ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְבָר הִרְחַבְנוּ הַבֵּאוּר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת - שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲמֹד הָאָדָם עַל הַדְּבָרִים הָהֵם, יִקְנֶה בָּהֶם הֲבָנָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּית בָּעִנְיָן הַזֶּה - שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה מְחֻיָּב וּמֻכְרָח לִהְיוֹת 1 הַחִבּוּר הַקָּדוֹשׁ נִצְחִי. וּמִכָּל מָקוֹם, לְמַעֲלַת עִנְיָן הַנִּכְבָּד הַזֶּה יֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי בְּדָבָר זֶה יִוָּדַע מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל, וְיִתְבָּאֵר לְךָ כִּי לֹא עָזַב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם. וְכַאֲשֶׁר מָצָאנוּ כִּי הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם קִיּוּם לֹא יִשְׁתַּנּוּ, 2 וְלֹא יְצֻיַּר שֶׁיִּהְיֶה לְדָבָר שֶׁהוּא יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע, וּבִלְתִּי נִכְנָס תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁהוּא דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הַדְּבֵקוּת הַזֶּה בִּלְתִּי טִבְעִי. וְאִם 3 בְּאוּלַי יֹאמַר שֶׁמָּצָאנוּ שֶׁהַדְּבֵקוּת הַזֶּה הָיָה לוֹ 4 תּוֹסֶפֶת וְחִסָּרוֹן לְפִי הַמַּעֲשִׂים, וְכָךְ אֶפְשָׁר שֶׁיּוּסַר הַדְּבֵקוּת לְגַמְרֵי. בְּוַדַּאי דָּבָר זֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר אֵצֶל נֹחַ וְאָדָם, שֶׁלְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה הַדְּבֵקוּת רַק פְּרָטִי לְנֹחַ בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּנּוּ הַפְּרָטִים, יִשְׁתַּנֶּה הַדְּבֵקוּת גַּם כֵּן. אֲבָל הָאָבוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה הַבְטָחָתָם פְּרָטִי רַק כְּלָלִי, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ (בראשית כו, ג), וְדָבָר זֶה נִקְרָא דְּבֵקוּת כְּלָלִי, דְּהַיְנוּ כְּלַל הָאֻמָּה, וְאֵין שִׁנּוּי בַּכְּלָלִי, רַק הַשִּׁנּוּי הוּא בַּפְּרָט. וּלְפִיכָךְ, 5 אַף עַל גַּב שֶׁיִּתּוֹסֵף וְיִגָּרַע הַדְּבֵקוּת לְפִי הַמְקַבְּלִים, מִכָּל מָקוֹם, נִמְצָא עֶצֶם הַדְּבֵקוּת הַכְּלָלִי עוֹמֵד. לְכָךְ, דְּבֵקוּת הַזֶּה אֵין לוֹ שִׁנּוּי אַף בַּגָּלוּת, כִּי לֹא שַׁיָּךְ הִשְׁתַּנּוּת עַל יְדֵי חֵטְא, כִּי אִם שֶׁיַּגִּיעַ לַפְּרָטִים הַשִּׁנּוּי, אֲבָל לֹא יַגִּיעַ שִׁנּוּי לַכְּלָלִי.
________________________________
בכמה מקומות הרחבנו את הביאור, 1 שהחיבור בין ישראל לקב"ה הוא חיבור נצחי, והמעיין במקומות אלו ימצא בהם הבנה שלימה ואמיתית. בכל אופן, מפני חשיבות הנושא הנכבד הזה, יש צורך להאריך, כי בדברים אלו תתבאר מעלת ישראל, ושלא עזב אותם הקב"ה בשעת גלותם. אנו מוצאים שעולם הטבע קבוע ואינו משתנה. 2 אם כן, לא יעלה על הדעת, שדבר שהוא עליון יותר מעולם הטבע, לא יהיה לו מה שיש בעולם הטבע. מכיוון שהחיבור של ישראל והקב"ה הוא מעל הטבע, בודאי הוא חיבור נצחי ובלתי משתנה. ואם 3 יבוא השואל וישאל, הרי מצאנו שהקשר בין ישראל לקב"ה יש בו תמורות ושינויים, 4 לעיתים הקשר הדוק יותר ולעיתים פחות, בהתאם למעשיהם של ישראל, אם כן אולי הקשר יכול להפסק לגמרי? טענה זו נכונה ביחס לקשר שבין נח ואדם הראשון אל ה', כי הקשר שלהם היה קשר עם יחיד, וכאשר חל שינוי בפרט, יחול שינוי גם בקשר עם הקב"ה. אבל האבות, שלא הייתה ההבטחה להם הבטחה פרטית אלא הבטחה לכלל, כמו שנאמר: לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ, הרי זה דבקות כללית, חיבור אל כלל האומה, ולחיבור אל כלל האומה אין שינוי, כי שינוי יש רק בפרט, כי השינוי נובע מהחטא, והחטא הוא בפרטים ולא בכלל. 5 לכן אף שיש שינוי בעוצמת הקשר לפי מעשי הפרטים, עצם הקשר קיים. מסיבה זו לקשר זה אין שינוי אף כאשר הם בגלות, כי השינוי בקשר לפרט ולא לכלל.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
41 - פרק נ' חלק ה'
42 - פרק נ' חלק ד'
43 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
כשברא ה' את העולם הוא הטביע בו חוקי טבע קבועים שדרכם מתנהל העולם. אותם חוקי טבע אינם משתנים. הם עומדים וקיימים לעד ואין סיבה לחשוש שיום אחד יפסיק אחד החוקים מלהתקיים. הדבר נכון ביחס לחוקי טבע, ועל אחת כמה וכמה בנוגע למה שמעלתו למעלה מחוקי הטבע ופועל בהנהגה מיוחדת מאת ה'.
