ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
ביום שהתחילה מלחמת "ששת הימים" באתי לישיבת "מרכז הרב" כדי ללמד שיעור. כמה רגעים לפני התחלת השיעור, בערך ב-11:15 בבוקר, לפתע שמענו קול יריות, צרורות של מכונת ירייה. תוך זמן קצר התפשטו היריות לכל אורך הגבול שחצה את ירושלים. היו תלמידים שעלו לגג הישיבה לראות מה קורה. היה חשש גדול בגלל שירושלים הייתה עיר קטנה ומוקפת גבול משלושה צדדים.
מאז התרחבה ירושלים והתפשטה לכל הצדדים ופרצה ימה וקדמה צפונה ונגבה, ויישובים יהודיים מעטרים אותה מסביב ועל זה הננו מודים ומהללים, מהללים על הניסים שהיו במלחמה ומודים על כל הטובה שחזרנו לירושלים לעיר העתיקה להר הבית. אולם כעת עננים כבדים מכסים את השמים ודאגות גדולות מטרידות את הלב. מה יהיה גורלה של ירושלים וגורל יהודה, שומרון, חבל עזה והגולן? האם חלילה תחולק ירושלים שוב תחת מסווה כל שהוא? הדאגות כה מעיקות כדברי הנביא האומר "נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שיכור וכגבר עברו יין מפני ה' ומפני דברי קודשו" (ירמיהו כג, ט; ע"פ סנהדרין צו, א).
והלב שואל: "מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד" (ירמיהו יב, א), מדוע הרשעים שולטים על הצדיקים? מדוע אלו שמקריבים את נפשם על התורה ועל ארץ ישראל ומקדישים שנים רבות במסירות לישובה של ארץ ישראל - נענשים, ואילו עוזבי תורה ועוזבי ארץ ישראל - דרכם צלחה? מדוע יראי חטא ימאסו עד שכביכול יתייאשו מן הגאולה? ריבונו של עולם השיב לירמיהו על שאלה זו: אתה מתפלא על השכר שאני נותן לרשעים, דע לך שבגלל זכות מועטה שלהם הם מקבלים שכר כזה, ומכאן תדע כמה יהיה גדול שכרם של הצדיקים שעושים רצוני. כך מבארת הגמרא בסנהדרין (צו, א). הווי אומר כשאתה רואה שרשעים מצליחים אינך צריך לאבד את אמונתך אלא להפך, אדרבה, מכאן תלמד קל וחומר ועל אחת כמה וכמה תהיה הצלחתם של הצדיקים, זהו ניסיון שריבונו של עולם מנסה את אנשי האמונה כדי להעמיק את אמונתם ולהרבות את שכרם.
מהלך הגאולה דרך מכשולים
הקושי הגדול ביותר שאנו נמצאים בו מבואר בדברי ירמיהו הנביא (ל, ה-ו): "כי כה אמר ה' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום, שאלו נא וראו אם יֵולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה". כל גבר הכוונה להקב"ה שכל הגבורה שלו (סנהדרין צח, ב) והוא כביכול מצטער כיולדה - שהגאולה היא כלידה - ואומר בשעה שמעביר עובדי כוכבים מפני ישראל איך אאבד אלו מפני אלו? כיוון שראה הקב"ה מפלתן של ישראל נותן גדולתו לעובדי כוכבים וכשחוזרין ישראל בתשובה ונגאלים קשה לו לאבד את הגויים מפני ישראל. ובשעה שהקב"ה אומר כן "נהפכו כל פנים לירקון" (ירמיהו ל, ו), "כל פנים" אלו פמליא של מעלה - המלאכים, ופמליא של מטה - ישראל, ושניהם בצער (סנהדרין שם). זהו הקושי של הגאולה שבינתיים באו גויים בנחלתנו וקשה להוציאם. אלו הם חבלי משיח שעליהם אמר רב יוחנן: "ייתי ולא אחמניה" (סנהדרין צח, ב) - לא אוכל לסבול הצער הזה. והנביא ממשיך ואומר: "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, והיה ביום ההוא נאם ה' צבאות אשבור עולו מעל צוארך" (ירמיהו ל, ז-ח).
נמצא כי מהלך הגאולה נמשך גם דרך מכשולים, גם בעת צרה "וממנה יושע". אנחנו לא נסוגים מהכרתנו שהארץ כולה שלנו ורק שלנו. שירושלים עיר הקודש כולה שלנו ורק שלנו, ואנחנו נמשיך להיאחז בכל כוחותינו בארץ ישראל ולא נרתע מקשיים. נמשיך את דרכם של מורינו ורבותינו הרב, והרב צבי יהודה, בעוז של תורה, בביטחון ובתגבורת של אמונה. נתאחד כולנו תחת הנהגתו של מו"ר ראש הישיבה, הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א, הממשיך את המערכה על שלמות הארץ והרבצת תורה. ונברך אותו כולנו באריכות ימים ושנים בכוחות רעננים ומתחדשים "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור" (תהילים סא, ז). האחדות וקבלת הנהגה של תורה היא תנאי גדול להצלחת דרכנו ונסיים בהמשך נבואת ירמיהו (ל, י): "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.















