ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הגדרתו ההלכתית של איסור לשון הרע היא פשוטה: איסור לדבר בגנותו של אדם אם אין לכך תועלת ישירה (גם אם הדברים אמת). חז"ל ראו בלשון הרע את אחד האיסורים החמורים ביותר, מפני שהוא פוגם בכוח המרכזי הקיים באדם: כוח הדיבור.
הדיבור, על פי היהדות, אינו רק אמצעי תקשורת טכני בין אנשים, אלא הכלי המרכזי שבו מבטא אדם את עולמו הפנימי ומגדיר למעשה את עצמו. רבי אונקלוס, שתרגם את התורה לארמית, כאשר הגיע לפסוק בספר בראשית (ב, ז) "ויהי האדם לנפש חיה", תרגם: "והות באדם לרוח ממללא". רוצה לומר: המלל, הדיבור, הוא הגדרת נפשו החיה של האדם.
בעת שאדם מדבר, הוא מבטא את עולמו הרוחני ומוציא אותו מן הכוח אל הפועל. מכיוון שכך, חלק גדול מזהותו הרוחנית של האדם תלוי באופן שבו הוא מדבר. דיבור בגנותם של אחרים (כאשר אין בדברים תועלת, כדוגמת אזהרה מאדם שמזיק לאחרים וכדומה) גורם לאדם למקם את אישיותו בצד השלילי של המציאות. ההשלכות הן לכל מעגלי החיים: התמקדות ברע, ביקורתיות יתר וניכור כלפי כל הסובב.
לימוד דיני לשון הרע והזהירות ממנה קיבלו דחיפה אדירה לפני כמאה שנה, כאשר רבי ישראל הכהן מהעיר ראדין הוציא את ספרו ' חפץ חיים' (על שם הפסוק בתהילים לד, יג-יד: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדַבּר מרמה"). ספר זה עוסק בדינים מפורטים בהגדרת איסור לשון הרע ובדרכים למונעו.
בהתאם לתקופה שבה נכתב הספר, רוב ההלכות המובאות בו עוסקות בשאלה כיצד להימנע מרכילות מקומית במסגרת המשפחה, העיירה, או במקרה החמור ביותר באמצעות העיתונים דאז, שהפצתם הייתה מוגבלת. כל זאת לא מנע מרבי ישראל הכהן (שכונה מאז "החפץ חיים") לראות בלשון הרע את אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את ההתפתחות הרוחנית. בימינו השתנו חוקי המשחק: עולם המדיה התקשורתי לופת את חיינו. טלוויזיה, אינטרנט, טלפונים חכמים, הרשתות החברתיות – כל אלה הכפילו בשנות אור את הנגישות ללשון הרע והחמירו את מידת הנזק שהיא עלולה לגרום.
פתרונות מאוזנים
אפשר להתמודד עם האיום הרוחני בכמה צירים במקביל. ראשית, בתי המדרש נקראים לפַתח משנה הלכתית, הגותית ובעיקר נפשית שתתמודד עם המציאות החדשה. לדוגמה, מציאת איזון בין הזהירות מלשון הרע ובין הצורך לבקר אישים וגופים ציבוריים, שהתקשורת, על הטוב והרע שבה, משמשת כיום אחד הבלמים המרכזיים מפני תופעות השחיתות המצויה בהם. שנית, יש לנסות לפעול במישור הממלכתי, וזאת באמצעות גיבוש קוד אתי לתקשורת וכדומה. שלישית, גם אם המרחב הציבורי כיום מנוהל בידי המדיה, המרחב האישי מצוי עדיין בידי האדם ונתון לבחירתו החופשית. היכולת להתנזר מההתמכרות לזמזום התקשורתי היא אחד המבחנים המוסריים המרכזיים העומדים כיום בפני אדם המעוניין לפתח את אישיותו. פרט לחשיפה סבירה שנצרכת לצורך ניהול חיי חברה תקינים – כל שנייה של שהות בתוך הביצה התקשורתית, מלאת הקטנוניות, הרוע והמלל האינסופי מיותרת.
אפשר רק להתנחם בעובדה שכוחן של התקשורת והמדיה האינטרנטית קטן יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. דווקא בגלל הנגישות, התזזיתיות והריבוי הבלתי נתפס של האינפורמציה והרכילות המצויה בה – גם השפעתה מתמזערת. נפשו של האדם הפוסט-מודרני כבר שחוקה מרוב מלל. אם בעבר דיברו על עיתונים ש"מחר יעטפו בהם דגים", הרי כיום, בעידן התקשורת האלקטרונית והווירטואלית – אפילו דגים אי אפשר לעטוף בהם. פרשיות שהסעירו אתמול את הרשת נמוגו כלא היו לאחר שעות מספר, וממילא גם לשון הרע שנאמרת במסגרות הללו מקבלת פרופורציה מתאימה (הדבר ניכר לדוגמה בחוסר היחס שניתן כיום לטוקבקים, שמרוב רדידות, אלימות וזולות איבדו כמעט את כל השפעתם על השיח הציבורי). בין כה וכה, בניית תרבות שיחה שמדגישה את החיוב ומעצימה את המשותף ולא את המפריד היא משימה אישית ולאומית.
חכמים בתלמוד (תענית ח, א) מסבירים את הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון" (קהלת י, יא) כפסוק המביע תמיהה: מהי ההנאה שמקבל אדם שמדבר לשון הרע? אם נהיה הוגנים עם עצמנו, נענה לחכמים שאנחנו דווקא מבינים מאוד את הכיף בלהשמיץ את האחר. אבל חכמים מסמנים כאן נקודת שאיפה: לך ומצא לך בילויים אחרים.
מתוך הספר 'עיין ערך יהדות', שייצא בקרוב הוצאת 'ידיעות ספרים'
איך ללמוד אמונה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
