ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
היא נלחצה, וליבה החסיר פעימה. בדף הייתה רשימה ארוכה של מטלות, שעליה לעשות ולוודא, לפני שהאורחים הראשונים מגיעים לחתונה. חשוב לה מאוד שהכול יהיה מתוקתק, כדי שהשמחה תהיה עוצמתית ומרגשת, והחוויה תהיה מושלמת. כבר חודשיים, שהיא מתרוצצת ומתכוננת לחתונת ביתה הבכורה, והנה הערב הגדול מגיע בעוד כמה דקות, ועדיין עליה ל....
ולפתע, קול פנימי לחש לה – הרגעי! אם ברצונך לחוות את השמחה בתוך ליבך, עלייך לעצור לרגע ולהסיח את דעתך מהפרטים הקטנים. עדיף שכמה פרטים יחסרו, ובלבד שלא יסיחו את דעתך מהשמחה עצמה.
התיישבי! עצמי עיניים! נשמי נשימות עמוקות! חשבי על הרגע הגדול בחיי ביתך! וקבלי את פני האורחים בשמחה !
המשנה (סוף תענית) דורשת את הפסוק – "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אימו ביום חתונתו...", "יום חתונתו – זה מתן תורה". לחתונה הגדולה של חג השבועות, אנו מתכוננים 49 יום של ספירת העומר. זהו החג שאנו מתכוננים אליו את ההכנה הארוכה ביותר.
בתורה ובדברי חכמים יש ביטויים נוספים לחשיבות ההכנה לקבלת תורה. התורה מזכירה מפורשות את שלושת ימי ההגבלה, כימי הכנה למתן תורה – "היו נכונים לשלושת ימים...". חכמים מתחו ביקורת על בני ישראל, שלא קמו מוקדם בבוקר לקראת מעמד הר סיני, ובכך החסירו בהכנה הראויה למעמד הגדול. כדי לתקן חיסרון זה, נהגו ישראל להגות בתורה כל הלילה, ובכך להוסיף הכנה על הכנתם.
והנה, למרבה הפלא, דווקא ברגע הגדול של התקדש חג, מתרחשת תופעה הפוכה. לאור הביקורת שהעבירו חכמינו על חוסר הזריזות בקימה בבוקר למתן תורה, היינו מצפים שיחייבונו להזדרז ולקבל את חג השבועות. בפועל, אנו נוהגים הפוך. מנהג ישראל לאחר מעט את תפילת ערבית של שבועות. טעם המנהג, לפי שעל ספירת העומר נאמר – "שבע שבתות תמימות תהיינה", וכדי ששבועות הספירה יהיו תמימים-שלמים, אנו ממתינים עד שהיום ה-49 יסתיים בשלמותו, ורק לאחר מכן אנו מקבלים את פני החג.
נמצא, שתנועת הנפש שלנו ברגע התקדש חג, היא תנועה של המתנה ורגיעה. כך נוהגים אנו (כבמשל בו פתחנו) דווקא ברגע כניסת החג, לעצור ולהפנים את משמעותו. כך משלבים אנו בין תנועות הנפש של ההכנה והזריזות לקבלת התורה, לתנועת הנפש של ההמתנה וההפנמה.
תנועת נפש זו של עצירה, כדי לחוות את החוויה בצורה עמוקה ופנימית, חשובה מאד לדורנו השקוע בהחצנה ובמרוץ בלתי פוסק. תנועת נפש זו עומדת גם ביסודו של שם החג בפי חז"ל – 'עצרת'.
בתורה, הכינוי 'עצרת' נאמר על שני חגים אחרים – שביעי של פסח ושמיני עצרת. חג השבועות לא מכונה בתורה בשום מקום בשם – 'עצרת'. והנה, למרבה הפלא, חז"ל כינו דווקא את חג השבועות בשם – 'עצרת'. ולא זו בלבד, אלא שבלשון חז"ל, כשכתובה המילה 'עצרת' סתם ללא תוספת ביאור, הכוונה לשבועות. ונשאלת השאלה – מדוע שינו חז"ל בלשונם מלשון התורה?
תירץ זאת רבי לוי יצחק מברדיטשב זיע"א, וכך אמר: בכל יום – טוב יש שני עניינים, ראשית - אסורים אנו בעשיית מלאכה. בנוסף - כמעט לכל חג יש מצווה מיוחדת משלו, לראש השנה – תקיעת שופר, סוכות – סוכה ולולב וכן הלאה. יוצאי דופן מכלל החגים הם רק – שביעי של פסח ושמיני עצרת, שאין בהם מצווה מיוחדת, (שהרי איננו חייבים בהם באכילת מצה וישיבה בסוכה). לפיכך, נקראו יוצאי הדופן בתורה בשם – 'עצרת', ללמדך שיש בהם רק עניין אחד, שאנו עוצרים בהם מעשיית מלאכה, אך איננו מחוייבים בהם במצווה חיובית ייחודית.
בזמן שהמקדש קיים, גם לשבועות יש מצווה מיוחדת משלו, מצוות הבאת – שתי הלחם. מידי חג שבועות היו מקריבים במקדש את שתי הלחם. שתי הלחם אינם חלק מהקורבנות הרגילים של החג, אלא הם המצווה המיוחדת של החג. (ההוכחה לכך – קרבנות החגים נכתבו בפרשת פנחס, ואילו מצוות החגים נכתבו בפרשת אמור. שתי הלחם נכתבו בפרשת אמור ולא בפרשת פנחס, בדומה לשאר מצוות החגים). משחרב המקדש, ואיננו זוכים לקיום המצווה המיוחדת בשבועות, כינו חכמים את שבועות בשם – 'עצרת', לציין שכל מהותו כרגע שהוא 'עצור' מעשיית מלאכה.
אם כך, בשבועות יש מימד של 'עצירה', הפנמה וחוויה. המילה 'לעצור' בעברית היא גם הכינוי לסחיטת הזיתים לשמן, 'לעצור' זיתים. ענבים ושאר הפירות קל לסחוט, מפני שהם רכים והנוזלים יוצאים מהם בקלות. לעומתם, פעולת הסחיטה בזית קשה מאד, מפני שעיקר השמן עצור בגלעין. לכן, ל'עצירת' הזיתים, נדרשת קורת סחיטה ענקית, 'קורת בית הבד'. ופעולת הסחיטה בזית מכונה בשם – 'לעצור'. רק מי שעוצר, זוכה להוציא את השמן והאור הגנוז בגרעין.
ובחג השבועות – ה'עצרת' הקרוב, נזכה בעז"ה כולנו, לעצור את שטף מרוץ החיים, ו'לעצור' מתוך לבבנו פנימה את שמן אור התורה והחיבור לה'. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
