ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
תפוח בדבש – "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". התלמוד (שבת פח, ב) מלמד אותנו כי "נמשלו ישראל לתפוח... מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע". במעמד הר סיני אמרו ישראל ביחס לקבלת התורה "נעשה ונשמע". כלומר, כדוגמת עץ התפוח, שפירותיו מבשילים בטרם הבשילו העלים, כך גם עם ישראל מצוי בשייכות טבעית לדבר ה' עוד טרם החלטה מודעת. תהליך התשובה שלנו אף הוא, כדוגמת התפוח, מתחיל מן ההכרה כי יש בנו נשמה טבעית, המתוקה מדבש. נשמה הקודמת לכל הקלקולים שנגרמו לאחר מכן על ידי מעשינו. מתוך כך נולדת בנו הוודאות בהצלחתה הטובה והמתוקה של התשובה.
רוביא – "שירבו זכויותינו". רוביא הוא מאכל המורכב מהרבה גרגירים (שעועית, פול, שומשום וכדומה). הרעיון הרוחני העומד מאחורי אכילת הרוביא הוא כי הנשמה המתוקה המצויה בנו אינה נותרת רק ברובד המופשט, אלא באה לידי ביטוי גם בתכונות נפש מפורטות ורבות. עם ישראל מאופיין בתכונות רבות המוטבעות באופיו הלאומי עוד מימי האבות. למשל, המשנה במסכת אבות (ה, יט) אומרת: "כל מי שיש בו עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו". בפתיחתה של שנה מבקשים אנו שיתרבו אותן תכונות קודש הגנוזות בנו באופן טבעי.
כרתי - כרתי הוא הכרישה, ואליו אנו מצרפים את התפילה: "שייכרתו שונאינו". לאחר נקודת המוצא, ההפנמה כי בנפשנו מוטבעת נשמה אלוהית, ניתן כעת להתייחס גם לכישלונות בפרספקטיבה חדשה. ראשית, ההכרה המדויקת בחטא! כדברי המשנה במסכת ברכות (א, ב): "מאימתי קורין את שמע בשחרית?" (מאיזו שעה ניתן לקרוא את קריאת שמע בבוקר?) "משיכיר... בין (צבע) התכלת ל(צבע) כרתי". צבעו של הכרתי הוא בגון התכלת והוא משמש לזיהוי ואבחנה לאור היום. אם נשליך זאת לרובד הרעיוני נאמר כי אכילת הכרתי מסמלת את ההבדל בין הצדדים הרעים שבנפש לצדדים החיוביים שבה. זיהוי והכרה של החטא הם השלב הראשון בתהליך התיקון.
סילקא – "שיסתלקו אויבינו". ככל הנראה הכוונה לסֶלק (או תרד). לאחר ההכרה בחטא וכריתתו מגיע סילוקו. המשכו של תהליך התשובה הוא העזיבה והסילוק המוחלט של החטא: "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" (רמב"ם, הלכות תשובה, ב, ב). זאת ועוד, בד בבד עם סילוק החטא מתחילה עבודת השיקום: "סליק" בארמית משמעו "עלייה" - האדם מסתלק מן הכיעור ופותח בתהליך התקדמות כלפי מעלה, כעלי הסלק הפונים אל-על.
תמרי – "שייתמו שונאינו". כעת, לאחר ההכרה, הכריתה והסילוק של החטא מן הנפש, נפתחת הדרך אל התשובה השלמה. העוונות, שונאי הנפש, כלו ותמו, ונפשו של האדם מתבשרת כי תם עוונה: "הרואה תמרים בחלום - תמו עוונותיו, שנאמר 'תם עוונך בת ציון'" (ברכות נז, א).
קרא – קרא הוא ירק ממשפחת הדלועים (דלעת, קישוא) ואליו אנו מצמידים את הברכה: "שייקרע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו". תשובה שלמה משנה את המציאות. יש בה קריאה לבריאה חדשה הקורעת ומשנה את גזר הדין: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה'... ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה את המעשים" (רמב"ם, הלכות תשובה, ב, ד).
רימון - "שנרבה זכויותינו כרימון". לעומת בקשת ריבוי הזכויות הטמונות בנו מזכות אבות, בלי בחירה ומאמץ מצדנו (אותה ביקשנו ב"רוביא") - כעת, לאחר תהליך התשובה הארוך אנו קרואים להרבות את זכויותינו, אולם הפעם מתוך עבודה ועמל אישי. איננו יכולים להסתמך רק על זכות האבות, אלא צריכים להוסיף זכויות משלנו, בריבוי תורה ומצוות: "הרואה רימונים בחלום... יצפה למצוות שנאמר 'כפלח הרימון רקתך', מאי 'רקתך'? - אפילו הריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז, א).
ראש דג - "שנרבה ונפרה כדגים ושלא תהא עין הרע שולטת בנו כדגים... שנהיה לראש ולא לזנב". הגענו לסופו של התהליך: הכוחות האנושיים, אשר זוככו על ידי התשובה, יכולים כעת לפרות ולרבות בלי חשש של קנאה ועין רעה (כדוגמת הדגים הנסתרים בים מעין רואה). התעצמות הכוחות הטהורים מביאה אותנו ל"ראש": לשיא המחשבה, לפסגת השאיפות - ולנקודת הראשית של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
