ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הלכות שבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש להדליק ביום שישי נר נשמה גדול, על מנת שיוכלו להעביר ממנו אש במוצ"ש לצורך הדלקת אש ביום טוב, ובמיוחד לצורך הדלקת נרות בליל יום טוב שיחול השנה במוצאי שבת, כי אסור להדליק אש חדשה ביו"ט.
מי שמדליק נר לעילוי נשמה, לכתחילה ידליק נר גדול ביום שישי כדי שידלק עד מוצאי יום טוב, ובדיעבד יכול להדליק גם בליל יום טוב, ובתנאי שיניחנו ליד המקום שאוכל, כדי שייהנה ממנו גם לתוספת אורה.
לא חובה, אבל מומלץ להכין את ארוחת ליל החג לפני השבת, כי אין הרבה זמן ופנאי לזה בצאת השבת.
מי שרוצה לאפות ביום טוב, צריך להכין שעון שבת מיום שישי שידליק את התנור. כמו כן, אפשר ביום טוב עצמו לכוון שעון שבת שכבר מחובר לחשמל ולתנור / פלטה וכו', אך רק אם מכוונים אותו כך שיידלק בשעה מאוחרת יותר, ולא באותו הרגע שמכוונים אותו, וכן להיזהר שלא לגרום לכך שיכבה באותו הרגע.
אין לשטוח עשבים או ענפי אילן ביום שבת לצורך החג, ומי שרגיל להניחם, יעשה כן ביום שישי.
הדלקת נרות
מלבד הכנת נרות שבת ביום שישי, יש לשים לב להכנה של הדלקת נרות יום טוב במוצ"ש, לפיכך יש נוהגים להכין ביום שישי שני זוגות פמוטים, אחד לערב שבת ואחד לליל יום טוב. בכל מקרה מי שמדליק נרות שמודבקים ע"י חימום השעווה, יש להכינם כבר ביום שישי, כי אסור להדביקם ביום טוב למקומם.
אסור לחתוך את שולי הנר ביום טוב, כדי שיוכל להיכנס לפמוט, אבל מותר לתחוב את הנר ולתקוע אותו בתוך הפמוט לצורך הדלקת נרות יום טוב.
אסור לטלטל את השאריות של נרות השבת, כגון הצלוחיות של הנרות החד-פעמיים, פתילות שרופות וטבעות ממתכת שנשארות אחרי שהנירונים מתכלים. לכן יש לתכנן את אופן ההדלקה בליל יום טוב עוד לפני שבת.
אם נותרה שעווה מנר שבת בתוך הפמוט, מותר להסיר אותה על ידי סכין, כדי לתחוב לפמוט את הנר החדש לכבוד יום טוב. וכן מותר לנוהגים להדליק נירונים בתוך כוסיות זכוכית, להסיר עם סכין את לוחית המתכת שנדבקה לתחתית הכוסית, כדי להניח במקומה נר חדש.
הנשים ידליקו את נרות החג רק בצאת השבת (השנה תשפ"ב 20:23 בירושלים), ורק לאחר שתאמרנה בתפילת ערבית "ותודיענו" או שתאמרנה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות. יש נשים שממתינות מלהדליק את נרות החג עד שישובו המתפללים מביהכנ"ס, אך בכל מקרה את הנרות יש להדליק לפני הקידוש.
את נרות החג מדליקים מנר שהדלקנו לפני שבת, ומברכים "להדליק נר של יום טוב". מי שנוהגת לברך "שהחיינו" על הנרות בכל יום טוב תברך גם ביום זה. אם הדליקה נרות אחרי הקידוש אינה יכולה לברך "שהחיינו" [כתב המג"א שביו"ט הדלקת הנר נעשית (גם לבנות אשכנז) רק לאחר הברכה (ולנוהגות לברך שהחיינו אף אחר ברכה זו), אך הרבה אחרונים חלקו עליו ולא חילקו בין שבת ליו"ט].
