ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
יודע אתה, מיהו העשיר הגדול ביותר שאפשר להתרימו?
ניסה החבר לנקוב בשמות של מספר עשירים גדולים, אך לא הצליח לפצח את החידה. לבסוף, פתר המנהל את החידה בעצמו... מדינת ישראל.
אכן, למדינה יש עוצמות כלכליות אדירות, שהעשיר הגדול ביותר בעולם אף לא מתקרב אליהם. תקציבה של המדינה לשנה אחת בלבד, גדול פי כמה וכמה מרכושם של העשירים הגדולים בתבל.
בשבועות אלו, אנו קוראים על הקמת המשכן. נצטוו ישראל להקים את המשכן, כמקום ארעי להשראת השכינה, עד אשר נזכה להקים בית מקדש של קבע. להקמת מקדש הקבע נדרשים מספר תנאים – "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק... והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית..." (רמב"ם מלכים א, א-ב).
וודאי סודות גדולים יש בחיוב למנות מלך לפני שנבנה את בית הבחירה, ומי אנו שניתן טעם למצוות. ובכל זאת, אולי יש בכך גם אמירה שלמפעל האדירים של בניית מקדש פאר, מקדש של קבע לה', זקוקים אנו לעוצמות האדירות של ממלכה.
ואכן, מי שישווה בין כמויות הכסף והזהב שנדרשו למשכן, המסוכמות בפרשת פקודי, לכמויות הכסף והזהב שהוכנו לבניית המקדש, קשה שלא יחוש ביכולות הכלכליות והאחרות של מלכות מסודרת.
למשכן התרימו את בני ישראל, בעיקר באופן ספונטני, ואכן הם נענו והביאו בהתלהבות גדולה, עד אשר הוכרח משה להעביר קול במחנה - "איש ואשה, אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש... והמלאכה הייתה דים... והותר" (שמות לה, ו-ז). ובכל זאת, תורמים פרטיים רבים וטובים ככל שאפשר, כוחם מוגבל, והכמויות שתרמו הם – 29 ככר זהב וכ – 100 ככרות כסף.
סכומים יפים מאד, אך אני בטוח שתהיו המומים כשתשוו סכומים אלו לסכומים שדוד המלך הקדיש מקופת הממלכה לבניין המקדש – 100,000 ככרי זהב (מול – 29!), ומליון ככרי כסף (מול 100!, למעשה פי 10,000!) ונחושת וברזל רבים מכדי לשקול אותם (דברי הימים א' כב, יד). ואכן גם בימי דוד, העם נקרא להתנדב, וסך התרומות קטן בהרבה מתרומת הממלכה, רק 5000 ככר זהב ואדרכמונים ריבוא, ועשרת אלפים ככר כסף (דברי הימים א' כט,ז).
אמור מעתה, לממלכה מסודרת יש כוחות ועוצמות גדולים בהרבה מיכולת ההתנדבות של הציבור. יכולות גדולות אלו יכולות להיות מופנות לכיוון חיובי כהקמת המקדש, אך יכולות להיות, חלילה, מופנות לקידום מהלכים בעייתיים. בשעת מהלכי המדינה, קשה מאד לעצור בעדה, שהרי 'מלך פורץ גדר לעשות לו דרך'.
בימים אלה, ימי בחירות, בכוחנו אנו אזרחי המדינה , להפנות לא רק את כוחנו הפרטי והקטן, כי אם גם את הכוחות העצומים של מדינת ישראל לכיוון חיובי. נצא כולנו, יראי ה' וחושבי שמו, כל אחד על פי דרך עבודת ה' שלו, לתמוך באלו שיפנו את העוצמות הללו למקומות חיוביים. ויהי רצון שנגיע ליום המרומם בו עוצמות אלו יתלכדו לבניין בית הבחירה במהרה בימינו.
לעילוי נשמת – יאיר בן לאה ליסיה ז"ל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












