בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 75

אם אתן שנת לעיני - שבועות עם ברסלב

undefined

סיון התשע"ה
4 דק' קריאה
מנהג ישראל להיות ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה כל הלילה. הטעם המפורסם למנהג זה הוא, שבליל מתן־תורה היו ישראל ישנים והיה הקדוש ברוך הוא צריך לעוררם, ואנו צריכים לתקן עניין זה בכל שנה ושנה. וצריכים להתבונן בעניין זה, וכי היה אסור לאבותינו לישון? מדוע ישנו עניין כל־כך גדול דווקא בליל מתן תורה להתחזק ולא לישון בלילה, עד שהאר"י הקדוש אומר שמי שיזכה להיות גיבור ולא לישון כל הלילה מובטח לו שישלים את שנתו?
אל תתאבד
אלא שצריכים לדעת שכל עבודת ה' וכל חיי האדם תלויים בעניין עבודת השינה. הרבה אנשים חושבים: "אני עייף, אני רוצה לישון..." והם חושבים לעצמם שזו מחשבה לגיטימית. אדם צריך להבין שאסור לו אף פעם כל ימי חייו לרצות לישון. הרצון לישון הוא אם כל חטאת והוא הגורם לכך שהאדם לא מצליח לקום בבוקר, וגם אם הוא קם, הוא קם עייף ומרוקן מכוחות ואין לו שום חשק ורצון להתפלל ולעבוד את ה'.
בשעת השינה האדם אינו חי. כל שעת שינה היא שעה פחות לחיות. אם כן, ברור שכל בר דעת שיש לו תכלית בחיים היה אמור ללכת לישון בחוסר חשק ורק בלית ברירה ממש, כמו אדם שלא־עלינו נכנס לכלא, וכמובן לקום בשעה הכי מקדמת שביכולתו. השינה היא רק אמצעי בלתי־נמנע כדי לאפשר לנו יותר שעות של עשייה. היחס לשינה צריך להיות כמו לרכב, ככל שהוא יכול לנסוע יותר קילומטרים לליטר כך הוא יותר כדאי. כל אדם צריך לחשוב מהו המינימום המאפשר לו לישון ולתפקד כראוי. אדם שישן באופן קבוע עשר דקות יותר מהזמן שהוא צריך באמת, מפסיד כשישים שעות בשנה. שישים שעות יקרות של תורה ותפילה, חסד ועוד. היחס לשינה הוא יחס של "קבלת גזירת המלך" ותו לא, ולא צריכים "להדר ולהחמיר" בשינה. הרצון לישון הוא פשוט רצון לשרוף את החיים, כמוהו כהתאבדות, רחמנא ליצלן.
לא על השינה יחיה האדם
דבר נוסף, השינה היא אשליה. אדם שחושב שהשינה מחיה אותו ומחדשת אותו – חי בכפירה. השינה היא אחת משישים במיתה – וכי יכול להיות שמוות נותן חיים? רק ה' יתברך הוא חי החיים והוא נותן חיים ומחדש את החיים. זו עובדה שאדם יכול לישון הרבה ולקום עייף, ולעומת זאת אדם יכול לישון חצי שעה ולקום רענן עם כוחות רבים. לא על השינה לבדה יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי ה'. נמצא שהרצון לישון הוא חוסר אמונה.
השינה ממשיכה על האדם טומאה קשה מאוד, ולכן האדם צריך ליטול ידיים מיד בקומו בבוקר. השינה היא קליפה. כל הגלות שלנו נקראת שינה. לא ייתכן שיהיה ליהודי רצון לישון. כאשר אדם רוצה לישון, נמשך עליו חושך גדול מאוד והוא בקושי מצליח להתעורר, וגם כשכבר קם אין לו חשק ושום רצון להתפלל. לכן היה מתפלל ר' אלעזר לאחר תפילתו: "ונשכים ונמצא ייחול לבבנו ליראה את שמך".
אין כוונתנו שמהיום ואילך לא נישן לעולם, אלא הכוונה היא שנדע כיצד הולכים לישון. באילו רצונות וכיסופים הולכים לישון. כאשר אדם הולך לישון עם הרצונות הנכונים קל לו לקום בבוקר. הסעיף הראשון בשולחן ערוך הוא: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו", ואומר על כך הרמ"א: "ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב", וכי מה עניין זה לכאן, לכאורה הרמ"א היה צריך לכתוב זאת בהלכות קריאת שמע שעל המיטה? אלא אומר לנו הרמ"א, שכאשר אתה שוכב לפני ה' תוכל להתגבר כארי בבוקר. אם תישן כמו ארי – אתה תקום כמו ארי, אבל אם היצר הרע יתגבר עליך ותישן כמו כלב – איך תקום כמו ארי?
היצר הרע של השינה מתלבש אפילו במצוות, שכביכול אדם רוצה לישון כדי להיות חזק לעבודתו יתברך, ואז האדם "עייף ויגע ולא ירא אלוקים" – הוא מוצא לעצמו היתר להיזרק, לשכוח מה', לשכוח מקריאת שמע, מברכת המפיל – הוא פורק ממנו את כל העול־מלכות־שמיים, רחמנא ליצלן.
אני בסכנה גדולה
אסור לרצות לישון. צריכים לרצות לחדש את האמונה, לחדש את המוחין, להידבק בה' ולעבוד את ה' בזמן השינה. בשום פנים ואופן לא לרצות לישון. כמו כן, אדם חייב לדעת באיזו שעה הוא רוצה לקום. אין מציאות כזו שאדם הולך לישון ו"מה שיהיה יהיה", אין לך חוסר יראת שמיים גדול מזה.
לכן האדם צריך לישון מתוך המחשבות והתפילות האלה: "ריבונו של עולם, כל תכליתי היא להידבק בך על־ידי תורה ועל־ידי תפילה, אבל כך גזרה חכמתך יתברך, שלעיתים האדם יהיה צריך לסלק את דעתו ולהידבק בך באופן ישיר. אבל אני בסכנה גדולה שלא יתגנב ללבי רצון לישון, רצון לשכוח ממך ח"ו, ובפרט שהשינה לופתת אותי ורוצה להפיל אותי למיטה בלי יראת שמיים. עזור לי להתגבר כארי לומר קריאת־שמע על המיטה וברכת המפיל בכוונה גדולה, ושרק אהיה בכיסופין ובגעגועים אליך וארבה בתפילות עד שאתה בעצמך תיקח את נשמתי ותחדש אותה. ריבונו של עולם, רק אתה נותן כוחות, רק אתה מחיה ומחדש. תן לי כוחות, תן לי רצונות, חדש לי את האמונה שאקום בבוקר עם חשק ולב לעשות רצונך ועם יותר אמונה. 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'. עזור לי לקום בזמן מוגדר לתפילה ולעבודת ה'".
כאשר אדם ילך לישון עם כיסופין ועם אמונה שרק ה' מחדש לו את המוחין, הוא יראה שה' יכול לעזור לו שיישן רק שש שעות ולא יותר ויקום רענן ומלא חשק, ועם הזמן הוא יוכל גם לישון הרבה פחות ויהיה יותר ערני, יותר מרוכז ויותר בריא לעבודתו יתברך.
בליל שבועות שבו נעשינו לממלכת כוהנים וגוי קדוש, ביום שבו קיבלנו ייעוד ותכלית – אסור לנו לישון. צריכים להתגבר ולהילחם ברצון לישון ולהמשיך את המלחמה הזו כל השנה כולה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il