לא לשכוח שאת הנר או הגפרור המשמש להעברת האש אסור לכבות כיוון שאסור לכבות אש ביו"ט, על כן יש להניחו במקום בטוח בו יכבה מאליו.
הפשרת אוכל במוצ"ש
כאשר צריכים לבשל או לחמם בליל יום טוב אוכל שמונח במקפיא, מותר להוציא אותו מהמקפיא בשבת, כדי שיספיק להפשיר עד שיגיע הלילה, מפני שזו טרחה מעטה לצורך גדול. וכן מותר ביום חם להכניס בשבת בקבוקים למקרר לצורך סעודת ליל יום טוב. אך עצה טובה לכתחילה היא להעביר את מאכלי החג הקפואים כבר לפני שבת למקרר, על מנת שיפשירו באופן איטי עד לצאת השבת.
שינה בשבת
מותר להרבות בשנת הצהריים בשבת, כדי שיהיה כוח ללמוד כל הלילה, מפני שיש בשינה זו גם עונג שבת, ואם כן היא איננה רק הכנה ליום טוב. אך לא יאמר: 'אני ישן כדי שיהיה לי כוח ללמוד בלילה', (הרב אליהו זצ"ל, בשם המשנב"ר). ויש מקילים לומר זאת במפורש, הואיל ואין בזה הכנה לדבר שאסור בשבת, וכן הואיל שעיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשותו בשבת, ובלימוד אין מעשה שאסור בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה שאין בה מלאכה (אור לציון, אז נדברו).
תפילת מנחה וסעודה שלישית בשבת
ביום שבת ישתדל לכתחילה להתפלל מנחה מוקדם ולאכול סעודה שלישית בשעה מוקדמת חצי שעה קודם זמן מנחה קטנה (דהיינו תחילת שעה עשירית. השנה תשפ"ב להתחיל לאכול לפני 16:15). וכל זה בכדי שיאכל את סעודת ליל החג בתיאבון. אם עבר הזמן הזה ולא הספיק לאכול, יאכל סעודה שלישית, אך לא יאכל בה יותר מ"כביצה" לחם (פרוסה לאשכנזים ושתיים לספרדים). כמו כן, אפשר לפצל את הסעודה השניה בשבת לשתי סעודות על ידי תפילת מנחה גדולה, ולאחריה ליטול ידיים ולאכול את הסעודה השלישית.
רחיצה
כיוון ששבת ויום טוב צמודים, ואנשים רבים רגילים להתרחץ בכל יום, מי שמרגיש צורך להתרחץ בשבת אחר הצהריים או בליל חג השבועות, רשאי להתרחץ במים פושרים (או מים שחוממו בדוד שמש למקילים בזה בכל שבת), ובלבד שלא יסתרק, משום שהסירוק משיר שיער והדבר אסור מהתורה.
הכנה לסעודה במוצ"ש
אסור להכין בשבת שום דבר לצורך יום טוב (כולל את נרות החג). וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום טוב, הרי זה מזלזל בכבוד השבת. וכן הכנה שנעשתה בהיתר בשבת (כגון לחולה) אין להתיר ליהנות ממנה ביום טוב. ואפילו פעולות שמצד עצמן היו מותרות בשבת, אסור לעשותן בשבת מצד הכנה ליום טוב בשבת.
רק בצאת השבת, מותר לעשות מלאכה המותרת ביום טוב ולהתחיל בהכנות לסעודה, וזאת אחרי אמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית, או אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות.
לפיכך, אין לשטוף את הכלים מסעודת השבת, ליום טוב, ואין לערוך את השולחן בשבת לצורך החג, אבל מותר לנקות את השולחן ולסדר דברים המועילים גם לשבת עצמה, למרות שתצמח מזה תועלת לחג.
