ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְעוֹד, כִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ כִּי מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן חָרַב עַל יְדֵי ג' חֲטָאִים, וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם, הוּא דָּבָר נִפְלָא. דַּע, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ 1 חִלּוּפֵי נִבְרָאִים הַרְבֵּה בָּעוֹלָם, וּבָחַר בָּאָדָם לְעָבְדוֹ בִּפְרָט, וְהוּא נִבְחַר מִכָּל אֲשֶׁר הוּא עַל הָאָרֶץ, כָּךְ הַמְּקוֹמוֹת מִן הָעוֹלָם הֵם הַרְבֵּה בָּעוֹלָם, וּבָחַר בְּמָקוֹם אֶחָד מְיֻחָד, הוּא הַמִּקְדָּשׁ. וּכְמוֹ שֶׁנָּתַן הַנְּשָׁמָה אֶל הָאָדָם, שֶׁהוּא נִיצוֹץ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּךְ הִזְרִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמִּקְדָּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאוֹרוֹ. וּלְפִיכָךְ הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ אֶל ה', מִתְדַּמֶּה לְגַמְרֵי אֶל 2 הֵיכַל הָאָדָם, אֲשֶׁר שָׁם כְּבוֹד הַנְּשָׁמָה. וְדָבָר זֶה רָמְזוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ (ברכות לג, א): כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וְזֶה נִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת. וְיֵשׁ בְּהֵיכַל הָאָדָם ג' מַחֲנוֹת, וּבְכָל אֶחָד קְדֻשָּׁה, הַכֹּחַ הָאֶחָד הוּא בַּכָּבֵד, וְנִקְרָא כֹּחַ טִבְעִי, וּמִמֶּנּוּ כֹּחוֹת יְדוּעוֹת, כֹּחַ הַזָּן וְהַמְגַדֵּל וְהַמּוֹלִיד, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ לְמִי שֶׁעִיֵּן בִּדְבָרִים אֵלּוּ. מַחֲנֶה שְׁנִיָּה הוּא בַּלֵּב, כֹּחַ מְיֻחָד, וּמִמֶּנּוּ כַּמָּה דְּבָרִים, דְּהַיְנוּ נְקִימָה וּנְטִירָה וְשִׂנְאָה וְכַמָּה דְּבָרִים. מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית בַּמֹּחַ, וּמִמֶּנָּה הַמַּחְשָׁבָה וְהַזִּכָּרוֹן וְהַדַּעַת. וְאֶל זֶה נִמְשַׁךְ צוּרַת הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ גַּם כֵּן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ ג' מַחֲנוֹת: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מַחֲנֵה לְוִיָּה, מַחְנֵה שְׁכִינָה. מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הִיא יְרוּשָׁלַיִם, מַחֲנֵה לְוִיָּה הַר הַבַּיִת, כִּי שָׁם נִקְרָא מַחֲנֵה לְוִיָּה. מַחְנֵה שְׁכִינָה הָעֲזָרָה וְהַהֵיכָל וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
שלושה חלקים בנפש האדם האחת, וכנגדם ג' חלקים במחנה שכינה
וְדַע, כִּי בַּמֹּחַ יֵשׁ ג' חֲדָרִים 3 מְחֻלָּקִים, שֶׁשָּׁם ג' כֹּחוֹת מְחֻלָּקִים, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ אוֹתָם בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' (פרק כט) אֵצֶל וַיַּרְכִּבֵם מֹשֶׁה עַל הַחֲמֹר (שמות ד, כ), עַיֵּן שָׁם. וּכְנֶגֶד זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה נֶחְלָק לְג' חֲלָקִים: הָעֲזָרָה, שֶׁשָּׁם מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. וְהֵיכָל, שֶׁשָּׁם הָיָה מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, מְנוֹרָה וְשֻׁלְחָן. וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁשָּׁם הָיָה הָאָרוֹן. אָמְנָם אֵין הַנֶּפֶשׁ מְחֻלָּק, 4 שֶׁיִּהְיֶה ג' נְפָשׁוֹת לָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים 5 קְצָת בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַקְדָּמַת הַפְּרָקִים לְמַסֶּכֶת אָבוֹת. אֲבָל הַנֶּפֶשׁ אַחַת, רַק שֶׁמִּתְפָּרְדִים מִמֶּנָּה כֹּחוֹת מְחֻלָּקוֹת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְהַנֶּפֶשׁ הִיא כֹּחַ אֶחָד, רַק כִּי יֵשׁ כָּאן ב' בְּחִינוֹת בַּנֶּפֶשׁ: הַבְּחִינָה הָאַחַת מִצַּד הַכֹּחוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵם ג', וְהֵם מְחֻלָּקִים. הַבְּחִינָה הַשֵּׁנִית, מִצַּד הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה כָּל אֵלּוּ הַחֲלָקִים שֶׁהֵם ג'.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
36 - לימוד שבועי באמונה ל' ניסן - ו' אייר תשע"ה
37 - פרק ד' חלק ד'
38 - פרק ד' חלק ה'
טען עוד
במוח ישנם שלושה חדרים 3 נפרדים. אין להאריך כאן בענין זה, כבר בארנו זאת בחבור גבורות ה' פרק כ"ט בבאור הפסוק וירכיבם על החמור, עיין שם. כדוגמת חלוקת המוח לשלושה חלקים נחלק מחנה שכינה: העזרה, שם המזבח החיצון, מזבח העולה. ההיכל שם המזבח הפנימי מזבח הזהב, המנורה והשולחן. וקודש הקודשים שם הארון. נפש האדם אינה מחולקת, 4 כלומר אין לאדם שלוש נפשות נפרדות, 5 כמחשבת הפילוסופים שהביא הרמב"ם דבריהם בשמונה פרקים, הקדמתו למסכת אבות. הנפש היא אחת, רק שיוצאים ממנה כוחות נפרדים, כל אחד במקום הראוי לו. אם כן יש שתי בחינות בנפש: הבחינה האחת הנפש עצמה, שהיא אחת. הבחינה השניה כוחות הנפש שהם שלושה.
