ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
היא נלחצה, וליבה החסיר פעימה. בדף הייתה רשימה ארוכה של מטלות, שעליה לעשות ולוודא, לפני שהאורחים הראשונים מגיעים לחתונה. חשוב לה מאוד שהכול יהיה מתוקתק, כדי שהשמחה תהיה עוצמתית ומרגשת, והחוויה תהיה מושלמת. כבר חודשיים, שהיא מתרוצצת ומתכוננת לחתונת ביתה הבכורה, והנה הערב הגדול מגיע בעוד כמה דקות, ועדיין עליה ל....
ולפתע, קול פנימי לחש לה – הרגעי! אם ברצונך לחוות את השמחה בתוך ליבך, עלייך לעצור לרגע ולהסיח את דעתך מהפרטים הקטנים. עדיף שכמה פרטים יחסרו, ובלבד שלא יסיחו את דעתך מהשמחה עצמה.
התיישבי! עצמי עיניים! נשמי נשימות עמוקות! חשבי על הרגע הגדול בחיי ביתך! וקבלי את פני האורחים בשמחה !
המשנה (סוף תענית) דורשת את הפסוק – "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אימו ביום חתונתו...", "יום חתונתו – זה מתן תורה". לחתונה הגדולה של חג השבועות, אנו מתכוננים 49 יום של ספירת העומר. זהו החג שאנו מתכוננים אליו את ההכנה הארוכה ביותר.
בתורה ובדברי חכמים יש ביטויים נוספים לחשיבות ההכנה לקבלת תורה. התורה מזכירה מפורשות את שלושת ימי ההגבלה, כימי הכנה למתן תורה – "היו נכונים לשלושת ימים...". חכמים מתחו ביקורת על בני ישראל, שלא קמו מוקדם בבוקר לקראת מעמד הר סיני, ובכך החסירו בהכנה הראויה למעמד הגדול. כדי לתקן חיסרון זה, נהגו ישראל להגות בתורה כל הלילה, ובכך להוסיף הכנה על הכנתם.
והנה, למרבה הפלא, דווקא ברגע הגדול של התקדש חג, מתרחשת תופעה הפוכה. לאור הביקורת שהעבירו חכמינו על חוסר הזריזות בקימה בבוקר למתן תורה, היינו מצפים שיחייבונו להזדרז ולקבל את חג השבועות. בפועל, אנו נוהגים הפוך. מנהג ישראל לאחר מעט את תפילת ערבית של שבועות. טעם המנהג, לפי שעל ספירת העומר נאמר – "שבע שבתות תמימות תהיינה", וכדי ששבועות הספירה יהיו תמימים-שלמים, אנו ממתינים עד שהיום ה-49 יסתיים בשלמותו, ורק לאחר מכן אנו מקבלים את פני החג.
נמצא, שתנועת הנפש שלנו ברגע התקדש חג, היא תנועה של המתנה ורגיעה. כך נוהגים אנו (כבמשל בו פתחנו) דווקא ברגע כניסת החג, לעצור ולהפנים את משמעותו. כך משלבים אנו בין תנועות הנפש של ההכנה והזריזות לקבלת התורה, לתנועת הנפש של ההמתנה וההפנמה.
תנועת נפש זו של עצירה, כדי לחוות את החוויה בצורה עמוקה ופנימית, חשובה מאד לדורנו השקוע בהחצנה ובמרוץ בלתי פוסק. תנועת נפש זו עומדת גם ביסודו של שם החג בפי חז"ל – 'עצרת'.
בתורה, הכינוי 'עצרת' נאמר על שני חגים אחרים – שביעי של פסח ושמיני עצרת. חג השבועות לא מכונה בתורה בשום מקום בשם – 'עצרת'. והנה, למרבה הפלא, חז"ל כינו דווקא את חג השבועות בשם – 'עצרת'. ולא זו בלבד, אלא שבלשון חז"ל, כשכתובה המילה 'עצרת' סתם ללא תוספת ביאור, הכוונה לשבועות. ונשאלת השאלה – מדוע שינו חז"ל בלשונם מלשון התורה?
תירץ זאת רבי לוי יצחק מברדיטשב זיע"א, וכך אמר: בכל יום – טוב יש שני עניינים, ראשית - אסורים אנו בעשיית מלאכה. בנוסף - כמעט לכל חג יש מצווה מיוחדת משלו, לראש השנה – תקיעת שופר, סוכות – סוכה ולולב וכן הלאה. יוצאי דופן מכלל החגים הם רק – שביעי של פסח ושמיני עצרת, שאין בהם מצווה מיוחדת, (שהרי איננו חייבים בהם באכילת מצה וישיבה בסוכה). לפיכך, נקראו יוצאי הדופן בתורה בשם – 'עצרת', ללמדך שיש בהם רק עניין אחד, שאנו עוצרים בהם מעשיית מלאכה, אך איננו מחוייבים בהם במצווה חיובית ייחודית.
בזמן שהמקדש קיים, גם לשבועות יש מצווה מיוחדת משלו, מצוות הבאת – שתי הלחם. מידי חג שבועות היו מקריבים במקדש את שתי הלחם. שתי הלחם אינם חלק מהקורבנות הרגילים של החג, אלא הם המצווה המיוחדת של החג. (ההוכחה לכך – קרבנות החגים נכתבו בפרשת פנחס, ואילו מצוות החגים נכתבו בפרשת אמור. שתי הלחם נכתבו בפרשת אמור ולא בפרשת פנחס, בדומה לשאר מצוות החגים). משחרב המקדש, ואיננו זוכים לקיום המצווה המיוחדת בשבועות, כינו חכמים את שבועות בשם – 'עצרת', לציין שכל מהותו כרגע שהוא 'עצור' מעשיית מלאכה.
אם כך, בשבועות יש מימד של 'עצירה', הפנמה וחוויה. המילה 'לעצור' בעברית היא גם הכינוי לסחיטת הזיתים לשמן, 'לעצור' זיתים. ענבים ושאר הפירות קל לסחוט, מפני שהם רכים והנוזלים יוצאים מהם בקלות. לעומתם, פעולת הסחיטה בזית קשה מאד, מפני שעיקר השמן עצור בגלעין. לכן, ל'עצירת' הזיתים, נדרשת קורת סחיטה ענקית, 'קורת בית הבד'. ופעולת הסחיטה בזית מכונה בשם – 'לעצור'. רק מי שעוצר, זוכה להוציא את השמן והאור הגנוז בגרעין.
ובחג השבועות – ה'עצרת' הקרוב, נזכה בעז"ה כולנו, לעצור את שטף מרוץ החיים, ו'לעצור' מתוך לבבנו פנימה את שמן אור התורה והחיבור לה'. חג שמח!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
חכמת התורה וחכמות החול
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
