ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הפרה 'מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים', וגם התורה עצמה היא בבחינה זו ש'אם זכה נעשית לו סם חיים, ואם לא זכה נעשית לו סם המוות', והכל תלוי בהכנה של האדם לפני העשייה. התפילה והכוונה קובעות את הכיוון של העשייה: האם הוא מכוון לצד של ה'זכה' או לצד של ה'לא זכה'. "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופושעים ייכשלו בם".
לפני כל מצווה וכל לימוד, צריכים הרבה תפילה וכיסופין, ממש לזעוק לה' להינצל מבחינות ה'לא זכה', ולבטל בפה מלא כל רצון רע וכל כוונה שאינה טהורה, ולהתחנן ולבקש במתנת חינם לזכות לכל ההשפעות הטובות ולקרבת ה' אמיתית.
ואת העיקרון החשוב והיסודי הזה למדתי על בשרי בפורים, כמו שאומר רבי נחמן ש"על ידי פורים זוכים לפרשת פרה", כך זכיתי ללמוד בחג הפורים את היסוד והסוד של הפרה. ידעתי שיש מצווה לשתות יין, אבל התבוננתי בסובאי היין המקיימים מצווה זו ב"הידור" וראיתי את התוצאות הלא־תמיד רצויות של שתיית היין; כמו כן ידעתי שהיין של פורים הוא תיקון גדול, אבל ידעתי בנפשי שאני לא יכול לשתות, איני רגיל בזה ומספיקה בשבילי כוס אחת של יין כדי להרדים אותי לגמרי בגשמיות וברוחניות.
נס פורים
לכן עשיתי סעודת פורים בבית לבדי ולפני שהתחלתי לשתות הרביתי בתפילה להינצל מבחינת "לא זכה מְשַׁמְּמוֹ" ולזכות לבחינת "זכה משמחו", ורק לאחר ריבוי תפילה שתיתי את הכוס הראשונה. ולתדהמתי, הרגשתי שינוי הטבע ממש, במקום כבדות וטשטוש קיבלתי התעוררות, וקמתי לרקוד. לא האמנתי שזו מציאות. שאלתי את עצמי מה קורה לי? האם שתיתי יין, או כדור מרץ? ראיתי שעל השולחן לפניי מונח יין ביתי, שעשיתי בעצמי ואני יודע שזה מאה אחוז יין.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
349 - שבת, היום הראשון או האחרון?
350 - לימוד ממשתה פורים
351 - איך יוצאים לחירות?
טען עוד
שנה לאחר מכן אמרו לי התלמידים: "כבוד הרב, השארת אותנו לבד בפורים, אנו רוצים לעשות סעודת פורים אתך". אז כתבתי תפילת "לשם ייחוד" ארוכה, הדרכתי אותם, והתנֵיתי איתם: "אם תבטיחו לי שאתם לא שותים שום כוס בלי להגיד את התפילה הזאת בכוונה אני אהיה אִתכם". הם הבטיחו. ומאז, זה שלושים ושתיים שנה שכל התלמידים שעברו דרכי מופתעים מחדש לראות בחוש ממש מה גדול הכוח של התפילה ושל ההכנה וזוכים לאור פורים מיוחד במינו.
ללמד על הכלל כולו יצא
ולאחר פורים כזה באה פרשת פרה ומלמדת אותנו ש'זאת חוקת התורה' כולה. בכל דבר יש סכנה. לפני כל דבר תתפלל. גם לפני התפילה צריכים להתפלל. לפני סעודות שבת תתפלל לזכות שהסעודה תעורר אותך ותקרב אותך שתזכה לטעום אלוקות, ושלא תיפול חלילה לשינה גשמית ורוחנית מהסעודה. לפני לימוד התורה תתפלל באריכות לזכות להגיע לתכלית של התורה - לבוא לאמונה, לענווה ולמידות טובות, ושלא תהיה לך סם המוות חלילה. לפני טבילת מקווה תתפלל שהמקווה יטהר אותך ויקרב ושלא חלילה יזיק ויקלקל. לפני לימוד עם הילדים תתפלל שתאיר בהם ושלא תחשיך את נשמותיהם בביקורת ובפנים זועפות. כי בכל דבר יש בחינה של 'זכה' ו'לא זכה'.
