ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
אֲבָל הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת, מִזְּקֵנִים וּמֵחֲכָמִים אֶתְבּוֹנָן, אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ עַל שְׁאֵלָה זֹאת בְּפֶרֶק הֶחָלִיל (סוכה נב, א): וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם (יואל ב, כ), זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁעוֹמֵד צָפוּן בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְהִדַּחְתִּיו אֶרֶץ צִיָּה (שם), לְמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין שָׁם לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם. פָּנָיו אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי (שם), שֶׁנָּתַן עֵינָיו בַּמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן וְהֶחְרִיבוֹ, וְהָרַג תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבּוֹ. וְעָלָה בָאְשׁוֹ וְתַעֲלֶה צַחֲנָתוֹ (שם), 1 שֶׁמַּנִּיחַ אֻמּוֹת עוֹלָם וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל. כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת (שם), אָמַר אַבַּיֵּי וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם, עַד כָּאן.
וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, מִפְּנֵי מָה דַּוְקָא מִתְגָּרֶה בְּאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלָה? וּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא לִשְׁאָר אָדָם, נֶחְשָׁב דָּבָר זֶה כְּאִלּוּ הוּא 2 יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר וְהַשִּׁעוּר, וּבִשְׁבִיל זֶה דָּבֵק בָּהֶם כֹּחַ אֲשֶׁר הוּא מְבַטֵּל מַעֲלָתָם, 3 אֲשֶׁר הוּא חוּץ מִן שִׁעוּר הַמֻּגְבָּל. וּלְכָךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרְשׁוּ מַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הַיּוֹצֵא חוּץ לַשִּׁעוּר, דָּבֵק בָּהֶם כֹּחַ הָרַע, הוּא הַיֵּצֶר, אֲשֶׁר הוּא מוּכָן לְבַטֵּל אוֹתָהּ מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, לְפִי שֶׁיּוֹצֵא מַעֲלָתָם מִשְּׁאָר אָדָם. וְכֵן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד יוֹתֵר מַעֲלָה, דָּבֵק בָּהֶם כֹּחַ אֲשֶׁר הוּא מוּכָן לְבַטֵּל הַמַּעֲלָה, אֲשֶׁר אֵינָהּ לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְדָבָר זֶה תִּמְצָא מְבֹאָר, כִּי הַשָּׂטָן, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע (ב"ב טז, א), הָיָה מְגָרֶה בְּיִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר קָנוּ יִשְׂרָאֵל הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוּא כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָהֶם הַתּוֹרָה, וּבָזֶה קָנוּ יִשְׂרָאֵל הַמַּעֲלָה עַל הַכֹּל, עַד שֶׁהַכָּתוּב אָמַר עֲלֵיהֶם (תהלים פב, ו): אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. וְזֶה נֶאֱמַר בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְהִיא יוֹצֵא 4 מִן גֶּדֶר שְׁאָר אָדָם, וְהָיָה דָּבֵק בָּהֶם הַכֹּחַ הַמּוּכָן לְבַטֵּל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַגָּדֵר. וּלְכָךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה מַעֲלָתָם עַל הַכֹּל, 5 יָצָא הַחֵטְא אֶל הַפֹּעַל, לֹא קֹדֶם וְלֹא אַחַר נְתִינַת הַתּוֹרָה.
___________________________________
את התשובה לשאלה הקשה הזו, נוכל ללמוד מדברי זקננו וחכמינו, אשר השיבו תשובה לשאלה זו במסכת סוכה בפרק החליל, שדרשו, ואת הצפוני ארחיק מעליכם, זה יצר הרע שעומד צפון בתוך לבו של אדם. והדחתיו לארץ ציה, למקום שאין בני אדם מצויים שם שלא יוכל להתגרות בהם. פניו אל הים הקדמוני, שנתן עיניו בבית ראשון והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ועלה באשו ותעלה צחנתו, 1 שמתגרה בישראל יותר מאשר באומות העולם. כי הגדיל לעשות, אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם.
