ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
לוח המאורעות של הלוח העברי בדורות האחרונים, גם הוא שילוב שכזה. עם ישראל שילב בתקופה שבין פסח לעצרת - החגים מדאורייתא את יום השואה, יום הזכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר ואת יום ירושלים - הימים שנקבעו בידי העם ונציגיו. (במסגרת קצרה זו לא נברר מהו הצביון המתאים לכל אחד מהימים הללו).
לא נוכל להכחיש את המחלוקות בין 'שלומי אמוני ישראל' בשאלה: האם לקביעת הימים הללו יש משמעות בסדר היום הציבורי והפרטי של עבודת ד'?
בימי משה רבנו - ימי יציאת מצרים, לא היה כל ספק מה סדר הדברים. משה רבינו טיפל קודם כל בשחרור הפיזי מעול השעבוד המצרי, שהיה עול כבד מאוד מבחינה פרטית, עול שהכביד על כתפיו של כל יהודי וגרם לו לסבל רב. אבל משה רבנו לא הסכים בשום פנים ואופן להסתפק בהסרת העול הפרטי. הוא עמד על כך שהתהליך יכלול גם שחרור לאומי. יציאת מצרים יצאה אל הפועל רק כאשר כל העם צעד קוממיות: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות י"ד, ח עיינו גם במדבר ל"ג, ג). אנשים פרטיים, גם אם מדובר על מספר גדול, אינם יכולים לצאת ב"יד רמה". ביטוי זה מבטא את העצמאות כעם, עצמאות לאומית. הם הגיעו אל "פִּי הַחִירֹת" (שם, ט).
מאידך, ברור כי ללא מתן תורה, לאירוע המכונן שאנו מציינים בחג השבועות, אין משמעות ללאומיות שלנו כעם ישראל. כבר קבע הרס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".
תקופת ההליכה במדבר, כעם שקיבל עצמאות, בין פסח לשבועות קדמה למתן תורה. רק אחרי קבלת התורה הושלם התהליך.
אם נבחן את ההליך שהתרחש בימי דוד ושלמה, מי שייסדו את מדינת ישראל העצמאית הראשונה, נזהה גם אז, הליך שהתרחש בסדר דומה.
בשלב הראשון הכריז דוד עצמאות. ברגע שכבש את עיר יבוס והפך אותה לעיר דוד, הכריז דוד כי השעבוד הפלישתי נסתיים. ההכרזה על ירושלים כמרכז המדיני פוליטי של עם ישראל, קדמה לקביעתה כמרכז הרוחני של עם ישראל לדורות (שמואל ב ה'). רק אחר כך הועלה הארון לירושלים (שם פרק ו) ובכך הוכרזה ירושלים גם כבירה הרוחנית של עם ישראל, כמרכז לעבודת ד'.
גם בימי שלמה המלך התרחשו המאורעות בסדר זה, במשך עשרים שנה בנה שלמה המלך את בית המקדש ואת קרית מלך רב - קרית הממשלה בירושלים. זהו השלב של הבנין הפיזי, מדיני פוליטי. רק אחר כך הכניס את הארון לקודש הקודשים ואז שרתה השכינה, ירדו ענני הכבוד וירדה האש מן השמים. זהו הענן שכיסה את הר סיני וזו האש הגדולה שירדה על ההר. ברגע זה הושלמה המשימה. הצועדים במסלול שתחילתו בפסח הצליחו לסיימו בשבועות.
במשך למעלה ממאה שנים חלוקים החלקים בעם, המכונים 'שומרי המצוות", בשאלה מה קודם למה? האם יתכן כי הבניין הלאומי לא יהיה קשור בטבורו וינק את לשד חייו ממקורות התורה? האם אכן הסדר הנכון הוא זה? קודם בנין לאומי ורק אח"כ שלמות רוחנית? או שמא קודם כל שלמות רוחנית ואחר כך הצטרפות מלאה לבניין הלאומי?
אם נבחן את השאלה, לאור מה שהתרחש ביציאת מצרים ובימי דוד ושלמה, התשובה ברורה!
הבה נתפלל כי כל העם יצטרף למשימת הבנין הלאומי וכל העם יחד יעמוד שוב כאיש אחד בלב אחד ויכריז: נעשה ונשמע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









