ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בירושלמי (א, י) מבואר שמחנה צריך למנות לפחות י' אנשים, וכך הביא הטור (סימן שסו) להלכה.
רמב"ם (מלכים ו, יג) פסק שכשם שפטורים בהליכתן כך הם פטורים בחזרתן. ה"כסף משנה" הסביר שלמד כך ממה שאמרו (עירובין מד) שכל האנשים שיוצאים להציל מותרין לחזור למקומם, ולמד מזה רמב"ם שכל דיני מחנה חלים עליהם גם כשהם חוזרים. אמנם, בירושלמי (שם) מפורש דין זה שגם בחזרתם הם פטורים מכל אלו.
הגר"ש גורן (מחנים פה) העיר שברמב"ם (הנזכר לעיל) לא מוזכר כלל הדין שצריך שתהיה שעת מלחמה, אלא כותב שהתירו ב'מחנה', כך גם מביא הגר"א (או"ח קנח, על סעיף ח) שלשיטת הטור בכל מקום סכנה יש היתר בד' הדברים שהתירו במחנה, ולא רק במלחמת רשות.
הרב גורן מבאר שלרמב"ם יש היתר מיוחד במחנה, שאינו בגלל סכנה, וכן מוכח מדברי ר' יהונתן, שלומד מהגמרא שאומרת שדווקא התירו עירובי חצירות, ולא עירובי תחומין, ואם המדובר בשעת מלחמה אין שאלה בזה, כיון שוודאי שלצורך מלחמה מותר הכל, אלא וודאי מדובר גם בשעת חנייה והתארגנות למלחמה. מכל זה מסיק הרב גורן שיש פטור מד' דברים במחנה באופן גורף, ולכן גם אנשים שנמצאים במוצבים, למרות שכרגע הם לא במצב של לחימה, הם במצב של התארגנות תמיד, ולכן הם פטורים מכל ד' דברים.
יש לדחות דבריו לפי דברי הרמב"ם שאומר שכל דברים אלו מותרים גם כשחוזרים מהמלחמה, ואם כן יתכן שלמרות שאין שאלה לגבי היציאה למלחמה, והיציאה מהתחום, יש בעייה לגבי החזרה לתחום. פרט לכך הרמב"ם כתב במפורש, ש'כשם שפטורים בהליכתן כך פטורים בחזירתן' ומזה ניתן ללמוד שהוא מתכוון רק באופן שהיו בפעילות מלחמתית, ולא בשעת שיגרה, ומסוף דבריו ניתן ללמוד על תחילתן.
הגרא"י הרצוג (היכל יצחק או"ח מז בסוף) חלק עליו מטעם אחר ואמר שפטור זה של מחנה קיים רק בשעת מלחמה פעילה, היינו כשיש מלחמה ממשית, והמחנה חונה במקום מסויים לכמה ימים (וכמו שעולה מפיהמ"ש לרמב"ם) ולכן באנשים שנמצאים במוצבים והם קבועים שם זמן רב, אין היתר זה קיים.
הרב ולדנברג (הלכות מדינה ב, ח, ג) מביא מרב האי גאון (סמ"ג הל' עירובין) שהגמרא בעירובין (כא ע"ב) כותבת ששלמה המלך תיקן עירובי חצירות, וכותב שהסיבה שדוד לא תיקן היא בגלל שכל הזמן היו במלחמות ולכן פטרו אותם מעירובי חצירות, ולכן רק שלמה תיקן עירובי חצירות כי בימיו היה שלום בארץ.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












