ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִפְּנֵי כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם רֵאשִׁית הַמְּצִיאוּת, לְכָךְ הֵם עִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְהָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם רֵאשִׁית אֵין לָהֶם 1 דָּבָר זֶה, לְכָךְ אֵינָם רַק תּוֹסֶפֶת, וְהַדָּבָר שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת אֵינוֹ עֶצֶם וְעִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר. וְאֵיךְ יִהְיֶה דָּבָר זֶה בָּטֵל, שֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת עִקָּר וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ טְפֵלִים אֶצְלָם, וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לָהֶם! דָּבָר כְּמוֹ זֶה אִי אֶפְשָׁר, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה מֵעִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרִבּוּי, וְהוֹכַחְנוּ בִּרְאָיוֹת מוֹפְתִיּוֹת שֶׁמְּחַיֵּב הַמּוֹפֵת שֶׁיִּהְיֶה כָּאן אֻמָּה אַחַת יְחִידָה, וְהִיא רֵאשִׁית לַבְּרִיאָה, וּבִשְׁבִיל זֹאת הַבְּרִיאָה נִבְרָא הַכֹּל, כְּדִכְתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פרשה א, ד): בִּשְׁבִיל רֵאשִׁית בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהֵם יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל {לַה'} רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. כִּי 2 בִּשְׁבִיל רֵאשִׁית הַתְּבוּאָה אָדָם זוֹרֵעַ כָּל הַתְּבוּאָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ, וּבִשְׁבִילָם בָּרָא אֶת הַכֹּל, כִּי שְׁאָר אֻמּוֹת הֵם תּוֹסֶפֶת עַל זֶה.
________________________________
מפני שישראל הם ראשית המציאות, לכן הם עיקר המציאות, ואילו שאר האומות, שאינם ראשית המציאות, 1 אינם עיקר המציאות אלא תוספת לעיקר הבריאה, ותוספת אינה יכולה להיות העיקר, דבר זה ברור. כיצד יתכן אם כן, שהעיקר, שהם ישראל, יהיה בטל, והטפל, היינו אומות העולם, יהיה העיקר וישראל יהיו משועבדים להן?! דבר זה לא יתכן כלל, כמו שכבר הוכחנו בפרק ג בהוכחות חותכות, המחייבות מציאותה של אומה אחת יחידה שהיא ראשית הבריאה, ובשבילה נבראה כל המציאות, כמו שנאמר: בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, ופירשו במדרש, בשביל ראשית ברא אלוקים שמים וארץ. הראשית הם ישראל, כמו שנאמר: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. 2 כמו שהאדם זורע את כל התבואה בשביל גרעיני התבואה, ולא לשם השיבולת והקש, כך ישראל הם ראשית תבואתו, ובשבילם ברא הכל, וכל שאר האומות הן רק כתוספת לעיקר.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
44 - לימוד שבועי באמונה ז' אייר - י"ג אייר תשע"ה
45 - פרק י' חלק ב'
46 - פרק י' חלק ג'
טען עוד
כבר ראינו שעם ישראל הוא העיקר והמרכז של המציאות כולה. עניין זה מבהיר לנו גם את מעלתו הייחודית של עם ישראל, וגם את היחס שבין עם ישראל לבין שאר האומות. האומות השונות לא נבראו כעיקר ויסוד העולם, ולכן אינן מוגדרות כעיקר של המציאות, אלא כדבר שטפל אל העיקר.
כמובן, גם לדברים הטפלים ישנה הגדרה עצמית, אלא שהגדרתם העצמית היא להיות כפופים לעיקר, ולתת לעיקר את היכולת לשמש בתפקידו המשמעותי כעיקר.
בכדי לבאר את ענינו של הדבר הטפל, מעמיק המהר"ל בדרשת חז"ל על הפסוק הראשון בתורה, 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ'; העולם נברא בשביל הראשית, והראשית היא עם ישראל, כמו שכתוב בפסוק: 'קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה '.
המדרש מסביר שעם ישראל הוא ראשית ועיקר התבואה. ההמשלה לתבואה מאפשרת לנו להבין את היחס שבין עם ישראל לבין אומות העולם. כמו שעיקרה של התבואה הוא הגרעין, כך גם עיקרו של העולם הוא עם ישראל, שהוא העיקר והגרעין של כל העולם.
לתבואה ישנם חלקים שונים: שיבולת, קש, גרעינים ועוד, ולכל חלק תפקיד משלו. עם כל זה, כשהאדם זורע את התבואה הוא עושה זאת לשם הגרעינים בלבד. כך גם בבריאת העולם. גם במציאות ישנם חלקים ופרטים רבים, אבל בריאת העולם לא נעשתה אלא בשביל עם ישראל, וכל שאר הפרטים הם תוספת טפלה לבריאה של עם ישראל.
כשם שהגרעין הוא בעל התכונות הייחודיות, המגדירות אותו כגרעין וכעיקר התבואה, ולא ייתכן להחליפו בקש, כך לא ניתן להחליף את עם ישראל באומה אחרת ולומר שאומה זו היא העיקר.
הרחבות
* ישראל והעמים
וּמִפְּנֵי כִּי יִשְׂרָאֵל... הֵם עִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְהָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם רֵאשִׁית אֵין לָהֶם דָּבָר זֶה. הבדל זה שבין ישראל לבין העמים ניכר בעיקר ביחס לאומות. אולם ישנם יחידי סגולה גם בין הגויים שמסוגלים להתרומם למדרגות עליונות כדבריו של הרב קוק : "מצדם של יחידי הסגולה אין אנחנו יודעים הבדל בין עם ולשון ו"נכרי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" [סנהדרין נט.], וכבר אמרו חכמינו הראשונים "נקבל פני פילוסופוס חברנו" [כלה רבתי ז, ד]. אבל מה שאנו דורשים בשבחה של כנסת ישראל בכלל, הוא על דבר הסגולה האלקית הנמצאת בנשמת האומה בכללה, וממילא היא מתגלה גם כן בכל יחיד באיזו צורה מיוחדת, ומקרא מלא הוא: "ונפלינו" [שמות לג, טז]" [אגרות הראיה א, סד]. עם ישראל הוא עם מיוחד. הרב קוק ממשיך ומבאר שעובדה זו היא נתון שעלינו להכיר בו ולשמוח בו ורק כך נושפע ממנו באור חיובי: "והחופש הגמור שלנו הוא, שנהיה מרימים ראש בגלוי להתפאר באהבת כנסת ישראל, החקוקה בנשמתנו פנימה, ואין לנו להכחיש אהבה טהורה זאת, לא מצד כל הגיון מדעי, ולא מצד כל חסידות קוסמופוליטית (אמון באחדות כלל האומות). כשנהיה יונקים מבארנו, באר ישראל, יהיה לנו כל, גם חסידות, גם דעה, ובהרחבת הדעת של עשירות פנימית נשקיף על כל הככר (העושר) האנושי, להתכבד בחיל של חלקנו באוצר הכלל ושל חלקנו המיוחד שאין לזרים" [שם]
לעילוי נשמת רבקה בת הרב יחזקאל שרגא ע"ה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר להתקלח ביום טוב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך מותר להכין קפה בשבת?
תהיו חמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
