ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"את מוצא כל ימים שהייתה שרה קיימת היה ענן קשור על אהלה ..., כל ימים שהייתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרווחה ... כל ימים שהייתה שרה קיימת הייתה ברכה מושלכת בעיסה והיה הנר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת באהלה " (בראשית רבה פרשה ס ד"ה (סז) ויביאה יצחק).
מדרש זה מופיע בהקשר למקום בו התורה מספרת על חתונתם של יצחק ורבקה:
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּו" (בראשית כ"ד סז).
לעומת זה, מצינו את הביטוי " אהלה " פעמיים כשהוא מופיע בהקשר שלילי לחלוטין. הראשון אצל נח מצינו "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה " (בראשית ט' כ-כא). השני בנבואת יחזקאל "בֶּן אָדָם שְׁתַּיִם נָשִׁים בְּנוֹת אֵם אַחַת הָיוּ: וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן ...: וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה..." (יחזקאל כ"ג ב-ד). רש"י (בראשית ט' כא) בעקבות המדרש (תנחומא) קושר בין שני האזכורים:
"אהלו - אהלה כתיב רמז לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה , שגלו על עסקי היין, שנאמר (עמוס ו ו) השותים במזרקי יין".
על פי זה מסביר לנו רש"י כי כישלונו של נח בעקבות נטיעת הכרם והשכרות הוא מעין כישלונה של ממלכת ישראל ובירתה שומרון שחיי פריצות התנהלו בה תוך כדי שתיית יין. כשלון שהביא לחורבנה. אם כן התנ"ך מציב בפניינו שני אהלים. הראשון אהלה של שרה. אהל זה היה המקום בו עסקה שרה בפעילות של קריאה בשם ד'. שרה המחנכת הדגולה הייתה זו שגיירה את הנשים, הכניסה אותן תחת כנפי השכינה ולימדה אותם את דרך החסד והצדקה של המאמינים בא-ל אחד. כאן המקום לציין כי למרות שגם אברהם עסק באהלו באותה הפעילות והוא גייר את האנשים, קודם כל הוא נטה את אהלה של שרה. (יתכן וכבר אז היה ידוע הסוד שאם מקרבים את האשה יש סיכוי גדול שגם הבעל והילדים יתקרבו, מה שלא תמיד נכון בכיוון ההפוך). פעילותה של שרה הפכה לסמל חיובי לדורות מכיוון שכל פעולותיה נעשו תוך כדי השמירה על גדרי הצניעות, כפי שחז"ל מדגישים. לעומת זה אהלו של נח ו" אהלה "- שומרון שלא הקפידו על עקרון זה הפכו לסמל שלילי.
נסיים ונזכיר כי הברכה שנבחרה לפתוח את עבודת ד' בכל בוקר היא "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד ה).
"בזאת התורה" - איזו תורה?
להתיחס בכבוד
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
