ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מורי ורבותי, הגענו לשלב חדש במלחמת ששת הימים. אנחנו נמצאים בעצומה של מלחמה (מבצע "חומת מגן"), ומרן הרב למד אותנו שיש "אורות המלחמה". "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), ריבונו של עולם "בעל מלחמות" ו"מצמיח ישועות". מלחמה זו כנגד הטרור הערבי גורמת לבירור עמוק בתוכנו, להעמיק את הזהות העצמית שלנו, ולבירור עניינה של הארץ הזאת, ארץ ה', ארץ ישראל.
הטרור הערבי נובע מהתחושה של הערבים שהארץ הולכת ונכבשת על ידי עם ישראל, ומתיישבת בישובים יהודים, והם אינם יכולים לעצור את התהליך האלוקי הזה. זה מביא אותם למעשי ייאוש. המחבלים המתאבדים מבטאים את תהליך ההתאבדות הכללי שלהם. מעשי הטרור האיומים, הבלתי אנושיים, אלו פרפורי גסיסה של הקיום שלהם בארץ. לבני ישמעאל היו זכויות מסוימות שאפשרו להם להיות בארץ ישראל כשהייתה הארץ שוממה בזכות היותם נימולים. אך מפני שמילתם ריקנית ולא נעשית בשלמות, הזכות שלהם להיות בארץ ישראל היא רק כשהארץ הייתה ריקנית, ושוממה מבלי בניה (זוהר וארא, לב, א ראה עוד דברי מו"ר, והגדת לבנך, עמ 67). ונאמר עוד בזוהר שהם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שתשלם זכותם בארץ. וכעת נשלמה זכותם. עם ישראל חוזר לארץ ישראל, הארץ נבנית על ידי בני ישראל, והאויב הערבי מרגיש שהארץ נשמטת מידיו והוא משתולל. מלחמה זו תסתיים בהסתלקותם מהארץ חזרה לארץ מוצאם ועם ישראל ישב לבדו בארץ ירושתו.
הטרור בגלל התקדמותנו
יש הטוענים שהטרור הערבי של עכשיו הוא תוצאה של מלחמת ששת הימים. הטרור הערבי משתולל בגלל הכיבוש הישראלי של יש"ע ובגלל ההתנחלויות הפזורות ברחבי יש"ע. הכיבוש וההתנחלויות הם גורמים לזעם ולתסכול הערבי, ולטרור. טענות אלו נכונות. ככל שאנו מתחזקים באחיזתנו בארץ ישראל מתגברת ההתנגדות אלינו. אולם ההתנגדות וההפרעות אינן בגלל שאנו פוגעים בהם ומתפתחים על חשבונם, אלא להיפך, מאז שכבשנו את יש"ע רמת החיים ותנאי החיים של הערבים השתפרו שם מאוד מאוד ואי אפשר להשוות את מצבם למצב בשאר ארצות ערב. אנחנו גם לא הפרענו להם לנהל את אורך חייהם כרצונם. הדבר היחידי שגורם להם להילחם בנו הוא שהם רוצים לעצור את התקדמותנו, ומאותה סיבה כל ארצות ערב נלחמות בנו. זו מלחמה נגד אמונתנו, נגד גאולתנו, ולכן כדי לחזק את ביטחוננו עלינו להעמיק את אחיזתנו בכל מרחבי ארצנו למרות ההפרעות, ורק בהתחזקות אחיזתנו בארץ - ביטחוננו יגבר. ואמנם ככל שנתחזק ההפרעות יתגברו אבל אדרבה ההפרעות מעידות שאנו בדרך הנכונה. עלינו לחזק את אחיזתנו בירושלים כולה, ואת הר הבית מקום מקדשנו לסגור בפני זרים. שלא ישאבו משם הסט"א כוחות. אלא רק אנחנו נחזיק במקום מקדשנו, שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
ימי חסד ודין כאחד
על הפסוק: "ושמתי כדכד שמשותיך" (ישעיהו נד, יב) דורשת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
נחלקו האמוראים בארץ והמלאכים ברקיע ממה יהיו עשויים החלונות של ירושלים לעתיד לבוא. האם לעתיד לבוא האור המאיר בירושלים יהיה אור של שוהם או ישפה? האם אור של חסד או של דין, שהרי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ונחלקו באיזו מידה תבנה ירושלים. אמר הקב"ה: יהיה גם מזה וגם מזה, מדת הדין ומדת החסד ביחד, מיזוג של המידות או שתיהן כאחת. זהו המצב בימינו, מידת הדין בפיגועי הטרור ומאידך מידת חסד נפלא. כמה ניסיונות לפיגועים שנמנעו, יותר מאלף פגזים שנפלו על יישובי חבל עזה ובכל פעם אנשים ניצלו בניסים, חסד אלוקי "כדין וכדין".
ב"ליקוטי תורה" (פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) מסביר בעל ה"תניא" שמחלוקתם קשורה לאבני האפוד של אהרן הכהן. על אבן השוהם כתוב "יוסף", ועל ישפה כתוב "בנימין", ונחלקו באיזה אופן תיבנה ירושלים באתערותא דלעילא או באתערותא דלתתא, שיוסף משפיע מלמעלה ובנימין עניינו התערותא דלתתא. אומר הקב"ה: "כדין וכדין", ירושלים תבנה גם בסייעתא דשמיא נפלאה ללא מעשה אדם, וגם בהתעוררות מלמטה.
נמשיך בפסוקים בישעיהו (נד, טז-יז):
הן אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'.
מפרש רש"י (שם טז):
הנה אנכי - אשר בראתי חרש המתקן כלי ואני אשר בראתי משחית המחבלו, כלומר אני הוא שגריתי בך את האויב, אני הוא שהתקנתי לו פורעניות.
לפיכך עם הבכי והכאב על אובדן נפשות יקרות בפיגועים, אנו מודים לריבונו של עולם על הטוב, ומכירים שכל הזמן אנו מתקדמים והייסורים הם חלק מהמהלך האלוקי.
אמר דוד: "ואני בחסדך בטחתי" (תהילים יג, ו) - לפני המלחמה, "יגל לבי בישועתך" (שם) - גם בשעת המלחמה, אנו מלאי בטחון בהצלחה ו"יגל לבי בישועתך" על אף המחיר, "אשירה לה' כי גמל עלי" (שם) לאחר הניצחון. נייחל לה' שיוביל את צבא ישראל לניצחון מלא והארץ תקיא מתוכה את כל אויבינו ונשאר רק אנחנו בארץ ישראל ונבנה את ירושלים ובית המקדש, ויהפוך ה' את לב כל העמים לטובה על ישראל, ואמרו: "לכו ונעלה אל הר ה'... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" (ישעיהו ב, ג).

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.