על ברית הנישואין, שהיא שלימות האדם, אומרים חז"ל: "זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתן". ישנן מדרגות ושלמויות שאי אפשר לזכות להן בלי אישה, אך בתנאי שזוכים לחיבור של נשמות, ואילו אם החיבור הוא רק חיבור של גוף ותאוות יכולים לרדת לשאול תחתיות ומתחתיו. וכן על ידי שלום בית אמיתי, זוכים לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שהיא כלל גדול בתורה; ואילו כאשר חסר בשלום הבית, חבל שהאדם בכלל התחתן, כי הוא רק מוסיף לעצמו עבירות נוראות בכל רגע, עבירות שיום הכיפורים לא מכפר עליהן.
וכן לגבי פרנסה. אדם יכול לזכות לשאת ולתת באמונה ולקדש שם שמיים בכל מעשיו, והיו צדיקים שהיו מייחדים ייחודים עצומים ודבקים בה' בכל מלאכתם ומעשיהם; וחלילה להפך - אפשר ליפול לגזל ועוולה ולתאוות ממון הגרועה מעבודה זרה. וגם בעניין האכילה, רבי נחמן אומר שעל ידי אכילה אפשר לזכות להארת הרצון, שהיא דבקות מוחלטת בה', וכן אומר, שישנן מדרגות שצדיקים לא יכולים להשיג על ידי תורה ותפילה, רק על ידי אכילת הצדיקים הגדולה מן הקרבנות. ולעומת זאת, אדם יכול להגיע לשיא הבהמיות ולהיות נבל ברשות התורה, למרות שאוכל רק אוכל "כשר" ורק בסעודות "מצווה" למיניהן.
ואחד הדברים הפחות מוּכָּרים הוא עניין השֵינה. בספרי "אור חדש" הרחבתי רבות על שני הכוחות שיש בשֵינה, שאדם יכול לזכות בשעת השינה לדבקות מוחלטת בה', ונשמתו תעלה להתענג מזיו השכינה כפשוטו, או חלילה שהמזיקים ישחקו בנשמתו ויטמאו אותה כמובא באריכות בזוהר הקדוש. ואפילו ברמה הגשמית, אדם יכול לקום מהשינה חי, שמח, ערני, מלא כוחות, ומלא ברצון דקדושה, או חלילה עייף ומדוכא, חסר כוחות, ממש כמו מת ר"ל. לכן השינה צריכה הרבה הכנה.
רצוננו לעשות רצונך
פרשת פרה מלמדת שלא מספיק שיש 'מצווה' או 'עניין', אפילו לא מספיק שיש 'חיוב'. צריכים לדעת שגם בדרכי ה' אפשר להיכשל חלילה. היצר הרע יודע לחדור ולהשפיע גם דרך המצוות, כמו שמובא בתחילת ליקוטי מוהר"ן, כל שכן בדברי הרשות.
העיקר והיסוד הוא לדעת היטב שבכל מצווה ובכל דבר בחיים יש שתי בחינות – והבחירה בידך. לא די ברצון כללי, לא די ב"מצוות אנשים מלומדה", צריכים הכנה אמתית, מיקוד, עֵרנות, חדוּת, יישוב הדעת, ולבטא את זה בריבוי תפילה רצונות וכיסופין. על זה אמרו החסידים שמעלת ההכנה למצווה גדולה ממעלת המצווה עצמה.
ודע, שאם הכין אדם את עצמו למצווה ולא זכה לשלמות הרצויה – נחשב לו שקיים את המצווה בתכלית השלמות. ואם קיים את המצווה ברמה "טובה" בלי תפילה ובלי הכנה, המצווה תכניס בו גאווה ותזיק לו.
ונסיים בדבר טוב ש"מידה טובה מרובה": ההכנה לפני כל מצווה ופעולה מעצימה ומגדילה את המצווה לאין ערוך, וגם את זה לומדים מפרה אדומה שמטהרת מהטומאה הקשה ביותר, שהיא טומאת מת, ומטמאת טומאה קלה בלבד. ה' יזכנו שכל התורה והמצוות יאירו לנו אור של טהרה וקדושה וקרבת אלוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
