ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
אבל יש גם אנשים שעבודת ה' שלהם ספגה מכה קשה בעקבות סיפור מיוחד ששמעו מחבר. סיפור על דמות גדולה, חסיד מוסר נפש, צדיק נערץ, שחדר לעומק לבם והפך להם את החיים – ולא במובן הטוב. אנשים שאיבדו קנה מידה, שעברו מעולם אמיתי שבו הם מכירים את עצמם – על המעלות ועל החסרונות שבהם – לעולם מדומיין שבו הם גיבורי על שדבר לא יוכל לעצור אותם.
פלא, איך אותו ספר יכול לבנות עולם אצל יהודי פלוני ולהחריב אותו אצל יהודי אלמוני. הראשון קורא בשקיקה סיפורי מידות טובות ועמל תורה של רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, למשל, והנפש שלו בוערת לתת לה' קצת יותר ממה שנתן עד כה. או אולי הרבה יותר. השני קורא את אותם סיפורים עצמם, ונפשו נאכלת באש זרה ומוזרה. מבחוץ נדמה כאילו גם הוא בוער לעבודת ה', לוקח את מה שקרא לעומק לבו ומיישם בחייו שלו, אך מבפנים זו אש של קנאה ותסכול, אש שאוכלת את החיים הפשוטים, האפורים, הרגילים לכאורה, ומכלה את החסרונות והיתרונות גם יחד בתאווה להיות ר' שלמה זלמן. במבחן התוצאה – "זה וזה לא נתקיימה בידו" – ברור שמדובר בתחפושת מתוחכמת ורעילה במיוחד של יצר הרע, שמנצל את התשוקות העמוקות ביותר שלנו ככלי הרסני במיוחד.
את פרשת הדרכים הזו רואה הבעש"ט מבעד למילות הגמרא במסכת ברכות. "הרבה עשו כרבי ישמעאל, ועלתה בידן". רבי ישמעאל הורה ליהודים לחרוש בשעת חרישה, לזרוע בשעת זריעה, לעשות מה שצריך בשביל להתפרנס, ויחד עם זאת לקבוע עתים לתורה. דרכו של רבי ישמעאל בלי ספק מתקבלת על הדעת, מתאימה לרצון ה' ועומדת במבחן התוצאה. אבל היו גם הרבה אחרים, ש"עשו כרשב"י ולא עלתה בידן". האם בגלל ששיטתו של רשב"י אינה ריאלית, או מפני שהיה היחיד שהיה מסוגל ליישמה? אם כך, מדוע בכלל מובאים דבריו בגמרא?
מבאר הבעש"ט: מה שלא עלתה בידם של אותם רבים, הוא רק מפני שעשו כרשב"י, שמאסו בהתמודדות ה"רגילה" שבה הם בני תמותה הפועלים במסגרת עולם גשמי, וחמדו לעצמם מדרגה שאינה שלהם – מדרגת רשב"י, מבני עלייה, שאכן אינה מדרגתם של רבים אלא של מעטים.
כל יהודי הוא שליח, שמופקד על שליחות חד פעמית שאמורה להתבצע בתוך תרכובת מדויקת של נסיבות. ביצוע השליחות הזו תלוי באמת הפנימית של השליח, שמוכרח להכריע בכל פעם מחדש – מה תפקידי, ומה אינו מתפקידי. מהי שליחותי, ומה כלול בשליחותו של אחר. חסידים אומרים שהרצון לאמץ את מדרגתו של אחר הוא לאו של "ולא תתורו אחרי לבבכם" – בעולמות הקדושה.
בשורה התחתונה: סיפורי צדיקים יכולים לחולל נפלאות. הם יכולים לחשוף בתוכנו כוחות רדומים, לפתוח את המחשבה למרחבים שלא היינו מודעים לקיומם ולגלות בתוכנו את הצדיק שבנו. אבל כל זאת בתנאי שאנו זוכרים שהדבר היקר ביותר שיש לנו הוא המדרגה המיוחדת לנו, מה שרק אנו יכולים לתת לה' יתברך, השליחות שיכולה להתבצע רק היכן שאנו נמצאים באמת – ולא בשום מקום אחר.
לרישום לרשימת תפוצה לעלון קרוב אליך
קרוב אליך (649)
הרב צבי מאיר זילברברג
4 - השרקן של הרבי
5 - לרגל ל"ג בעומר
6 - אסור להתרגל!
טען עוד

איך עושים קידוש?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מבוא לסדרת פתחי אמונה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

תיקון ימי השובבי"ם

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















