ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"את מוצא כל ימים שהייתה שרה קיימת היה ענן קשור על אהלה ..., כל ימים שהייתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרווחה ... כל ימים שהייתה שרה קיימת הייתה ברכה מושלכת בעיסה והיה הנר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת באהלה " (בראשית רבה פרשה ס ד"ה (סז) ויביאה יצחק).
מדרש זה מופיע בהקשר למקום בו התורה מספרת על חתונתם של יצחק ורבקה:
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּו" (בראשית כ"ד סז).
לעומת זה, מצינו את הביטוי " אהלה " פעמיים כשהוא מופיע בהקשר שלילי לחלוטין. הראשון אצל נח מצינו "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה " (בראשית ט' כ-כא). השני בנבואת יחזקאל "בֶּן אָדָם שְׁתַּיִם נָשִׁים בְּנוֹת אֵם אַחַת הָיוּ: וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן ...: וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה..." (יחזקאל כ"ג ב-ד). רש"י (בראשית ט' כא) בעקבות המדרש (תנחומא) קושר בין שני האזכורים:
"אהלו - אהלה כתיב רמז לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה , שגלו על עסקי היין, שנאמר (עמוס ו ו) השותים במזרקי יין".
על פי זה מסביר לנו רש"י כי כישלונו של נח בעקבות נטיעת הכרם והשכרות הוא מעין כישלונה של ממלכת ישראל ובירתה שומרון שחיי פריצות התנהלו בה תוך כדי שתיית יין. כשלון שהביא לחורבנה. אם כן התנ"ך מציב בפניינו שני אהלים. הראשון אהלה של שרה. אהל זה היה המקום בו עסקה שרה בפעילות של קריאה בשם ד'. שרה המחנכת הדגולה הייתה זו שגיירה את הנשים, הכניסה אותן תחת כנפי השכינה ולימדה אותם את דרך החסד והצדקה של המאמינים בא-ל אחד. כאן המקום לציין כי למרות שגם אברהם עסק באהלו באותה הפעילות והוא גייר את האנשים, קודם כל הוא נטה את אהלה של שרה. (יתכן וכבר אז היה ידוע הסוד שאם מקרבים את האשה יש סיכוי גדול שגם הבעל והילדים יתקרבו, מה שלא תמיד נכון בכיוון ההפוך). פעילותה של שרה הפכה לסמל חיובי לדורות מכיוון שכל פעולותיה נעשו תוך כדי השמירה על גדרי הצניעות, כפי שחז"ל מדגישים. לעומת זה אהלו של נח ו" אהלה "- שומרון שלא הקפידו על עקרון זה הפכו לסמל שלילי.
נסיים ונזכיר כי הברכה שנבחרה לפתוח את עבודת ד' בכל בוקר היא "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