אין לחמם בשבת אוכל ליום טוב, ואין לחתוך סלט או להכין שאר מאכלים בשבת לצורך החג. וכן אין היתר להכין בשבת כמות מוגדלת לסעודה שלישית על מנת שתישאר לסעודת החג.
חימום האוכל במוצ"ש
בשל השעה המאוחרת והצורך לחמם את האוכל במהירות מיד לאחר צאת השבת, יש כמה אפשרויות לחימום:
א. הנחה ישירה על גבי פלטה של שבת וכיסוי התבשילים.
ב. הדלקת גז על ידי העברת אש ואז הגז יישאר לדלוק במשך כל החג (אא"כ קיים שעון "חגז" שחובר לפני שבת).
ג. בתנור אפיה אפשר לכוון שעון שבת לפני שבת, כך שהתנור יידלק עם צאת השבת.
ד. אפשר גם להשתמש בכיריים חשמליות ולחברן לשעון שבת לפני שבת.
סדר התפילה במוצ"ש
ההולך לבית הכנסת מבעוד יום, רשאי לקחת מחזור לחג, ויעיין בו מעט בשבת, ובכך לקיחתו תיעשה גם עבור שבת.
הנוהגים להקל בקבלת חג מוקדמת לא יקלו במקרה כזה, כי לא נכון לקבל יום טוב בתוך השבת. ובשעת הדחק כגון לצורך זקן או חולה ניתן להקל.
במוצ"ש (ליל יו"ט) מוסיפים בתפילת ערבית "ותודיענו" (במקום 'אתה חוננתנו'), וא"א "ויהי נועם" ו"ואתה קדוש".
אם שכח לומר "ותודיענו" במקומו ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים" ואפילו לפני "ברוך אתה", יאמר "ותודיענו" ואחר כך יאמר "והשיאנו". ואם הזכיר שם ה', אינו חוזר, מפני שהוא עתיד להבדיל על כוס הקידוש. ואם ירצה לעשות לפני הקידוש מלאכה לצורך אוכל נפש, יאמר תחילה: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות. והוא הדין לגבי נשים שאינן מתפללות ורוצות לעשות מלאכה לפני שמיעת ההבדלה על הכוס, אבל לענין טעימת אוכל, אסור אפילו אם אמר "ותודיענו" בתפילה עד שיקדש כדין.
קידוש והבדלה במוצ"ש
בליל יום טוב עורכים את הקידוש של יום טוב הנכנס ואת ההבדלה של שבת שיצאה על אותה כוס יין.
סדר הקידוש של ליל יום טוב במוצ"ש מכיל חמש ברכות שסימנן יקנה"ז, כלומר: בתחילה אומרים מספר פסוקים בעניין החג, אח"כ מברכים ברכת הגפן, ברכת הקידוש, ברכת מאורי האש על הנרות שהדלקנו לכבוד יום טוב [רק מסתכלים בהם], ברכת המבדיל בין קודש לקודש [בין שבת ליום טוב], וברכה אחרונה חביבה - ברכת שהחיינו. רק לאחר כל הברכות הללו יושבים ושותים מכוס הקידוש.
אין מברכים על הבשמים, משום שהבשמים נועדו להפיג את הצער על צאת השבת, וכאשר בצאת השבת נכנס החג – אין צער, ואין צורך בבשמים כדי להפיגו.
אם שכח וקידש קידוש רגיל ללא הבדלה - יעשה הבדלה בשעה שנזכר. וכיצד יעשה הבדלה זו? אם נזכר בתוך הסעודה ורגיל לשתות יין בסעודתו, ייקח כוס בידו ויברך "מאורי האש" ו"המבדיל". ואם אינו רגיל או שנזכר אחרי האוכל - ייקח כוס יין בידו ויברך שלש ברכות: "הגפן" "מאורי האש" ו"המבדיל".
מוצאי יו"ט
במוצאי יום טוב (ביום ראשון בערב) עושים הבדלה ובה מברכים שתי ברכות בלבד: "הגפן" ו"המבדיל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