בחירתם של ישראל כאומה אינה יכולה להשתנות, מכיוון שכל יחיד ויחיד אמנם יכול להחליט בעצמו באיזו דרך הוא הולך והאם הוא סוטה מהציווי האלוהי, ואכן כתוצאה מסטייה זו תסור הדבקות הפרטית בינו לבין הבורא, אך בכל מה שנוגע לכלל, לעולם לא יכול לחול שינוי, כמו אותם חוקים שאינם משתנים ואינם תלויים בשום גורם אחר.
אדם הראשון ונח, לדוגמא, כל אחד מהם היה דבק בה' ושניהם הלכו בדרך אותה ציוה עליהם. לו יצויר שכל אחד מהם היה מחליט לשנות את דרכיו ולקלקל את מעשיו ואמונתו, הייתה הדבקות האלוהית סרה ממנו והיה נחשב כשאר כל האנושות. הסיבה לכך היא שהבחירה בהם נעשתה מתוך מעשיהם והשתדלותם בעבודת ה', וממילא אם היו משחיתים דרכם, הייתה סרה מהם הסיבה לבחירה זו.
לעומת זאת, כאשר נבחרו אברהם יצחק ויעקב להיות מקימי האומה ואבותיה, ההבטחה האלוהית אליהם לירושת הארץ והבחירה בישראל לא נבעה מצד פרטיותם של האבות ומעשיהם הטובים, אלא מצד המשכיותם וזרעם, דהיינו כלל ישראל לדורותיו, כך שבמעשיהם הפרטיים לא היו יכולים לשנות מאומה מבחירה זו. אכן מעשיהם של ישראל יקבעו האם הדבקות תהיה בגילוי או בהסתר פנים, אך לעולם תתמיד ותתקיים ולא תשתנה, אף בגלותם מארצם.
הרחבות
* אין בחירה לכלל
וְאֵין שִׁנּוּי בַּכְּלָלִי, רַק הַשִּׁנּוּי הוּא בַּפְּרָט. כתב רבי יצחק עראמה שבניגוד לפרט, שניתנה בידו הרשות לבחור בין הליכה בדרך הטוב או בסטייה ממנה – לכלל אין בחירה [עקידת יצחק, ניצבים]. הרב צבי יהודה קוק הסביר עקרון זה בשיחותיו: "ההבחנה הזאת שבין ציבוריות ליחידיות היא הבחנה יסודית. מה שיותר כללי וציבורי, הינו פחות בחירי. חופש הבחירה של האדם שייך לתחום ארבע אמותיו המצומצמות. לא תמיד זוכרים את הכלל הפשוט הזה, שכל ענין הבחירה שבין טוב לרע הוא רק באופן אישי פרטי, אבל ככל שמתרחבת המסגרת של האדם מיחידיות לכלליות – פוחתת הבחירה. אדם הנמצא לבדו עושה כפי שעולה על לבו, אבל כשאינו לבדו – לא כן הוא. אדם חברתי כבר אינו בחירי, הוא משועבד למשפחה, לחברה, לחוקי העיר, לחוקי המדינה ולחוקי הצבא. יש בזה שלבים על גבי שלבים. ככל שהאדם הינו יותר חברתי וציבורי – כך מצטמצם חופש בחירתו. למשל, אנו בני-אדם – האם קיימת אצלנו בחירה בזה? בעל כורחנו אנו שייכים ליצירה האלוהית של היותנו בני-אדם. לא נולדנו לא היום ולא אתמול, ואנו שייכים למין האנושי מתוך כפייה של עובדה אלוהית, "כפיית הר כגיגית". האנושות מורכבת מאומות ומגזעים, ואנו שייכים בעל כורחנו לחלק מסוים של האנושות, לגוון מיוחד של האנושות... עם הוא פחות אנושי ויותר אלוהי " [שיחות הרב צבי יהודה, שמות עמוד 33].
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
