ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
פרקליט המדינה האמריקני, התומך בהכרה בקיומה של "זכות" זו, הודה בתשובה לשאלת אחד השופטים שההכרה עשויה לפגוע במי שעדיין ימשיך להחזיק בהגדרה המסורתית של נישואין. לדוגמה, מכללה דתית שתפלה בעתיד בין מי שנשוי לבן-מינו לנשוי מסורתי, תפסיד בכך את התמיכה של המדינה. באחת ממדינות ארצות הברית שבה זכו לא מכבר נישואין חד-מיניים להכרה חוקית, בעלת מאפייה שסירבה מטעמי דת לאפות עוגת נישואין לזוג גברים הורשעה בדין ונקנסה.
הכרה בלגיטימיות של נישואין חד-מיניים המשווה מבחינה חוקית בינם ובין נישואין בין איש לאישה מחייבת דה- לגיטימציה של עקרונות המוסר הכלולים כמושכלים ראשונים בשבע מצוות בני נח. היא מעמידה אותם מחוץ לתחום המוגן על ידי הזכות הדמוקרטית לחופש הדת.
בדמוקרטיה, הזכות לחופש הדת אינה גורפת: לדוגמה, היא לא תגן בישראל על רצח בשם האסלאם על רקע "כבוד המשפחה". דוגמה אחרת: מדינות אירופיות שחקקו חוקים נגד שחיטה או ברית מילה, לא רואות את עצמן כמי שנטשו את מחויבותן לחופש הדת. הטענה שלהן היא שמצוות אלו פוגעות כל כך במוסר, שחובה להחריג אותן מהכלל שמדינה לא מתערבת לאסור פולחן דתי (האמת כמובן שונה: חוקים אלה אנטישמיים).
כדי לאסור בחוק אפליה נגד זוגיוּת חד-מינית, גם על מי שמתוך אמונתם הדתית רואים בנישואין אלה תועבה, נדרשת החרגה מקבילה. על רקע זה מובן הניסיון של התומכים בהגדרה מחדש של הנישואין להשתלט על השיח הציבורי ולהביא לכך שאמונה זו תיתפס כחשוכה עד כדי כך, שאדם שמכבד את עצמו יתבייש להזדהות איתה. לאחרונה הצהירה הילרי קלינטון בהקשר לאג'נדה הליברלית ש"חוקים זקוקים לגיבוי של נחישות פוליטית... וקודים תרבותיים מושרשים ואמונות דתיות... חייבים להשתנות".
בחזרה לקלקולי הכנענים
אין להתקפל או להתנצל מול המכבש הזה.
כאשר בעקבות הרעש בנפאל עלתה השאלה האם היה ניצול של האימהות הפונדקאיות, חשוב היה שיישמע גם קול צלול וכמה שיותר חזק נגד עצם הקמתן של משפחות חד-מיניות. וזאת לא רק משום שזוגיות כזו מביאה לבעיות חברתיות ופסיכולוגיות (במשך הדורות איסור זה התקבל כ"דרך ארץ" על ידי מי שהרמב"ם מכנה אותם חכמי האומות), אלא בעיקר משום שהיא נגד הרצון האלוקי וציוויו לאדם כצלם אלוקים.
לכאורה, כשעמדה זה יוצאת מפיהם של שומרי מצוות אין בהשמעתה שום חידוש. עם זאת חשוב להשמיעה כי היא מסמנת אי-כניעה למאמצי הדה-לגיטימציה של אלה שבשם המודרנה מבקשים להשיב לעולם את קלקולי התרבות עתיקי היומין של הכנענים, קלקולים ששרדו עם כנען את המבול.
השוויונות ללא-סייג של היום, על אף הדה-לגיטימציה שהיא עושה לאמונות החולקות עליה, מציגה פנים של פתיחות ונוחות בנוסח "כל עוד אינך פוגע באחרים, הכול מותר לך". בהתמודדות איתה יש נטייה לנסות ולהראות שהתורה אף היא נוחה ו"מכילה". אך התורה ומצוותיה אינן נוחות למי שמידותיו אינן מתוקנות. כפי שכתב הרמב"ם: "אין להקיש קלות התורה... לפי תאוות כל... בעל מידות מגונות, ואמנם תיבחן לפי השלם מבני אדם, אשר כוונת זאת התורה שיהיו בני אדם כולם כמו האיש ההוא" (מורה הנבוכים ב, לט).
זקן אחד מכת הבייתוסים הסביר מדוע חג השבועות נחגג לשיטתם בכל שנה דווקא ביום ראשון בשבוע: "משה רבנו אוהב ישראל היה, ויודע שעצרת יום אחד הוא, עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים". דחה רבן יוחנן בן זכאי את דברי הזקן מהפסוק: "'אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר" (דברים א, ב) – "ואם משה רבנו אוהב ישראל היה, למה איחרן במדבר ארבעים שנה?" (מנחות סה, א ב).
אהבת ישראל של התורה מתבטאת לא בפינוקו אלא בתיקון מידותיו ומעשיו, "תיקון שיביא איתו הטוב והנועם כי דרכיה דרכי נועם" (תפארת ישראל פרק ו). אהבה זו מחייבת אותנו בהשמעת התנגדות למתן לגיטימציה חברתית לזוגיות חד-מינית גם אם בכך ניתפס כ"לא נוחים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