יש לשאול, מפני מה מתגרה היצר הרע דווקא באותם אנשים שהם בני מעלה? הסבר העניין הוא, שמי שיש לו מעלה גדולה יותר מאשר לשאר בני האדם הרי הוא 2 חריג היוצא מהנורמה הממוצעת, לכן פועל עליו כוח הרוצה לבטל את מעלתו המיוחדת, 3 כדי להביאו לנורמה הממוצעת. ישראל אשר יש להם מעלה מיוחדת, אשר היא מעל מעלת שאר העמים, דבק בהם כוח רע, הוא היצר, כדי לבטל מעלתם המיוחדת מעל שאר בני האדם. כך גם ביחס לתלמידי חכמים, שיש להם מעלה גבוהה יותר מאשר לשאר בני אדם שבישראל, לכן דבק בהם כוח שרוצה לבטל את מעלתם המיוחדת. עניין זה מתבאר ממה שהיה השטן, הוא היצר הרע, מתגרה בישראל בשעה שקבלו את מעלתם העליונה, בזמן שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ונתן להם התורה. על שעת מתן תורה נאמר: אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון, כי בשעת מתן תורה קבלו ישראל את מעלתם העליונה ויצאו 4 ממדרגת שאר בני האדם, לכן באותה שעה דבק בהם כוח הרוצה לבטל מעלתם המיוחדת. משום כך 5 דווקא בזמן מתן תורה חטאו בעגל, לא לפני מתן תורה ולא לאחר מכן.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
14 - פרק ב' חלק ד'
15 - פרק ב' חלק ה'
16 - פרק ב' חלק ו'
טען עוד
ביאורים
הנביא יואל מנבא לטובה שה' ירחיק מעל ישראל את 'הצפוני'. חז"ל מבארים שהכוונה ליצר הרע שצפון בלבו של אדם. יצר הרע פגע יותר דווקא בבית המקדש, בישראל ובתלמידי חכמים, בדברים הגדולים והקדושים ביותר, ולכן נצרכת ההבטחה שבעתיד ה' ירחיק אותו מעל ישראל. המהר"ל שואל מדוע יצר הרע פוגע דווקא במי שיש בו מעלה; שאלה זו נובעת מההנחה שאצל אנשים נעלים ומרוממים ובעלי מעלה, אין קיום ליצר הרע, כמו שמצאנו לדוגמא אצל האבות ואצל משה רבינו.
על שאלה זו עונה המהר"ל – דווקא המעלה יוצרת אפשרות לחטא; ההסבר לכך הוא שהרמה הרוחנית בעולם היא בנורמה מסוימת ; וכיוון שמעלת עם ישראל היא גבוהה מעל רמת העולם, אך עם זאת, הוא נמצא כאן בעולם הנמוך , לכן פועל עליו 'כוח' והשפעה – שלא פועלים על אדם רגיל – לרדת אל רמת העולם.
הניסיונות שיש לנו הם דווקא מפאת העובדה שיש בנו דברים גדולים להופיע, בעולם שכביכול 'מתנגד' לנו להופיע אותם. העולם מתנגד לחריג העליון היוצא מתבנית העולם הרגילה. המהר"ל מביא לכך דוגמא ממתן תורה, שבו ישראל היו במדרגה רוחנית גבוהה, אך מכיוון שהעולם לא היה ברמה רוחנית כזו, עמד בפני ישראל ניסיון האם לרדת אל רמת העולם ולהגשים את האלוהות, ניסיון שנבע מחמת הגדולה.
הרחבות
* תפקיד היצר הרע
זֶה יֵצֶר הָרַע. נאמר במדרש : "נחמן בשם ר' שמואל "הנה טוב מאֹד" [בראשית א, לא] זה יצר טוב, "ו הנה טוב מאד" זה יצר הרע, וכי יצר הרע טוב מאד הוא? אתמהא! אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים" [בראשית רבה, בראשית ט]. ה' טבע באדם יצר הרע הגורם לו לנטות אל החומר, כיוון שעל ידי נטייה זו האדם פועל לפיתוח העולם, וכך מתקיים רצונו של הבורא החפץ ביישוב העולם. הסבר שונה לתפקידו של יצר הרע כתב רבי יצחק אברבנאל : "לפי שהאדם בטבעו הוא בעל בחירה ורצון, כי מהיותו מורכב מחלק חֹמרי ומחלק שכלי (רוחני) היה לו בהכרח חפץ רצון ובחירה לעשות דבר או הפכו וכמו שאמרו חז"ל: והנה טוב – זה יצר הטוב, מאד – זה יצר הרע, רוצה לומר שכל טובו ושלמותו של אדם היה במציאות הבחירה והיכולת על הטוב ועל הרע כפי יצרו ואם לא היה כן לא היה אדם" [אברבנאל, בראשית ב]. ערכו הייחודי של האדם, בשונה מכל שאר הנבראים, נובע מיכולת הבחירה שלו. היצרים שבאדם יוצרים התמודדות תמידית בין טוב לרע, ותפקידו של האדם לשלוט על נטיותיו ולבחור בחיים (ראה גם הרחבות הבאות).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
