ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
את הנגע רואה דווקא הכהן מפני שדרגתו הרוחנית של הכהן גבוהה, והוא מסוגל לראות את השטח החיצוני ולהבין את העומק של העניין, שהרי הוא דומה למלאך ה' צבאות. כמו שאומר הנביא "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" 2 . ברור הוא שצבע העור של האדם המנוגע בצרעת מעיד על בעיה פנימית ועמוקה, ורק כהן שניחן בראיה עמוקה יכול לגלות ולאבחן את הבעיה ואת פתרונה.
דבר זה של מראות נגעים נראה כדבר מאוס ודוחה, פצעי ומחלות עור. לכאורה תמוה שהתורה מתעסקת כל כך באריכות ובפירוט בדבר כזה, והכהנים באים מעיסוקי קדושתם לעסוק בזה.
אולם שלמה המלך בשיר השירים אומר "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" 3 , ומסביר המדרש 4 שגם הדברים האלו כמו נגעים, זיבה, הלכות נדה ויולדת שהם "שחורים" - כעורים לכאורה, לפני הקב"ה הם "כעורב", מלשון עריבות. דברים אלו ערבים ומתוקים לפני הקב"ה, כלשון הפסוק "וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" 5 .
עדיין יש לשאול, מדוע דברים אלו ערבים כל כך לפני הקב"ה?
נסביר זאת במשל:
פעם אחת היה בן של מלך שנולד עם עור מאוד עדין ובהיר. כולם התפלאו על צבע עורו ועל הבוהק של העור שהיה ממש עור צח ומעודן בצורה בלתי רגילה. והנה הילד הזה גדל ופתאום חלה באבעבועות רוח. כל העור שלו בכל הגוף התחיל לקבל צבע מוזר ושונה והפצעים נפתחו והתחיל לצאת דם ומוגלה. מיד המלך ציווה לקרוא לרופא, והרופא מרח את העור בכל מיני סוגים של משחות ובכל מיני צבעים של יוד וכדומה. כשהמלך ראה כך את בנו במצב הזה הוא שמח מאוד ביודעו שבנו אהובו ומחמד ליבו נמצא בתהליך של ריפוי בעזרת המשחות שמרח הרופא.
לאחר כמה ימים כשנתרפא בן המלך, קרא לו המלך והושיבו לידו. מתוך חיבה גדולה אליו ומאהבתו אותו החל ללמדו את תורת הנגעים בעור האדם: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? על מנת שבנו מחמדו ידע להישמר מפניהם.
כך הקב"ה מלמדנו את תורת הנגעים: כיצד הם באים? ובמה הם מתרפאים? וכיצד יש להשמר מפניהם, ולכן הדברים ערבים לפניו.
"וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ" 6 - "וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר" 7 .
מהו אותו עומק?
רש"י 8 מבאר שהעומק הוא אשליה אופטית, כמראה החמה העמוקה מן הצל. אבל בהמשך 9 , כאשר מדובר על נגע שאין מראהו עמוק מן העור הוא אומר שאינו יודע לפרש, כיצד זה יתכן.
על מנת לבאר את משמעות העניין נביא את דבריו של אור החיים הקדוש 10 :
רבי חיים בן עטר זיע"א מבאר שמראה עורו של האדם מאיר ממצבו הרוחני, כיוון שהוא צלם אלוקים. לכן אם אדם עושה מעשים טובים, מדבר דברים טובים ועסוק בתורה ובמצוות - פניו מאירים ומזהירים ועור בשרו בוהק. ואם להיפך - אז להיפך. כשאדם עובר עבירה היא חקוקה על גופו ומעמעמת את זיוו, הודו והדרו. ואם עשה האדם תשובה - הרי שהקב"ה בכבודו ובעצמו מוחל לו ומוחק את העברה מגופו ומנקה את עורו ומצחצחו.
פעם שאלו 11 את הרב בן איש חי, רבי יוסף חיים זיע"א, איך יתכן שמשה רבנו לא ידוע כי קרן עור פניו 12 , ואילו רשב"י מעיד על עצמו שהוא ידע וראה את קרינת עור פניו שלו עצמו 13 , והלוא לא יעלה על הדעת שרשב"י גדול ממרע"ה שאין לנו גדול ממנו?
מסביר הרב דברים עמוקים מאוד מאוד שאוזן לא שמעתם ועין לא שזפתם. הוא אומר את הרעיון על פי המאמר שנאמר בתלמוד 14 "הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ 15 ".
הכוונה בגמרא זו היא לרמוז למשה רבנו, שהיה עניו 16 ולא נעלב ולא השיב על חרפתו, ועליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
הנה ידועים הדברים לכולנו שיש מעלות במידת הענווה, והמדרגה הנמוכה ביותר שבענווה היא שנעלבים ואינם עולבים. הכוונה בזה היא שאפשר לשאול את הנעלב מדוע הוא נעלב בכלל? אין זה אלא משום שיש בעלבון שהעליבו אותו פגיעה בכבודו. על כן הוא עומד עדיין במדרגה נמוכה וקרובה ביותר להיפך הענווה, מפני שחושב לעצמו שמגיע לו כבוד, ומה שהוא לא השיב ולא הגיב לעולבים בו זו גבורה גדולה מאוד שמכניסה אותו לכת הענווים שלא משיבים על חרפתם. יש מדרגה אחרת למעלה ממנה והיא שאינו מרגיש בכלל שהעליבו אותו, ואין הוא מרגיש בפגיעה כל שהיא מצד המעליבים מפני שהוא כל כך רחוק מגאווה עצמית, שאין הוא מסוגל להרגיש שהוא שווה משהו שניתן להשפיל ולהעליב, כי בעיניו הוא בשיא השיפלות והענווה.
זו הייתה מדרגתו של משה רבנו ע"ה, שלא ידע בכלל שקרן עור פניו, כי הוא היה במדרגה כל כך גבוהה ואמיתית במידת הענווה עד שלא הרגיש שיש עליו דבר מוזר, וכשראה שכולם מסתכלים עליו לא הבין ולא ידע בכלל מה מצאו בו מיוחד ומוזר מהימים שטרם עלה להר סיני.
כעת נבין דבריו של האור החיים הקדוש שמראה העור מעיד על עומק מידותיו של האדם, שאם מעליבים אותך ואתה משים עצמך "כלא יודע" זה דבר עמוק והוא ניכר על העור, כמו אצל משה רבינו, ו"חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" 17 .
^ 1.ויקרא כ"ג, ב'-ד'
^ 2.מלאכי ב', ז'
^ 3.שיר השירים ה', י"א
^ 4.מדרש ויקרא רבה מצורע י"ט, ג'
^ 5.מלאכי ג', ד'
^ 6.ויקרא י"ג, ג'
^ 7.ויקרא י"ג, ד'
^ 8.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 9.פירוש רש"י עה"ת ויקרא י"ג, ד'
^ 10.פירוש אור החיים הקדוש עה"ת ויקרא י"ג, ג'
^ 11.שו"ת סוד ישרים חלק ב', י"ד
^ 12.שמות ל"ד, כ"ט
^ 13.זוהר הקדוש פרשת נשא קלב:
^ 14.גיטין לו:
^ 15.שופטים ה', ל"א
^ 16.במדבר י"ג, ג'
^ 17.קהלת ח', א'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
