפרדוקס של הבלעדיות והאוניברסאליות של העם היהודי הוא אחד הפרדוקסים הגדולים בסיפור של האנושות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
