ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
על מה יצא הקצף? האם אי־אפשר היה להשאיר עותק אחד של התורה בבית דין של מעלה? מתברר שלא. בשמים אין עותק נוסף. הרי "לא בשמים היא". התורה היא רק מה שלומדים כאן, מה שפוסקים כאן, בבית המדרש שבעולם הזה. "היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך" – החברים, מלאכי השרת, מטים אוזן ומקשיבים לקולם של היושבים בגנים, בבתי המדרש, כי רק בידם נמסר המפתח של האוצר היקר מכל.
אדם פשוט אינסופי
חג השבועות איננו החג של יצירת התורה. הרי "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". גם האבות למדו וקיימו את התורה והעבירו אותה לבניהם אחריהם. חג השבועות הוא זמן מתן תורתנו – היום שבו התורה ניתנה לנו.
מה בעצם מבדיל בין התורה שלנו לתורתם של האבות, לפני מעמד הר סיני? אין זה סוד, "גדול המצווה ועושה", אבל מדוע? האם אין להעריך יותר את העושה בהתנדבות, מתוך רצונו החופשי? אלא שכאשר יש בידינו ציווי, נמצא בידינו כוחו של המצַווה. עד שניתנה התורה, יכול היה אדם לעבוד את ה' לפי השגותיו ובהתאם לכוחותיו. ובכן, אמנם האבות הם אבות, אבל מהו אדם פשוט? רק אדם פשוט. אבל עכשיו נמצא בכל תיבה ובכל תג בתורה, בכל מצווה, בכל דבר הלכה, כוחו האינסופי והבלתי־מוגבל של נותן התורה. לא בשמים, לא בגן עדן ולא בעולם העליון, שהרי "נתן לנו את תורתו".
כל רגע של לימוד תורה הוא אינסוף. כל מעשה פעוט של מצווה הוא אינסוף. יכול אני להיות אדם קטן או אדם גדול, גאון או איש פשוט – מה זה חשוב? הן לא ממני הכוח, דבר ה' הוא המדבר בפי. רצון ה' הוא המניע את ידיי ואת רגליי.
קרוב אליך (659)
הרב צבי מאיר זילברברג
28 - אם אתן שנת לעיני - שבועות עם ברסלב
29 - שוברים את הכללים - שבועות עם חב"ד
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
טען עוד
תכליתה של התורה לקדש ולרומם את חיי החומר, לחבר ולאחד ארץ ושמים. למעשה, עד מתן־תורה היה הדבר בלתי אפשרי. "משל למה הדבר דומה? למלך שגזר ואמר: בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי. כך כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, גזר ואמר: השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם. כשביקש ליתן את התורה, ביטל את הגזרה הראשונה ואמר: התחתונים יעלו לעליונים, והעליונים ירדו לתחתונים, ואני המתחיל, שנאמר וירד ה' על הר סיני".
אם מכוחנו אנו באים, אין אנו יכולים לגשר על הפער שבין הגשם והרוח. עליונים למעלה ותחתונים למטה. אבל אם בידינו כוחו של נותן התורה ומצווה המצוות – הרי כוחו הבלתי־מוגבל "מבטל את הגזירה", חודר בכל ומאיר בכל הדרגות, בכל העולמות. התורה והמצווה מקדשות את בשר הגוף ואת חיי המעשה, והופכות גם את הצמר והקלף החומריים ל"חפצא" של מצוה, לחפץ של קדושה. והיכן התחיל הכל? "ואני המתחיל, וירד ה' על הר סיני". זו תמצית סודו המופלא של חג מתן תורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
