ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אולי ניתן לומר שימי השמחה מקבילים לימים הנוראים. ראש השנה הוא ראש השנה לכל העולם כולו, "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" שם אנו עומדים בדין בלי "פרוטקציות". ואילו יום כיפור, יום שהוא כולו ישראלי, כולו "פרוטקציה" מיוחדת לעם ישראל. כנגד הימים הנוראים, גם ימי השמחה. תחילתם של ימי השמחה, עוסקים בברור שבין ישראל לבין אומות העולם, ורק בסופם, מתגלה הצד של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". אלו שתי התבוננויות קבועות שאנו מתבוננים על עם ישראל: עם ישראל כלב באברים, ועם ישראל כעומד בפני עצמו.
מה מערכת היחסים בין ישראל לעמים? בראש השנה, למרות שבנקודת ההתחלה כל באי העולם שווים ובאים בלי "יחוס", עבודת ראש השנה מצידם של ישראל היא לעשות "תכנית התנתקות". אנו, בכל דרך אפשרית, מנסים להוכיח שגם על פי דין, אנו לא כמו אומות העולם. זהו סדר אמירת מלכויות, זיכרונות ושופרות. במלכויות מתחילים "תן פחדך על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת", אולם מהר מאוד עוברים ל"תן כבוד לעמך" "ובכן צדיקים יראו וישמחו". בזיכרונות מתחילים בברית שהקב"ה כרת עם כל בני נח, אולם מהר מאוד עוברים ל"עקידת יצחק לזרעו של יעקב היום תזכור". שופרות מתחילים ב"כל יושבי תבל ושוכני הארץ", אולם מהר מאוד עוברים "לשומע כל תרועת עמו ישראל ברחמים".
אולם, בסוכות אנו משנים את התכנית, שם יש "תכנית התחברות", מקריבים שבעים פרים כדי לכפר על אומות העולם. השמחה שמתגלה לאחר הימים הנוראים אינה שמחה פרטית, אינה שמחה אגואיסטית, היא שמחה כללית, היא שמחה מתוך רצון להיות טוב לכל.
פרי החג ההולכים ומתמעטים הם ביטוי לכך שאומות העולם הולכות ומתמעטות, אך אין זאת מתוך שעיננו צרה באומות העולם. אנו שמחים גם בכך שלאומות העולם טוב, שהרי אנו באים לכפר עליהם. אם כך מה הרעיון של מיעוט פרי החג?
כאן באה הבחנה עמוקה בין ישראל לאומות העולם. אצל ישראל, דווקא ההתנתקות וההתיחדות והחדירה פנימה היא זו שהופכת את עם ישראל לעם טוב יותר, איכותי יותר. דווקא מתוך "תכנית ההתנתקות" אפשר להגיע ל"תכנית ההתחברות" ודווקא בסדר זה. אצל אומות העולם המהלך הפוך. ככל שאומות העולם שקועים בעצמם, כך הם הולכים ומזיקים לסביבתם, וככל שהם ממעטים את הצביון הלאומי הפרטי שלהם, כך יכולים הם לעדן את הכוחות הגסים והפרטיים שלהם. לכן תיקונם של אומות העולם לא בכך שהם כלים מן העולם, אלא בכך שהם ממעטים את צביונם הפרטי. לכן שבעים האומות צריכים לאבד את הצביון הפרטי שלהם ולהגיע למצב שבו כל העולם עם אחד, שפה אחת ודברים אחדים: "יאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו מכל משלה". על כך נאמר בזוהר הקדוש "דרכה של הקדושה מתחילה בפרוד ומסיימת בחיבור ודרכה של הטומאה מתחילה בחיבור ומסיימת בפרוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
