ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הלכות חמץ ומצה
שאלה: למנהג האשכנזים, האם גם קינואה כלולה באיסור קטניות?
תשובה: יש מחמירים כי במראה הקינואה דומה למיני קטניות. ויש מקילים מפני שמנהג האיסור לא חל עליה, הואיל ורק בדור האחרון החלו לאוכלה. בנוסף לכך, גרגיריה קטנים בהרבה ממיני דגן, כך שניתן להבחין ביניהם בקלות.
למעשה, מי שרוצה להקל רשאי, ובתנאי שיברור היטב את הגרגרים. ומי שרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה.
מצוות השמחה בחג
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
477 - סבון כלים כשר לפסח?!
478 - ושמרתם את המצות
479 - גן עדן, מצרים, ארץ ישראל: מסע התיקון של האדם
טען עוד
כשנתבונן נמצא שיש במצוות השמחה שני חלקים: החלק הראשון, לשמוח יחד עם בני המשפחה ובני הבית. ויש לציין שהמילה "אתה" כוללת את שני בני הזוג כאחד, ולעולם בן הזוג קודם לכל שאר הקרובים. וכן אנו מוצאים שבפועל, עיקר השמחה לגברים בסעודה, שאותה נהגו הנשים להכין, ועיקר השמחה לאישה שיקנה לה בעלה בגד או תכשיט. ועל האיש והאישה יחד מוטלת האחריות לשתף בשמחתם את כל בני הבית, שאין שמחה של חג בלא שיתוף בני המשפחה. וכפי שנוהגים כל ישראל מדורי דורות לקיים את שמחת החג בחיק המשפחה.
החלק השני במצווה הוא לשמח את השכנים והמכרים העניים והבודדים. היתום והאלמנה שנזכרו בפסוק היו בדרך כלל עניים, הואיל ומטה לחמם נשבר והמצווה לשמחם מתקיימת על ידי צדקה. והגר שעזב את מולדתו ומשפחתו עלול לסבול מבדידות, והמצווה לשמחו נעשית על ידי הזמנתו להשתתף בסעודת החג.
עוד יש לשים לב, שצוותה התורה לשתף את הכוהנים והלויים בשמחה. ועבודתם הייתה ללמד ולחנך את בני ישראל, קטנים כגדולים. ומכאן שגם כיום צריך לשמח בחג את תלמידי החכמים, שהם הרבנים והמורים, כדוגמת הכוהנים והלוויים (בניין שלמה א, לג).
האחריות המוטלת על כל המסובים
כדי לקיים את המצווה כראוי, על כל אחד ואחד מבני המשפחה לשמור על אווירה טובה בחג, ובמיוחד בעת הסעודות, להתחמק בכל יכולתו מאמירות פוגעות, להתאמץ לשמח את המסובים בדברי ידידות, ועל ידי כך יזכה לשמחה אמיתית.
ויש יהודים שמושפעים מהתרבות החילונית, וההתאספות המשפחתית בחגים נהפכת אצלם לאירוע מעיק ומתסכל. הם מעירים לקרוביהם בציניות על הופעתם והתנהגותם, ולפתע הם נזכרים בעלבונות ישנים ומתקוטטים על כך, ובנוסף לכך החג גם פוגע בדיאטה שהם מצליחים לשמור תמיד באופן מושלם... זו התוצאה המצערת של החילוניות המנוכרת לקדושת החגים ולערכי המשפחה. הדבר משתקף בדבריהם ובכתיבתם של רוב העיתונאים החילונים.
ככל שנתחזק בהבנת קדושת החג וערכי המשפחה, כך נוכל להתאפק מלפגוע בקרובים ונרצה יותר להחמיא להם ולשמחם. ועל ידי כך נזכה לקיים את החגים בשמחה ובשלום, ולהמשיך מהם ברכה לכל ימות השנה.
