ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
לפני שלושים ושש שנים, ביום הזה, יום כ"ח באייר זכינו לחזור לירושלים העתיקה ולהר הבית מקום בית מקדשנו.
מדרגות מדרגות בדרך הגאולה, וכך גם סדר התפילה: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם, וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין". תחילה באה התפילה על הכנת כסא לדוד, ואחר כך באה תפילה בברכה נוספת: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". הגענו לפרק זה של חזרה לירושלים, ושל בנין כסא לדוד. כל המדרגות בדרך הגאולה מובילות אל המגמה העליונה והיא בנין בית המקדש והשראת השכינה בו ובתוכנו, ומכוח הקדושה העליונה העתידה להתגלות מתפתחות ומופיעות כל המדרגות המביאות אליה.
במכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דויהי, פרשה ג) נאמר:
רבי ישמעאל אומר: "מה תצעק אלי" (שמות יד, טו), בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים! שנאמר: "עורי עורי לבשי עוזך לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבוא בך ערל וטמא" (ישעיה נב, א), ואומר: "עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' עורי כימי קדם דורות עולמים הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים" (שם נא, ט-י).
כלומר, ישראל צועדים בדרך לירושלים, הדרך ארוכה, עומדים לפני ים סוף, והים מעכב, אך קדושת ירושלים העתידה, שישראל קשורים בה, מנצחת כל מעצור, והיא קורעת את הים. וכך מכוח ירושלים אנו הולכים ומנצחים את כל המכשולים, "'והנצח' - זו ירושלים" (ברכות נח, א).
ככל שמתקרבים יותר אל הגאולה השלמה מתרבים הקשיים. וכך אנו אומרים בהלל: "כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם" (תהילים קיח, י). בתחילה רק "סבבוני", וה' מכרית אותם – "אמילם" – מלשון ימולל ויבש (רש"י שם). אחר כך מתרבה ההתנגדות "סבוני גם סבבוני" (שם יא), ושוב: "בשם ה' כי אמילם" (שם) - אנו מתגברים עליהם. אחר כך הקושי מגיע לשיאו: "סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם" (שם יב). בדרך הגאולה מנצחים במאבק קטן, עולים מדרגה ואז יש מאבק יותר קשה ויותר גדול, ושוב מנצחים ועולים מדרגה ופוגשים בהתנגדות עוד יותר גדולה. אולם הניצחון בטוח, בזכות המגמה העליונה – ירושלים, מנצחים בכל מאבק "'והנצח' זו ירושלים".
בלי תורה אין דבקות בארץ
הולך ומתברר יותר ויותר שבלי אמונה בה' ובתורתו אין גם דבקות בארץ ישראל. התורה והארץ חד הם, ומי שרחוק מתורה מאבד גם את רעיון ארץ ישראל.
חכמים אמרו: "מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל" (סנהדרין קב, ב). כלומר מי שבונה את ארץ ישראל זוכה למלכות. אך מה קורה למי שבונה מצד אחד ומחריב מצד שני? - ימים יגידו. אך זה ברור כי מתיישבי יש"ע הבונים את ארץ ישראל במסירות נפש, עתידים להיות המנהיגים של האומה.
עוד אמרו חז"ל (איכה רבה, פתיחתא ב):
תני רבי שמעון בר יוחאי: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר: "על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי" (ירמיהו ט, יא-יב). רבי הוה משלח לר' אסי ולר' אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל (רבי היה משלח את ר' אסי ור' אמי שילכו ויתקנו את הערים בארץ ישראל), והוון עלין לקרייתא ואמרין להון: אייתו לן נטורי קרתא, והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא (כשנכנסו לעיר אמרו לאנשי העיר: הביאו לנו את שומרי העיר! הביאו לפניהם את הממונים על שמירת העיר והשדות). והוון אמרין להון: אלין נטורי קרתא? אלין חרובי קרתא! אמרו להון: ומאן אינון נטורי קרתא? (אמרו: לא לאלו אנו מתכוונים הם לא השומרים האמתיים. שאלו אותם: ומי השומרים האמתיים) אמרו להם: אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה.
וברוך ה' ביישובי יש"ע מקדישים מאמצים רבים לחינוך הנוער לתורה ולקדושה, והיישובים הולכים ומתחזקים והערים הולכות ומתחזקות ומתבססות. וכאשר אנו שומעים על תכניות של עקירה של ישובים - זאת היא בת קול היוצאת מהר חורב המזרזת אותנו להוסיף עוד תורה ומצוות.
ירושלים היא הלב של הארץ והלב של העם, "יש אבנים שהם לבבות" (הרצי"ה, לנתיבות ישראל א, מהדורת בית אל תשס"ב, עמ' ל), אלו אבני הכותל, אבני הר הבית. הלב הוא מקור החיים ממנו נמשכים החיים אל כל האברים. מירושלים הקדושה, ממקור הקודש שלא זזה ממנו השכינה לעולם, משם אנו שואבים את הכוח העוז והעוצמה לעמוד מול הקשיים החדשים ולנצח אותם.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