ביאורים
המהר"ל ממשיך ומביא הסבר שלישי להבדל בין סיבות החורבן של בתי המקדש. הסבר המתבסס על היחס בין האדם למקדש, יחס אליו הוא כבר רמז בהסבר הקודם. בלימודנו, הסבר זה יתפרש על פני ארבעה ימים. המהר"ל מונה כאן שלושה חלקים לנפש האדם. בהסבר הקודם התייחסנו לחלוקה לגופני, נפשי ושכלי, ככוחות הקיימים באדם. בהסבר זה, מחדד המהר"ל, אלו 'חלקי הנפש' – הכוחות השונים היוצאים מהנפש. נפש האדם אחת. הנפש היא חטיבה עצמאית שמטרתה אחת והיא ליצור קשר עם הקב"ה. היא עושה זאת על ידי כל חלקיה יחד. החלק הגופני, הבא לידי ביטוי במערכת התזונה, האכילה, העיכול וכדומה, במערכת הגדילה בצמיחת הגוף והילודה, דרך יצירת הוולדות. החלק הנפשי, אליו משתייך הרגש ביחס לזולת, חיובי או שלילי, והחלק השכלי, שבו מתבצעים תהליכי החשיבה, הלמידה, הסקת המסקנות והזכירה. המהר"ל מדגיש כאן שני עניינים משלימים. הנפש מחולקת לחלקים שונים, ועם זאת היא נפש אחת . ההבחנה בין החלקים השונים, עוזרת לנו לטפל בכל חלק, כאשר יש צורך בתיקון. בעזרתה אנו יכולים להגדיר יותר את הבעיה ולמצוא דרכי תיקון. עם זאת, הנפש היא אחת, ולכן גם החלקים שאנו 'כביכול' חולקים עם בעלי החיים, צריכים להופיע אצלנו, ברמה אחרת לגמרי. האכילה, הילודה, ואף החיבור הנפשי לברייה אחרת, על אף הדמיון לאותן המערכות אצל בעלי החיים, אצל האדם כל החלקים קשורים זה בזה. מקשר זה גם נובע שאין יכולת לתת לכוחות האחרים פורקן וחופש חסר אחריות. גם עליהם להיות מכוונים על ידי השכל.
המהר"ל מלמד אותנו שהמקדש מקביל לאדם. כמו שבאדם החליט הקב"ה להראות כבודו כך במקדש. הקבלה זו באה לידי ביטוי, גם בדמיון בין חלקי המקדש לבין חלקי האדם. גם במקדש שלושה חלקים, והם מקבילים לחלקי האדם (בזה נרחיב ביום הבא), בעוד החלק העליון, מחנה השכינה המקביל לחלק השכלי, מוצא דמיון גם בהיותו מחולק בעצמו לשלושה חלקים כשלושת הכוחות השונים במוח. דמיון חלקי האדם לחלקי המקדש מלמד אותנו שני דברים. ראשית, הוא מלמד אותנו שיש קדושה לחלקי האדם. יש משמעות רוחנית לכל חלק וחלק. עניין זה מתברר מעובדת היות הנפש אחת, כלומר יצירה חדשה שאינה כנפש בעל החיים כפי שראינו לעיל. שנית, הוא מלמד אותנו על ההשתלשלות הרוחנית, מלמעלה, הקדושה העליונה שתחילתה במקור, הקב"ה, ויורדת שלב אחר שלב מטה, דרך קודש הקודשים, המקדש, הר הבית, ולכל ירושלים – לחיים הטבעיים של כל העם. כך באדם יורדת הקדושה שמקורה בה' יתברך, לכל חלקיו. כולם קשורים, כל אחד לפי מדרגתו, בקב"ה.
הרחבות
* בלבבי משכן אבנה
הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ אֶל ה', מִתְדַּמֶּה לְגַמְרֵי אֶל הֵיכַל הָאָדָם. עיקרון זה המקביל בין האדם והמקדש, יסודו במדרש: "ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן" [תנחומא פקודי, ג]. רבי חיים מוולוז'ין הרחיב רעיון זה והסביר שהדמיון שבין המקדש לבין האדם, מרמז על תכליתו הפנימית של המקדש להדריך את האדם כיצד עליו להיות בעצמו כלי הראוי להשראת השכינה: "כי ודאי עיקר עניין הקודש והמקדש ושריית שכינתו יתברך, הוא האדם , שאם יקדש עצמו כראוי בקיום המצוות כולן... אז הוא עצמו המקדש ממש, ובתוכו ה' יתברך שמו... ויש לומר על דרך זה הכתוב "ועשו לי מקדש... ככל אשר אני מראה אותך... וכן תעשו" [שמות כה, ח-ט]... יש לומר גם כן שרוצה לומר, אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני, אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמכם , שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו, כולם קדושים ראויים ומוכנים להשרות שכינתי בתוכם ממש" [נפש החיים א, ד].
לעילוי נשמת שרה רבקה בת יואל ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
