ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
לפני שלושים ושש שנים, ביום הזה, יום כ"ח באייר זכינו לחזור לירושלים העתיקה ולהר הבית מקום בית מקדשנו.
מדרגות מדרגות בדרך הגאולה, וכך גם סדר התפילה: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם, וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין". תחילה באה התפילה על הכנת כסא לדוד, ואחר כך באה תפילה בברכה נוספת: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". הגענו לפרק זה של חזרה לירושלים, ושל בנין כסא לדוד. כל המדרגות בדרך הגאולה מובילות אל המגמה העליונה והיא בנין בית המקדש והשראת השכינה בו ובתוכנו, ומכוח הקדושה העליונה העתידה להתגלות מתפתחות ומופיעות כל המדרגות המביאות אליה.
במכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דויהי, פרשה ג) נאמר:
רבי ישמעאל אומר: "מה תצעק אלי" (שמות יד, טו), בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים! שנאמר: "עורי עורי לבשי עוזך לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבוא בך ערל וטמא" (ישעיה נב, א), ואומר: "עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' עורי כימי קדם דורות עולמים הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים" (שם נא, ט-י).
כלומר, ישראל צועדים בדרך לירושלים, הדרך ארוכה, עומדים לפני ים סוף, והים מעכב, אך קדושת ירושלים העתידה, שישראל קשורים בה, מנצחת כל מעצור, והיא קורעת את הים. וכך מכוח ירושלים אנו הולכים ומנצחים את כל המכשולים, "'והנצח' - זו ירושלים" (ברכות נח, א).
ככל שמתקרבים יותר אל הגאולה השלמה מתרבים הקשיים. וכך אנו אומרים בהלל: "כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם" (תהילים קיח, י). בתחילה רק "סבבוני", וה' מכרית אותם – "אמילם" – מלשון ימולל ויבש (רש"י שם). אחר כך מתרבה ההתנגדות "סבוני גם סבבוני" (שם יא), ושוב: "בשם ה' כי אמילם" (שם) - אנו מתגברים עליהם. אחר כך הקושי מגיע לשיאו: "סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם" (שם יב). בדרך הגאולה מנצחים במאבק קטן, עולים מדרגה ואז יש מאבק יותר קשה ויותר גדול, ושוב מנצחים ועולים מדרגה ופוגשים בהתנגדות עוד יותר גדולה. אולם הניצחון בטוח, בזכות המגמה העליונה – ירושלים, מנצחים בכל מאבק "'והנצח' זו ירושלים".
בלי תורה אין דבקות בארץ
הולך ומתברר יותר ויותר שבלי אמונה בה' ובתורתו אין גם דבקות בארץ ישראל. התורה והארץ חד הם, ומי שרחוק מתורה מאבד גם את רעיון ארץ ישראל.
חכמים אמרו: "מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל" (סנהדרין קב, ב). כלומר מי שבונה את ארץ ישראל זוכה למלכות. אך מה קורה למי שבונה מצד אחד ומחריב מצד שני? - ימים יגידו. אך זה ברור כי מתיישבי יש"ע הבונים את ארץ ישראל במסירות נפש, עתידים להיות המנהיגים של האומה.
עוד אמרו חז"ל (איכה רבה, פתיחתא ב):
תני רבי שמעון בר יוחאי: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר: "על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי" (ירמיהו ט, יא-יב). רבי הוה משלח לר' אסי ולר' אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל (רבי היה משלח את ר' אסי ור' אמי שילכו ויתקנו את הערים בארץ ישראל), והוון עלין לקרייתא ואמרין להון: אייתו לן נטורי קרתא, והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא (כשנכנסו לעיר אמרו לאנשי העיר: הביאו לנו את שומרי העיר! הביאו לפניהם את הממונים על שמירת העיר והשדות). והוון אמרין להון: אלין נטורי קרתא? אלין חרובי קרתא! אמרו להון: ומאן אינון נטורי קרתא? (אמרו: לא לאלו אנו מתכוונים הם לא השומרים האמתיים. שאלו אותם: ומי השומרים האמתיים) אמרו להם: אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה.
וברוך ה' ביישובי יש"ע מקדישים מאמצים רבים לחינוך הנוער לתורה ולקדושה, והיישובים הולכים ומתחזקים והערים הולכות ומתחזקות ומתבססות. וכאשר אנו שומעים על תכניות של עקירה של ישובים - זאת היא בת קול היוצאת מהר חורב המזרזת אותנו להוסיף עוד תורה ומצוות.
ירושלים היא הלב של הארץ והלב של העם, "יש אבנים שהם לבבות" (הרצי"ה, לנתיבות ישראל א, מהדורת בית אל תשס"ב, עמ' ל), אלו אבני הכותל, אבני הר הבית. הלב הוא מקור החיים ממנו נמשכים החיים אל כל האברים. מירושלים הקדושה, ממקור הקודש שלא זזה ממנו השכינה לעולם, משם אנו שואבים את הכוח העוז והעוצמה לעמוד מול הקשיים החדשים ולנצח אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
