ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
על מה יצא הקצף? האם אי־אפשר היה להשאיר עותק אחד של התורה בבית דין של מעלה? מתברר שלא. בשמים אין עותק נוסף. הרי "לא בשמים היא". התורה היא רק מה שלומדים כאן, מה שפוסקים כאן, בבית המדרש שבעולם הזה. "היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך" – החברים, מלאכי השרת, מטים אוזן ומקשיבים לקולם של היושבים בגנים, בבתי המדרש, כי רק בידם נמסר המפתח של האוצר היקר מכל.
אדם פשוט אינסופי
חג השבועות איננו החג של יצירת התורה. הרי "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". גם האבות למדו וקיימו את התורה והעבירו אותה לבניהם אחריהם. חג השבועות הוא זמן מתן תורתנו – היום שבו התורה ניתנה לנו.
מה בעצם מבדיל בין התורה שלנו לתורתם של האבות, לפני מעמד הר סיני? אין זה סוד, "גדול המצווה ועושה", אבל מדוע? האם אין להעריך יותר את העושה בהתנדבות, מתוך רצונו החופשי? אלא שכאשר יש בידינו ציווי, נמצא בידינו כוחו של המצַווה. עד שניתנה התורה, יכול היה אדם לעבוד את ה' לפי השגותיו ובהתאם לכוחותיו. ובכן, אמנם האבות הם אבות, אבל מהו אדם פשוט? רק אדם פשוט. אבל עכשיו נמצא בכל תיבה ובכל תג בתורה, בכל מצווה, בכל דבר הלכה, כוחו האינסופי והבלתי־מוגבל של נותן התורה. לא בשמים, לא בגן עדן ולא בעולם העליון, שהרי "נתן לנו את תורתו".
כל רגע של לימוד תורה הוא אינסוף. כל מעשה פעוט של מצווה הוא אינסוף. יכול אני להיות אדם קטן או אדם גדול, גאון או איש פשוט – מה זה חשוב? הן לא ממני הכוח, דבר ה' הוא המדבר בפי. רצון ה' הוא המניע את ידיי ואת רגליי.
קרוב אליך (649)
הרב צבי מאיר זילברברג
28 - אם אתן שנת לעיני - שבועות עם ברסלב
29 - שוברים את הכללים - שבועות עם חב"ד
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
טען עוד
תכליתה של התורה לקדש ולרומם את חיי החומר, לחבר ולאחד ארץ ושמים. למעשה, עד מתן־תורה היה הדבר בלתי אפשרי. "משל למה הדבר דומה? למלך שגזר ואמר: בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי. כך כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, גזר ואמר: השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם. כשביקש ליתן את התורה, ביטל את הגזרה הראשונה ואמר: התחתונים יעלו לעליונים, והעליונים ירדו לתחתונים, ואני המתחיל, שנאמר וירד ה' על הר סיני".
אם מכוחנו אנו באים, אין אנו יכולים לגשר על הפער שבין הגשם והרוח. עליונים למעלה ותחתונים למטה. אבל אם בידינו כוחו של נותן התורה ומצווה המצוות – הרי כוחו הבלתי־מוגבל "מבטל את הגזירה", חודר בכל ומאיר בכל הדרגות, בכל העולמות. התורה והמצווה מקדשות את בשר הגוף ואת חיי המעשה, והופכות גם את הצמר והקלף החומריים ל"חפצא" של מצוה, לחפץ של קדושה. והיכן התחיל הכל? "ואני המתחיל, וירד ה' על הר סיני". זו תמצית סודו המופלא של חג מתן תורה.

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?

מתי נכון לומר סליחות ?

עירוב תבשילין

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות שטיפת כלים בשבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

כשר קצר ולעניין!

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