מצות שמורות לליל הסדר
מצוות עשה לאכול מצות בליל הסדר, שנאמר: "בערב תאכלו מצות" (שמות יב, יח). ועל המצות צריך לשמור באופן מיוחד שלא יחמיצו, שנאמר: "ושמרתם את המצות" (שם יב, יז).
יש אומרים שצריכים לשומרן כבר משעת קצירת החיטים (רי"ף, רמב"ם), ויש אומרים שמספיק לשומרן משעת הטחינה (רא"ש, רש"י ועוד). בנוסף לכך, נחלקו הפוסקים אם השמירה צריכה להיות בכוונה מפורשת לשם מצווה (שאילתות ורשב"א), או שמספיק שישמרו אותן שלא יחמיצו, אבל אין צורך לכוון בשמירתן לצורך מצווה (רא"ה).
למעשה, בליל הסדר נוהגים לדקדק ולאכול מצות שנשמרו משעת הקצירה, ומשעת הלישה מקפידים לכוון לשומרן ולאפותן לשם מצווה. ואף שלהלכה אפשר לצאת ידי המצווה גם במצות שמורות משעת טחינה, מכל מקום לכתחילה צריך לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות שהחיטים שלהן נשמרו משעת קצירה (פניני הלכה יב, ב ג).
האם צריך להכין לליל הסדר מצות יד
יש מהדרים לאכול דווקא מצות יד בליל הסדר, כי יש אומרים שצריך לאפות את המצות שאוכלים לשם מצווה בליל הסדר בכוונה מיוחדת לשם מצוות אכילת מצה. ומכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון, נמצא שאין לקיים את המצווה במצות מכונה.
ודעת רוב הפוסקים שמצות מכונה כשרות לכתחילה למצוות ליל הסדר, מפני שגם מה שמכוונים בעת שמפעילים את המכונה לשם "מצת מצווה" מועיל, והרי זה נחשב שעשו את המצות לשם מצווה. ועוד שלדעת כמה ראשונים, אין צורך בכוונה מיוחדת בעת עשיית המצות, אלא המצווה היא לשמור על המצות שלא יחמיצו.
למעשה, מצות המכונה כשרות לכתחילה לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר, ויש הידור במצות יד.
האם ראוי לקנות מצות שמורות לכל הפסח
שאלה: האם בשאר ימות הפסח כדאי להדר ולקנות מצות שמורות משעת קצירה, או שאפשר להסתפק במצות רגילות, שמחירן כשליש ממחיר המצות השמורות?
תשובה: שני צדדים לשאלה: א) מצד מצוות אכילת מצה. ב) מצד חשש חמץ.
א) לדעת מקצת הראשונים והאחרונים (רא"ש, גר"א) יש מצווה לאכול כזית מצה בשתי סעודות בכל יום מימי הפסח. אולם לשם כך אפשר להסתפק במצות רגילות, מפני שאף שקוראים להן מצות שאינן שמורות, באמת הן שמורות משעת טחינה, ולכן בשעת הצורך אפשר גם בליל הסדר לקיים בהן את המצווה, וקל וחומר שאפשר לקיים בהן את מצוות אכילת מצה בשבעת ימי הפסח.
ב) אמנם מצד חשש חימוץ יש בוודאי הידור להקפיד לאכול דווקא מצות שמורות משעת קצירה. וזאת מפני שאכן בפועל, במצות הרגילות יש תערובת מסוימת של חמץ, שאמנם לדעת רוב הפוסקים הוא בטל בשישים, ולכן הוא כשר. אבל יש פוסקים שמחמירים וסוברים שבפסח חמץ אינו בטל בשישים, ולכן לדעתם אסור לאכול מצות רגילות. ונבאר יותר.
המצות הרגילות לעומת השמורות
באפיית מצות רגילות מגמת היצרנים היא לייצר כמה שיותר מצות במהירות, כדי להוזיל את מחירן להמוני בית ישראל, ואילו במצות שמורות משתדלים לדקדק ולהדר.
