ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ן בהקדמתו לתורה מבין שהכוונה לתורה העליונה, ולא התורה שניתנה לנו, והכוונה שהתורה העליונה הייתה כתובה באש שחורה ע"ג לבנה, והיא התורה הקדומה, וממנה משה העתיק את התורה, והיא לא הייתה מחולקת למילים, אלא כל אותיות התורה כתובות בה ברצף. המהרש"א (עירובין יג ע"א) מבאר שהחלק הלבן רומז למה שמאחורי האותיות, והכוונה לדברים הנסתרים שבאותיות התורה, שגם להם משמעות וחשיבות גדולה לעולם.
רבינו יונה (אבות ה, ו) מבאר לפי זה את המשנה באבות (ה, ו) ש'הכתב והמכתב' נבראו בערב שבת בין השמשות, שהכתב הוא הכתב שהייתה כתובה התורה באש שחורה לפני ה', מששת ימי בראשית ועד מתן תורה, ולעומת זאת המכתב הוא צורת האותיות שנחרטו על הלוחות.
בדרך זו ביאר ר' צדוק הכהן מלובלין (דובר צדק) שהאש השחורה ע"ג האש הלבנה רומזת על התורה לפני שהייתה מצומצמת בעולם שלנו, וגם בזמן מתן תורה קודם שניתנה התורה, אז היה מצב ש'כל העם רואים את הקולות' כי כוח התורה לא היה מוגבל רק לאותיות הכתובות בספר התורה, אלא היה כוח רוחני שנמשל לאש, ולכן היא השפיעה על האדם בדרכים נוספות, ולא רק דרך שמיעה של קולות, אלא גם דרך ראייה של קולות. אך אחרי מתן תורה, התורה הצטמצמה לאותיותיה בלבד, והם נאמרו למשה כשהיה באוהל מועד, והתורה עברה להיות מוגדרת על ידי אותיותיה.
ה'קדושת לוי' (שבועות) מבאר את מאמר חז"ל זה באופן מחודש. כידוע הצבע הלבן הוא מורכב משילוב של כל הצבעים, ואילו הצבע השחור אין בו שום צבע, אלא רק הוא נראה כשחור, והכוונה שה' בזמן מתן תורה הצליח להוריד את התורה מהמצב העליון שלה שכולל את הכול, והוא רמוז במה שכתבו 'אש לבנה', והכוונה אש שכוללת הכול, אלינו שאנחנו כמו 'אש שחורה', כלומר אין בנו אלא מה שאנחנו, וגם בתורה שאנו לומדים יש לנו רק את ההבנה שלנו, וה' כתב את התורה שנגלית לנו באש שחורה, שבאה על גבי התורה העליונה שהיא כוללת את כל החכמות (ועיין גם באורות התורה פרק ד, פיסקה א, שנראה מדבריו פירוש דומה).
השפת אמת (שבועות תרל"ח) מוסיף גם שזה רומז על עבודת האדם בעניין התורה, שעד שהאדם מגיע להבנה בהירה והיא האש הלבנה, הוא צריך הרבה זמן לעבוד קשה, ולעיתים לא לראות את האור, אלא להרגיש את האש השחורה. רק אחרי עבודה קשה הוא זוכה לראות את האש הלבנה והבהירה (כעין זה כתב גם בעין אי"ה שבת א אות קג).
סיכום: בגמרא נאמר כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה. לרמב"ן הכוונה היא לתורה הראשונית שהייתה כתובה בלי הפסק בין האותיות. המהרש"א מבאר שהכוונה לסתרי התורה שנסתרים בין אותיות התורה, גם בתורה שלנו. ר' צדוק הכהן מבאר שהתורה שהייתה כתובה כך היא לפני הצמצום בעולם, ולכן כוחה הרוחני נמשל לאש, והתפשט בלי גבול. הקדושת לוי מבאר שאש לבנה רומזת לתורה העליונה שכוללת את כל המדעים בעולם, ואילו האש השחורה, מרמזת לתורה שלנו, שהיא רק לפי הבנתנו המצומצמת. שפת אמת אומר שזה גם רומז ללימוד התורה שבהתחלה היא 'עבודה שחורה', ורק בסוף נהיית בהירה ולבנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
