"לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך"

בסיומה של הפרשה הקודמת: "ללשונותם בארצותם". כך סודר העולם - העולם האנושי מותאם על פי חלקיו וגווניו - ללשון המיוחדת לכל גוון וגוון, וכן לארץ מיוחדת.

ומשם אלינו: "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך". יש לך שייכות אל ארץ מיוחדת, "לך" - לגילוי אמיתיות בריאתך. ושם, בארץ המיוחדת יתגלה, כי המיוחד שבך הוא, שאינך אישי פרטי, אלא צבור, עם, שאתה יסודו, "ואעשך לגוי גדול". צמיחת הגוי הגדול הזה, היא על גבי היסוד הכלל אנושי שבך. ומכאן הקשר הקוסמופוליטי של הגוי, אשר אתה יסודו - "ישראל לב שבאומות". אם הם לב, אז הם בעלי חשיבות וערך מיוחד, אבל לב אינו עומד לעצמו, הוא קשור ושייך לכל הגוף, "ונברכו בך כל משפחות האדמה". סיומו של הפסוק היסודי הזה שכל כמה מלים שבו הן שורש: "והיה ברכה", זהו ציווי וגם קביעת עובדה - כל מציאותך היא ברכה.

בפרקי אבות: מי שיש בו מידות אילו הרי הוא מתלמידיו של אברהם. עין טובה - סימפתיה לכל הבריות, לבריאה כולה, לשמים וארץ ומלואיהם. מכף רגל ועד ראש, אתה כולך ברכה. זו יהי מציאותך, טוב וחסד, "כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו" (ביצה ל"ב). אברהם הוא הגרעין היסוד, להמשך גילוי כל מידה טובה בעולם.

הפסוק הראשון, יסודי ביותר בהבהרת דמותו של אברהם אבינו. מי זה האיש הזה? מי זו דמות זו? ברמב"ם ראש הלכות ע"ז - "עד שהופיע עמודו של עולם". כל שמים וארץ קיבלו את זכות הקיום שלהם, את האור הפנימי שלהם, עם הופעתו של אברהם. "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" אומרים חז"ל "בהבראם" אותיות אברהם. הוא יסוד זכות בריאתו של עולם, המופיעה ב"אם אתם מקבלים את התורה הרי אני מקיים את העולם".

אברהם הולך, ומגיע לארץ, הוא יוצר במסעיו קשר עם עצם הארץ הזאת, וכאן מתגלית מגמת בריאתו: "ויקרא שם בשם ה'". לגלות ולפרסם בעולם את אחדותו של ה' צור העולמים. שתי הפרשיות - "לך לך" ו"וירא" - עוסקות בגילוי גדולתו ותמימותו-שלמותו של אברהם, ובגילויה כלפי חוץ באקטיביות הרבה שלו. "ויקרא שם בשם ה'" שוב ושוב.

היסוד, הגרעיניות, קיים בעצם יצירת הנשמה הזו, "בטרם אצרך בבטן" בעצם יצירת הזיווג המיוחד הזה, יצירת הבית הזה, "בית אברהם". הגרעין מתגלה עוד לפני ההגעה לארץ, "ואת הנפש אשר עשו בחרן", "אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים". ועוד בחז"ל: אברהם משבר את הצלמים. אלא, שמדרגות בגילוי האמת, בגילוי הפנימיות המיוחדת. והתמימות והשלמות מופיעה רק ב'ארץ אשר אראך' באווירה המיוחד, המחכים.

ומעלין בקדש עד - "לה' הנראה אליו", פגישה עם מראות אלוהים, ויותר שכלול, בהבטחת הארץ והזרע. בגמרא במסכת בבא בתרא (ק.): "קום התהלך בארץ" - מכאן לומדים שיש קניין בהליכה. אברהם עושה קניין בארץ...

--------------------
מתוך "התורה הגואלת" (לפרשת "לך לך").