ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בירושלמי (א, י) מבואר שמחנה צריך למנות לפחות י' אנשים, וכך הביא הטור (סימן שסו) להלכה.
רמב"ם (מלכים ו, יג) פסק שכשם שפטורים בהליכתן כך הם פטורים בחזרתן. ה"כסף משנה" הסביר שלמד כך ממה שאמרו (עירובין מד) שכל האנשים שיוצאים להציל מותרין לחזור למקומם, ולמד מזה רמב"ם שכל דיני מחנה חלים עליהם גם כשהם חוזרים. אמנם, בירושלמי (שם) מפורש דין זה שגם בחזרתם הם פטורים מכל אלו.
הגר"ש גורן (מחנים פה) העיר שברמב"ם (הנזכר לעיל) לא מוזכר כלל הדין שצריך שתהיה שעת מלחמה, אלא כותב שהתירו ב'מחנה', כך גם מביא הגר"א (או"ח קנח, על סעיף ח) שלשיטת הטור בכל מקום סכנה יש היתר בד' הדברים שהתירו במחנה, ולא רק במלחמת רשות.
הרב גורן מבאר שלרמב"ם יש היתר מיוחד במחנה, שאינו בגלל סכנה, וכן מוכח מדברי ר' יהונתן, שלומד מהגמרא שאומרת שדווקא התירו עירובי חצירות, ולא עירובי תחומין, ואם המדובר בשעת מלחמה אין שאלה בזה, כיון שוודאי שלצורך מלחמה מותר הכל, אלא וודאי מדובר גם בשעת חנייה והתארגנות למלחמה. מכל זה מסיק הרב גורן שיש פטור מד' דברים במחנה באופן גורף, ולכן גם אנשים שנמצאים במוצבים, למרות שכרגע הם לא במצב של לחימה, הם במצב של התארגנות תמיד, ולכן הם פטורים מכל ד' דברים.
יש לדחות דבריו לפי דברי הרמב"ם שאומר שכל דברים אלו מותרים גם כשחוזרים מהמלחמה, ואם כן יתכן שלמרות שאין שאלה לגבי היציאה למלחמה, והיציאה מהתחום, יש בעייה לגבי החזרה לתחום. פרט לכך הרמב"ם כתב במפורש, ש'כשם שפטורים בהליכתן כך פטורים בחזירתן' ומזה ניתן ללמוד שהוא מתכוון רק באופן שהיו בפעילות מלחמתית, ולא בשעת שיגרה, ומסוף דבריו ניתן ללמוד על תחילתן.
הגרא"י הרצוג (היכל יצחק או"ח מז בסוף) חלק עליו מטעם אחר ואמר שפטור זה של מחנה קיים רק בשעת מלחמה פעילה, היינו כשיש מלחמה ממשית, והמחנה חונה במקום מסויים לכמה ימים (וכמו שעולה מפיהמ"ש לרמב"ם) ולכן באנשים שנמצאים במוצבים והם קבועים שם זמן רב, אין היתר זה קיים.
הרב ולדנברג (הלכות מדינה ב, ח, ג) מביא מרב האי גאון (סמ"ג הל' עירובין) שהגמרא בעירובין (כא ע"ב) כותבת ששלמה המלך תיקן עירובי חצירות, וכותב שהסיבה שדוד לא תיקן היא בגלל שכל הזמן היו במלחמות ולכן פטרו אותם מעירובי חצירות, ולכן רק שלמה תיקן עירובי חצירות כי בימיו היה שלום בארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
