ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מורי ורבותי, הגענו לשלב חדש במלחמת ששת הימים. אנחנו נמצאים בעצומה של מלחמה (מבצע "חומת מגן"), ומרן הרב למד אותנו שיש "אורות המלחמה". "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), ריבונו של עולם "בעל מלחמות" ו"מצמיח ישועות". מלחמה זו כנגד הטרור הערבי גורמת לבירור עמוק בתוכנו, להעמיק את הזהות העצמית שלנו, ולבירור עניינה של הארץ הזאת, ארץ ה', ארץ ישראל.
הטרור הערבי נובע מהתחושה של הערבים שהארץ הולכת ונכבשת על ידי עם ישראל, ומתיישבת בישובים יהודים, והם אינם יכולים לעצור את התהליך האלוקי הזה. זה מביא אותם למעשי ייאוש. המחבלים המתאבדים מבטאים את תהליך ההתאבדות הכללי שלהם. מעשי הטרור האיומים, הבלתי אנושיים, אלו פרפורי גסיסה של הקיום שלהם בארץ. לבני ישמעאל היו זכויות מסוימות שאפשרו להם להיות בארץ ישראל כשהייתה הארץ שוממה בזכות היותם נימולים. אך מפני שמילתם ריקנית ולא נעשית בשלמות, הזכות שלהם להיות בארץ ישראל היא רק כשהארץ הייתה ריקנית, ושוממה מבלי בניה (זוהר וארא, לב, א ראה עוד דברי מו"ר, והגדת לבנך, עמ 67). ונאמר עוד בזוהר שהם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שתשלם זכותם בארץ. וכעת נשלמה זכותם. עם ישראל חוזר לארץ ישראל, הארץ נבנית על ידי בני ישראל, והאויב הערבי מרגיש שהארץ נשמטת מידיו והוא משתולל. מלחמה זו תסתיים בהסתלקותם מהארץ חזרה לארץ מוצאם ועם ישראל ישב לבדו בארץ ירושתו.
הטרור בגלל התקדמותנו
יש הטוענים שהטרור הערבי של עכשיו הוא תוצאה של מלחמת ששת הימים. הטרור הערבי משתולל בגלל הכיבוש הישראלי של יש"ע ובגלל ההתנחלויות הפזורות ברחבי יש"ע. הכיבוש וההתנחלויות הם גורמים לזעם ולתסכול הערבי, ולטרור. טענות אלו נכונות. ככל שאנו מתחזקים באחיזתנו בארץ ישראל מתגברת ההתנגדות אלינו. אולם ההתנגדות וההפרעות אינן בגלל שאנו פוגעים בהם ומתפתחים על חשבונם, אלא להיפך, מאז שכבשנו את יש"ע רמת החיים ותנאי החיים של הערבים השתפרו שם מאוד מאוד ואי אפשר להשוות את מצבם למצב בשאר ארצות ערב. אנחנו גם לא הפרענו להם לנהל את אורך חייהם כרצונם. הדבר היחידי שגורם להם להילחם בנו הוא שהם רוצים לעצור את התקדמותנו, ומאותה סיבה כל ארצות ערב נלחמות בנו. זו מלחמה נגד אמונתנו, נגד גאולתנו, ולכן כדי לחזק את ביטחוננו עלינו להעמיק את אחיזתנו בכל מרחבי ארצנו למרות ההפרעות, ורק בהתחזקות אחיזתנו בארץ - ביטחוננו יגבר. ואמנם ככל שנתחזק ההפרעות יתגברו אבל אדרבה ההפרעות מעידות שאנו בדרך הנכונה. עלינו לחזק את אחיזתנו בירושלים כולה, ואת הר הבית מקום מקדשנו לסגור בפני זרים. שלא ישאבו משם הסט"א כוחות. אלא רק אנחנו נחזיק במקום מקדשנו, שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
ימי חסד ודין כאחד
על הפסוק: "ושמתי כדכד שמשותיך" (ישעיהו נד, יב) דורשת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
נחלקו האמוראים בארץ והמלאכים ברקיע ממה יהיו עשויים החלונות של ירושלים לעתיד לבוא. האם לעתיד לבוא האור המאיר בירושלים יהיה אור של שוהם או ישפה? האם אור של חסד או של דין, שהרי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ונחלקו באיזו מידה תבנה ירושלים. אמר הקב"ה: יהיה גם מזה וגם מזה, מדת הדין ומדת החסד ביחד, מיזוג של המידות או שתיהן כאחת. זהו המצב בימינו, מידת הדין בפיגועי הטרור ומאידך מידת חסד נפלא. כמה ניסיונות לפיגועים שנמנעו, יותר מאלף פגזים שנפלו על יישובי חבל עזה ובכל פעם אנשים ניצלו בניסים, חסד אלוקי "כדין וכדין".
ב"ליקוטי תורה" (פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) מסביר בעל ה"תניא" שמחלוקתם קשורה לאבני האפוד של אהרן הכהן. על אבן השוהם כתוב "יוסף", ועל ישפה כתוב "בנימין", ונחלקו באיזה אופן תיבנה ירושלים באתערותא דלעילא או באתערותא דלתתא, שיוסף משפיע מלמעלה ובנימין עניינו התערותא דלתתא. אומר הקב"ה: "כדין וכדין", ירושלים תבנה גם בסייעתא דשמיא נפלאה ללא מעשה אדם, וגם בהתעוררות מלמטה.
נמשיך בפסוקים בישעיהו (נד, טז-יז):
הן אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'.
מפרש רש"י (שם טז):
הנה אנכי - אשר בראתי חרש המתקן כלי ואני אשר בראתי משחית המחבלו, כלומר אני הוא שגריתי בך את האויב, אני הוא שהתקנתי לו פורעניות.
לפיכך עם הבכי והכאב על אובדן נפשות יקרות בפיגועים, אנו מודים לריבונו של עולם על הטוב, ומכירים שכל הזמן אנו מתקדמים והייסורים הם חלק מהמהלך האלוקי.
אמר דוד: "ואני בחסדך בטחתי" (תהילים יג, ו) - לפני המלחמה, "יגל לבי בישועתך" (שם) - גם בשעת המלחמה, אנו מלאי בטחון בהצלחה ו"יגל לבי בישועתך" על אף המחיר, "אשירה לה' כי גמל עלי" (שם) לאחר הניצחון. נייחל לה' שיוביל את צבא ישראל לניצחון מלא והארץ תקיא מתוכה את כל אויבינו ונשאר רק אנחנו בארץ ישראל ונבנה את ירושלים ובית המקדש, ויהפוך ה' את לב כל העמים לטובה על ישראל, ואמרו: "לכו ונעלה אל הר ה'... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" (ישעיהו ב, ג).
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
איך מתגברים על מידות רעות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
דיני פרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