את החיטים של המצות השמורות מקפידים לקצור לפני שהתייבשו, כך שגם אם ירדו עליהם גשמים מרובים בעודם מחוברים לאדמה - ודאי שלא החמיצו, הואיל והם יונקים עדיין חיות מהאדמה. לאחר קצירתם מקפידים לאחסנם במקום יבש, ולכן אין בהם חיטים שנרטבו במים והחמיצו. אולם בחיטים הרגילים שבדרך כלל מייבאים מחו"ל, שמהם עושים את שאר המצות, מסתבר שיש חיטים שהחמיצו, או מפני הגשמים שירדו עליהם לאחר שהתייבשו ועוד נותרו בשדה, או מהמים שלפעמים ישנם בתחתית המחסנים שלהם.
גם בשעת הלישה יש הבדל משמעותי בין סוגי המצות. כשאופים מצות שמורות, נוהגים כל פחות מ 18 דקות להפסיק את פעולת המכונה, לפרק את חלקיה ולנקותם היטב. ואילו באפיית מצות רגילות המכונות ממשיכות לעבוד ברציפות שעות רבות, ותוך כדי פעולתן מפסיקים את הזרמת הבצק ומנקים את המכונה עד כמה שאפשר. כמובן שיש ערך לניקוי הזה, אלא שהוא אינו מושלם, ומסתבר שמעת לעת נשארים בחריצי המכונה חלקיקי חמץ שעברו עליהם יותר משמונה עשרה דקות והם מחמיצים, ויש חשש שהם חוזרים אחר כך ומתערבים בבצק המצות.
כללי ההלכה למעיינים
לכאורה לפי זה כולם צריכים להחמיר לאכול מצות שמורות. אולם להלכה כלל ישנו בידינו, שכל האיסורים שנתערבו בטלים בשישים, וכך גם החיטים שהחמיצו וחלקיקי הבצק שנותרו במכונה בטלים בשישים.
ואמנם החמירו חכמים ואמרו שחמץ בפסח אינו בטל אפילו באלף, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים כאשר התערובת נעשתה לפני הפסח, כבר בטלו בשישים ואין בהם יותר איסור (שו"ע או"ח תמז, ד).
ואף על פי כן יש מקום להחמיר, מפני שיש סוברים שגם חמץ שהתבטל לפני הפסח בשישים חוזר וניעור עם כניסת החג ואוסר את כל התערובת (רמב"ם ורשב"א). ואף שלהלכה אפשר לסמוך על הפוסקים המקילים שהם הרוב, ובנוסף לכך המחלוקת הזאת היא בדין של חכמים, שכן חכמים הם שקבעו שהחמץ בפסח אינו בטל באלף, מכל מקום בוודאי שישנו הידור לצאת במצות הכשרות לכל הדעות.
סיכום להלכה
המצות הרגילות שהן שמורות משעת טחינה כשרות לכתחילה לכל הפסח, ואף לסוברים שיש מצווה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח - מקיימים בהן את המצווה. והמהדרים אוכלים מצות שמורות משעת קצירה, בעיקר מפני שמדקדקים יותר בשמירתן מחימוץ.
במה עדיף להדר, במצות שמורות או בצדקה
יש טוענים כנגד המהדרים בקניית מצות שמורות, שיותר טוב להדר ולתרום את הכסף לעניים מאשר לקנות מצות שמורות לכל החג. אלא שטענה זו יכול לטעון רק אדם שאינו מבזבז כסף על מותרות, שהוא אכן יכול לומר בצדק שצדקה לעניים חשובה יותר מההידור במצות שמורות. אבל מי שקונה רהיטים יקרים ובגדים יקרים, ומשקיע בכך אלפי שקלים, מדוע שדווקא בהידורי מצווה יחסוך ויקנה את המצות הפשוטות?!
מכל מקום, למעשה, המצות הרגילות כשרות, ואפשר לסמוך על המשגיחים שעושים את מלאכתם כראוי, ואין חובה להדר בקניית מצות שמורות. וכל אדם צריך להחליט לעצמו אם ירצה להדר ובמה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו בצד של החזקים!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
