ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מצוות עשה מהתורה לשמור על בית המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות (עשה כב):
שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד... לגדלו ולכבדו ולרוממו. והוא אמרו לאהרן: "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" (במדבר יח, ב), כלומר שהם יהיו לפניו תמיד... גדולה למקדש שיש עליו שומרים, לא דומה פלטרין שיש עליה שומרים לפלטרין שאין עליה שומרים.
כלומר זה שיש שומרים הוא לכבודו של בית המקדש. נשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, האם מצווה להעמיד שומרים בכל פתחי הר הבית ובכל פינותיו לכבוד ולתפארת למקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה, כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה (הלכות בית הבחירה ו, טז). ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטיין בספרו "אביר משכנות יעקב" (ירושלים תרמ"ח), לפני למעלה ממאה שנה. הוא פנה לגאון האדר"ת שהסתפק בדבר (חלק שני, עמ' ט, ב-י, א). כן הוא פנה לאדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" (שם, עמ' נד, ב) אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, בגלל שהכוהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב. אולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש.
מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית:
ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד.
משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה. בלי להיכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לה' אלוקינו ולנו. כדי לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר הבית כולו הוא מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו. ולמנות שומרים נוספים שיסתובבו סביב הר הבית בכל יום. ובנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר הבית, ממנו יצפו אל תוך הר הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר הבית טמאים כי גם זה היה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו כדי להראות את שייכותנו להר הבית, יבנה בעז"ה בית המקדש במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
