ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': בראשית כו עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי".
החידוש הזה של בחירתו של אברהם אבינו רמוז בסמיכות הפרשיות, פרשה קודמת מסתיימת במילים "וימת תרח בחרן". ויש בכך קושי מבחינת התאריכים כמו שציין רש"י שם, וז"ל:
"וימת תרח בחרן - לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרויים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי".
המהר"ל ב"גור אריה" מתקשה בתירוץ רש"י, להבין כפשוטו שהתורה העלימה את מציאותו של תרח, אלא מפרש שכאן נבחר אברהם וממילא נעשה כבריאה חדשה שאינה מתייחסת לתרח, כמו גר שנגייר שהוא כקטן שנולד. וכדי הדגיש זאת מציינת התורה שבהליכתו של אברהם לארץ ישראל כביכול תרח מת בשבילו! נראה שבשביל לגלות את המהות החדשה של אברהם אבינו באו עשרה הניסיונות שנסהו ה'.
וכך מפרש הרמב"ן (בראשית פרק כב פסוק א):
"... אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
לדבריו הניסיון הוא כמו העלאה על "נס" להוציא לאור ולגלות לעין כל את הכוחות הקיימים כבר אצלו.
וכך מפורש במשנה אבות (פרק ה משנה ג) "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום". רצונם לומר, שע"י הניסיונות נודע דבר חיבתו של אברהם.
נראה להקביל את עשרת הניסיונות של אברהם לעשרה מאמרות שנברא העולם ולעשרת הדברות שנתנו בסיני. כך אומר בעל הטורים, שלכן פתח הכתוב במילים "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'", משום שזה כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. והרעיון בכך, שעשרה המאמרות נתגלו בעולם ע"י אברהם אבינו שהתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בהם. והם עתידים להוסיף ולהתגלות בעשרת הדברות בהר סיני 2 . והנה בשלושת העינינים הנ"ל, אנו מוצאים שהמאמר הראשון שבהם הוא אינו מאמר מפורש, אלא נאמר כעובדה, והוא כולל את כל העשרה. כך בעשרה מאמרות שנברא העולם, הראשון שבהם הוא "בראשית", שאינו מאמר מפורש והוא כולל את כל הבריאה. וכן בעשרת הדברות, הדבור הראשון הוא "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אין בו ציווי אלא קביעת עובדה, והוא כולל את כל עשרת הדברות. וכן הניסיון הראשון של אברהם אבינו 3 היה הניסיון באור כשדים, שלא נזכר בפירוש בתורה, ולא נאמר שם ציווי או אמירה, והתורה רומזת לכך בברית בין הבתרים "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים", וזה דומה לדבור ראשון של עשרת הדברות "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הצד השווה לכולם, שהיה בהם כעין לידה של מציאות חדשה יש מאין, כך בבריאת העולם בבראשית וכך בבחירת אברהם אבינו, שבאור כשדים נבחר וכאילו נולד מחדש, ושוב אינו מתיחס לתרח אביו. וכך במתן תורה שבו נבחרו ישראל וקבלו הויה חדשה 4 .
כיצד עבר אברהם את המשוכה הזאת, של המעבר מבן נח לאבי האומה הישראלית שקבלה תורה? מבואר במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה לט):
"ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שם שיר השירים ח' ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', אחות לנו קטנה - זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע. קטנה - שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים. ושדים אין לה - לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה - ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש. אם חומה היא נבנה עליה - אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה. ואם דלת היא נצור עליה - אם דל הוא במצות ובמעשים טובים נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה. אמר לפניו: רבון העולמים! אני חומה - מעמיד אני דברי. ושדי כמגדלות - זה חנניה מישאל ועזריה. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום - שנכנס בשלום ויצא בשלום".
לפי המדרשים אברהם אבינו היה בדור הפלגה ושם הוא התריע כנגדם, שהם כופרים בקב"ה, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" פירשו במדרש "כנגד אברהם אחד וה' אחד". והם התפלגו כיון שהיה חסר להם האמונה בה' אחד, ולאברהם אבינו היו הסגולות לאחד את כל הפרטים המפולגים, וזהו " כזה שהוא מאחה את הקרע".
אולם המעבר הזה מקטנות לגדלות אינו קל כל עיקר, כיון שהיה חסר תורה ומצוות, ובלא זה אי אפשר לו להשפיע, אולם תורה ומצוות לא יקבל כל זמן שלא נבחר, ונשאלת השאלה " מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה"? וכאן באה התשובה, שאם הוא ימסור נפשו בהחלטיות על אמונה בה' אזי יבנה עליה "טירת כסף" היינו כלל ישראל שנקראו "כנפי יונה נחפה בכסף" (עיין שם בהמשך המדרש). וזה הביא לאותו ממהפך בנפשו של אברהם שהכשיר אותו לקבל תורה ומצוות.
וכך היה במתן תורה, שישראל אמרו "נעשה ונשמע", והקדימו נעשה לנשמע , שזו אמירה החלטית לעשות אפילו אם אין מבינים מה לעשות, וזה הכשיר אותם לקבל תורה.
^ 1 עבודה זרה דף ט עמוד א "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן. שני אלפים תורה מאימת? אי נימא ממתן תורה עד השתא, ליכא כולי האי, דכי מעיינת בהו, תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי! אלא בראשית יב מואת הנפש אשר עשו בחרן".
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
