ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
ראו ראשי הקהילה, שהמחלוקות והקטטות מתרבות, ותקנו שלא ישוחחו התלמידים אלו עם אלו, ובעיר השתרר שקט לתקופה מסויימת.
אולם, לא ארכו הימים, ובישיבתו של רב העיר נתקלו בקושיא גדולה. הרב יישב את הקושיא בפלפול ארוך ומבריק, ותלמידיו לא היו מסוגלים להתאפק. הם היו בטוחים שראש הישיבה השניה לא הגיע לעומק הבנתו של רבם, ופנו לברר אצל עמיתיהם, מה אמרו בסוגיא. הם הופתעו לגלות, שראש הישיבה השני הגיה את הגמרא, ואמר שחסרה כאן האות ו', וממילא הקושיא מתורצת.
כמובן, שתלמידי הראשונה לגלגו על התירוץ הפשטני, והמחלוקת פרצה בעוז..
כשראו ראשי הקהילה שתקנתם הופרה, החליטו לשלוח את השאלה בסוגיא לגדול הדור ההוא, רבי שלמה מאמסטרדם, ומי מהרבנים שרבי שלמה יצדד בדעתו, יכהן כרב העיר וראש ישיבה, והשני יאלץ להתפטר ממשרתו.
והנה הגיע מכתב התשובה מרבי שלמה. כל בני העיר התאספו בבית הקהילה, וציפו במתח לשמוע את ההכרעה. רב העיר עשה לעצמו סימן – אם המכתב יהיה עבה, סימן שתשובתו היא הנכונה, ורבי שלמה מתפלפל בדבריו. אך אם המכתב יהיה דק, סימן שרבי שלמה צידד בבר פלוגתתו, שהרי זו הגהה לשונית פשוטה.
והנה, המכתב היה עבה, עבה מאד...
פתחו את המכתב, ומצאו בפנים מספר דפים, מלאים בתשבחות לשני גדולי ישראל הדרים בלובלין. ובסוף המכתב היה דף גדול מקופל, ובו מצויירת אות ו' גדולה...
(הסיפור מופיע בספר 'שרי המאה'. הרב הוכרח לגלות מהעיר, אולם זכה לחבר פירוש חשוב למסכתות רבות בש"ס, ועד היום ספרו נלמד רבות...).
כמובן, לא כל אחד יכול להגיה בספרי הקדמונים, אולם לעיתים היכולת להגיע לגרסה המקורית מיישבת קושיות רבות. ובאופן כללי יותר, היכולת להגיע לעומק האמת בצורה בהירה, מייתרת את הצורך בפלפולים ארוכים, קושיות ותירוצים.
בדור שלנו, מי שעסק בכך רבות הוא הרב יוסף קפאח (שיום הזכרון שלו ב- יח תמוז), שתרגם וההדיר את הרמב"ם ועוד ראשונים, לפי כתבי יד עתיקים ומדוייקים.
פעם אחת, אמר הרב קפאח, על הפלפולים סביב תורתו של רמב"ם, מבלי שמעיינים היטב בלשונו ובכתבי היד המדוייקים, "רמב"ם צריך להבין, לא לתרץ". (חכמה מקדם, עמ' 180).
וכשם שנקודת אמת בהירה ומדוייקת בתורה, מייתרת פלפולים רבים. כך, פעמים רבות, כשמוצאים את נקודת העומק האמיתית אותה מחפשים האנשים, מיישבים סכסוכים ומחלוקות רבות. מריבות רבות נובעות מזוויות מפרשנות מוטעית או מחשש שהשני שואף להתפשט יותר ממה שהוא מצהיר, אך באמת על הנקודה עצמה, שני הצדדים מסכימים.
כך מצאנו אצל פנחס, שבזכות קנאתו התברך בשתי בריתות – ברית כהונת עולם וברית שלום. וכבר תמהו – הכיצד שתי בריתות אלו עולות בקנה אחד עם הקנאות, והלא הקנאי הוא איש האמת התופס צד אחד בחריפות, ואילו הכהן הגדול איש השלום אמור להכיל את כל הצדדים?
(על שאלה זו, עמדנו כבר בעבר בבימה זו, אך כאן נביא כיוון נוסף לתירוץ). מצאנו בגמרא (זבחים קא:) שתי דעות אימתי נתכהן פנחס – רבי אלעזר בשם רבי חנינא סבר ש"לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי", ככתוב בפרשתנו.
לעומתו, רב אשי אומר שכהונתו של פנחס ניתנה לו מפני "ששם שלום בין השבטים". בימי יהושע, בנו שבטי עבר הירדן המזרחי מזבח גדול על הירדן. שבטי עבר הירדן המערבי חשדו בהם שהם סרים מאחרי ה' ועוזבים את המשכן, וכמעט פרצה מלחמה בין השבטי משני עברי הירדן. בראש משלחת השלום, עמד פנחס, שגישר והעלה שהמזבח נבנה בכוונה להצהיר אמונים לה', ולהראות שהעם כולו משני עברי הירדן הוא עם אחד הנאמן לה'. כאן, לראשונה בתנ"ך נקרא פנחס בשם 'פנחס הכהן'.
בהמשך, עולה מהגמרא שאין כאן מחלוקת אמוראים, אלא לפירוש רש"י יש כאן שני שלבים בכהונת פנחס, בהריגת זמרי הפך פנחס לכהן, וכששם שלום בין השבטים הפכו הוא וזרעו אחריו לכהנים גדולים.
וכאן גם גנוז התירוץ לתמיהתנו. קנאי הוא מי שמחפש את נקודת האמת הצרופה עד הסוף. לכן, דווקא פנחס הקנאי, ידע גם לאת את נקודת האמת הפנימית, ומכוחה לגלות שהמחלוקות נובעות מפרשנות מוטעית, ובאמת על נקודת האמת כולם מסכימים.
כך בתחילה הפך פנחס לכהן משרת ה', ומתוך כך בהמשך שם שלום בין השבטים, והפכך לכהן גדול הנושא את כל שבטי העם על לוח ליבו.
ויהי רצון, שאף אנו נדע לגלות את נקודות האמת המוסכמות, ומכוחן להאיר ולגרש את כל צללי השקר של המחלוקות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
