ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מאידך, הגמרא בגיטין (צ ע"א) כתבה שאדם שדעתו לגרש את אשתו ו'היא יושבת ומשמשתו', עליו נאמר: 'אל תחרוש על רעך רעה, והוא יושב לבטח איתך', נשאלת השאלה והלא הבן הוא מבני ט' מידות, וכפי שמבואר בגמרא בנדרים, ואם כן מדוע הגמרא בגיטין צריכה להזהיר על כך?
יש לציין שפרשנים רבים (ר"ן על הדף ועוד) ביארו שבגמרא כאן וודאי שאין מדובר כשאדם מגרש מתוך שנאת אשתו, שהרי אם כן הולד יחשב ל'בני שנואה', אלא שהוא מגרש למרות שאין ביניהם שנאה, מתוך רצון לשאת אשה אחרת, או אילוץ מסויים - הלכתי או כלכלי, למרות זאת הולד נחשב ל'בן גרושת הלב'.
לעומתם, בתשובות הגאונים (שערי צדק ד, ד, מד) כתבו שאם הבעל והאשה מסכימים על הגירושין בתנאים מסויימים שטרם התקיימו (לדוגמא בתנאי שישיג מספיק כסף לכתובתה - כריכה של הגירושין בנושאים ממוניים), מותר להם בינתיים לחיות ביחד כרגיל, בלי שום איסור, ככל הנראה מכיון שהבינו שאם הבעל מודיע לאשה על רצון הגירושין, אין בעייה, והבנים גם לא יחשבו ל'בני גרושת הלב', אם שניהם יודעים שהם הולכים להתגרש. וניתן להוכיח זאת מהלשון 'גרושת הלב', כלומר, שהבעל מסתיר את רצונו לגרש בלבו.
המאירי (בגיטין) והראב"ד על הרי"ף ביארו שהאיסור בגיטין לא מדבר על תשמיש המיטה, אלא על תשמישי הבית, וגם בהם אסור לבעל להשתמש באשתו בזמן שהוא חושב לגרשה, אבל תשמיש המיטה וודאי שאסור מצד 'בני גרושת הלב', נראה שבמקרה זה, אם שניהם יודעים על הגירושין, ובכל זאת יש ביניהם חלוקת עבודה מסויימת, אין בזה כל איסור, והאיסור הוא רק כאשר האשה אינה יודעת מהגירושין, והבעל ממשיך להנות מהבישולם שלה, ושאר מלאכות הבית.
ה בית שמואל (אבן העזר קיט, א) ביאר שיש להבדיל בין מקרה שבו הבעל ואשתו משמשים, והאשה יכולה להתעבר מתשמיש זה, שאז באמת אין לשמש מטעם הגמרא בנדרים, ואילו במקום שהאשה מעוברת, או שאינה יכולה להתעבר מסיבה כלשהי, אז אין איסור מטעם בני ט' מידות, ועדיין אסור לשמש מדין 'אל תחרוש על רעך רעה'.
ב"ש (א) מביא שיטה נוספת שאם הבעל חושב לגרש את אשתו רק בעוד זמן ארוך, אין איסור, והאיסור הוא רק
דעה נוספת היא דעת המשנה למלך (איסורי ביאה כא, כח) שאיסור 'בני גרושת הלב' הוא רק באופן שדעת הבעל כבר על אשה אחרת, והוא רק מחכה לגירושין על מנת לשאת אותה, באופן זה הביאה מתבצעת עם אשה זאת, אבל מחשבת הבעל על אשה אחרת, ובאופן זה הבן פגום, אבל במקרה גירושין רגיל אין איסור אלא אם כן האשה אינה יודעת.
לסיכום: ישנם שתי גמרות שצריך להבין מה כל אחת מוסיפה: האחת אומרת שבנים של אשה שבא עליה כשרוצה לגרשה נחשבים ל'בני גרושת הלב', ואילו השנייה אומרת שאין לשמש עם אשה כשרוצה לגרשה משום 'לא תחרוש על רעך רעה', כמה הסברים נאמרו על מנת להסביר את היחס בין שני המקורות: מתשובות הגאונים נראה שאם שניהם יודעים אין כלל בעיה של בני גרושת הלב, אלא רק כשיש חסרון ידיעה, ויש שהסבירו שחל איסור נוסף לא רק בתשמיש המטה, אלא גם בשימושים אחרים, לדעת המשנה למלך, כל האיסור ב'גרושת הלב' הוא רק כשהבעל חושב על אשה אחרת.
למעשה, דיון זה אינו פשוט, אך ברור שאין למנוע יחסים בין בני הזוג בגלל מחשבה קלה על גירושין, כיון שיש חשש שזו תהיה 'נבואה המגשימה את עצמה', כלומר, עצם ההמנעות מיחסים תערער את היחסים עוד יותר, ותגרום בעצמה לגירושין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
