ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, א), אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם קֹדֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, נִקְרָא 1 הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם גּוּף, כִּי קֹדֶם יְמֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לַנְּשָׁמוֹת הַצֵּרוּף אֶל הַגּוּף, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ לֹא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת מֻטְבָּעוֹת בַּגּוּף, אֲבָל יִהְיוּ נִבְדָּלִים מִן הַגּוּף. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת מִן הַגּוּף, שֶׁאָז יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת בָּאוֹת לָעוֹלָם נִבְדָּלִים. וְעוֹד, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאִים לָעוֹלָם הַזֶּה, 2 הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת נִקְרֵאת גּוּף, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת הִיא גּוּף, הַמָּקוֹם אֲשֶׁר רָאוּי לַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, 3 בְּלֹא תּוֹסָפוֹת וּבְלֹא חִסָּרוֹן. אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹאוּ הַנְּשָׁמוֹת מִמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְאֵין זֶה גּוּף, הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הִיא רְאוּיָה לָעוֹלָם הַזֶּה.
________________________________
אמרו בפרק הבא על יבמתו, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. ביאור דבריהם, 1 יש מקום ושמו גוף, ששם נמצאות הנשמות היורדות לעולם קודם ימות המשיח, כי קודם ימות המשיח יש לנשמות התחברות עם הגוף. אבל בימות המשיח לא יהיו הנשמות מחוברות לגוף גשמי, לכן אמרו אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, כי בימות המשיח באות הנשמות ממקום גבוה יותר. ועוד הסבר, הנשמות היורדות לעולם הזה 2 הן במדרגה הנקראת גוף, כי בעולם הזה הגוף 3 תואם למעלת הנשמה לא פחות ממעלתה ולא יותר ממעלתה. אבל לימות המשיח יבואו נשמות ממקום גבוה יותר מאשר הנשמות המתאימות לגוף, כי הגוף מתאים לרמת העולם הזה ולא לרמת העולם בימות המשיח.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
115 - פרק ל"ב חלק ד'
116 - פרק ל"ב חלק ה'
117 - פרק ל"ב חלק ו'
טען עוד
לא פעם אנו עוסקים בשאלה מה יהיה בימות המשיח ובעולם הבא. בעצם העיסוק בדבר זה ישנה חשיבות מרובה. הוא מחנך אותנו לרומם את המבט שלנו על העולם הזה, ולתת לו את מקומו הנכון, ומאפשר לנו לגעת קצת ביעוד שלנו ובמקום אליו אנו אמורים להגיע. חז"ל לימדו אותנו שהעולם הזה דומה לפרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין גדול. מכוח ההכנות שהאדם עושה בפרוזדור, הוא יכול להגיע אחר כך אל הטרקלין. כדי להבין היטב את מקומנו בעולם, את היחס הנכון אליו, ועד כמה המדרגה שאנו מגיעים אליה מרוממת וגבוהה מהמקום שבו אנו נמצאים ואותו אנו מכירים כיום, חשוב לעסוק באופן נכון במה שצופן העתיד.
הבעייתיות שיש בעיסוק זה היא שאנו חיים בעולם חומרי, ומכיוון שכך קשה לנו לקלוט דיבורים על מציאות רוחנית שמאוד רחוקה מאיתנו. המהר"ל עוסק כאן בדברי חז"ל על מקום שנקרא 'גוף', שבו כביכול נמצאות הנשמות לפני ירידתן לעולם הזה. לפני ביאת המשיח, על כל הנשמות שבאותו גוף לרדת לעולם הזה ורק אז יוכל המשיח להגיע. הוא מלמד אותנו שצריך להעמיק בדברי חז"ל הללו ולהבין עד כמה המציאות של ימות המשיח עליונה ורוחנית. בעולם הזה גם הנשמות של בעלי מעלה רוחנית גבוהה שאנו מכירים, יש להן קשר מסוים לגוף, ומי שזכה קשור לצדדים העליונים שבו, לעומת זאת בימות המשיח הנשמות יהיו פרושות ובלתי תלויות בגוף, ויזכו למעלה עליונה.
הרחבות
* מהו גוף
נִקְרָא הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם גּוּף. ה מהר"ל מסביר ש'נשמות שבגוף' היינו, מקום משם יורדות הנשמות קודם ביאת המשיח, ונקרא כן בגלל שיוך הנשמה לגוף לפני ימות המשיח. הרב דסלר מסביר מדוע מקום זה קרוי 'גוף': "לפי השגות העולם הגשמי (מונחי הדיבור הרגילים) המושג 'גוף' פירושו – עצם גשמי ממשי ולא יותר מזה, אבל במבט הרוחני קוראים 'גוף' לכל מה שמסתיר על הרוחניות הטהורה" כל מציאות שטומנת בקרבה כוח רוחני קרויה 'גוף': "הרי גם במלאכים אמרו חז"ל "נפשם וגופן מן השמים" [ספרי, האזינו שו] וידוע שאין להם גוף גשמי כלל! אלא הכוונה שיש במהותם נקודות הסתר, שיש בהם חסרון, והם תאבים למלא אותו, היינו שיש בהם 'הרצון לקבל', 'והרצון לקבל' נקרא 'גוף' בכל מקום מבחינת עין של מעלה (ביחס לשלמות האלוהית). גם עיקר מהותו של גוף האדם הוא 'הרצון לקבל' שלו וכשאמרו חז"ל "נפשו מן השמים וגופו מן הארץ" [שם]. פירושו, שרצונו של האדם לקבל דברים גשמיים, "ומלאכים גופם מן השמים" היינו שרצונם לקבל דברים רוחניים". כך מסביר הרב דסלר גם את המונח 'גוף' אצלנו: "גם 'האוצר' ששם נתונות הנשמות טרם ירידתן לעולם נקרא 'גוף', דהיינו – בחינה בהסתר, כי בחינת הזמן המגביל את הנשמות והמחלק את ירידתן לעולם הזה בסדר מוקדם ומאוחר לפי צרכי הדורות היא הסתר לצורך הבחירה, ועל כן נקרא 'גוף' בפי חז"ל" [מכתב מאליהו ד עמ' 153] ירידת הנשמות לעולם נעשית על פי חשבונות אלוהיים נסתרים ועל תוכן פנימי זה רומז המושג 'נשמות שבגוף'.
לעילוי נשמת מרן הגאון הרב מרדכי אליהו בן מזל זצוק"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
